[דובדבניל]

../images/Emo10.gif

לימודים-כאבים-עייפות-עבודה-כאבים-עייפות.... בניסיון ללמוד למבחן ולהמשיך בעבודתי, שכרוכה בהתרוצצויות ברחבי העיר... כואב לי כל הגוף אני כל הזמן עייפה נמאס לי אני מרגישה שאני עומדת להתמוטט... אאאאאאאאאאווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!! איך עושים את זה???? איך ממשיכים בחיים, בזמן התפרצות של המחלה???

 

[ל3]

דובדבניל חמודה

את חייבת להוריד הילוך. האם ישנה אפשרות שבזמן הלימודים תעבדי פחות? האם אולי ההיפך? אני נמצאת בדיוק באותו הברוך וכשאחזור ללימודים בכלל אהיה תחת עומס לא נורמלי אבל אנו נהיה חייבות למצוא את הדרך לאיזון. קודם כל הבריאות שולחת לך

גדול שירי

 

[דובדבניל]

הי שירי

תודה על העידוד... בקשר ל"הורדת הילוך": הלימודים - אם לא אבחן בחודש הבא, אאלץ לדחות את לימודי התואר השני בשנה (!!!) כמובן שאם לא תהיה ברירה- זה מה שאעשה, אבל אני משתדלת שלא..... העבודה - אני חונכת של פגועי נפש, אשר לחלקם הפגישות איתי הן הפעילות היחידה שהם עושים במשך השבוע וסיבה לצאת מהבית. אני מרגישה שאני לא יכולה לנטוש אותם.... כן, אני משתדלת לפזר את הפגישות, לקבוע אותן יותר קרוב לביתי ולעשות אותן קצרות, אבל גם מפגש בין שעה וחצי-שעתיים (+ הנסיעות הלוך ושוב) ממוטט אותי לשארית היום... הבעיה היא שגם הלילות נעשו בלתי נסבלים, אני מתקשה להירדם ומתעוררת כל חצי שעה מהכאבים.... נקווה לימים טובים יותר....

אירית

 

[ל3]

אירית החמודה

קודם כל רציתי להגיד לך כל הכבוד על הרצון שלך לעזור לאחר ועל המסירות הזו שלך- זה מרגש. לגבי השינה, האם ניסת לקחת איזה שהם כדורים להקל על השינה? אם זה נמשך שווה לפנות לרופא המשפחה ולבקש עזרה בנושא, כי שינה גרועה משפיע על המצב רוח שמשפיע על התיפקוד וחוזר חלילה.

 

[שבע77]

לאירית..

אירית יקירתי, אני באמת מעריכה מאוד את העזרה שלך לכולם וכו' אבל מה איתך?? תאמיני לי אני כל כך מבינה מה שאת אומרת.. אני בשנה שעברה חינכתי כיתה (שהיתה די טיפולית) ונאלצתי לעזוב אותם לקראת סוף השנה כי פשוט לא יכולתי יותר. מקצת אחרי פסח התחלתי לסבול וכל הזמן סחבתי את הכאבים, ואת חוסר השינה ואת הלחץ בעבודה ואת הלימודים ואת ההריון והכל, על הגב שלי עד שיום אחד פשוט לא יכולתי יותר. עזבתי הכל נסעתי לבית של אמא שלי ונשכבתי על הספה ולא זזתי. כעבור שלושה ימים הגעתי לבית חולים - והשאר ידוע ... לא הריון ולא אור חיצוני למשך חודש וחצי. מה שכלל טיפול נמרץ, ניתוח קיסרי ועוד ועוד. אני מייעצת לך כן לוותר על משהו . אפילו שזה קשה. ונראה בהתחלה כויתור על משהו בגלל המחלה וכו.. חייבים. את חייבת קודם כל לדאוג לבריאות שלך. תשבי בבית, ברוגע ותלמדי למבחן.. אל תקרעי את עצמך יותר מדי.. שלא תביני מההרצאה הזו שאני מטיפה לך או משהו או חושבת שזה יסתיים לא טוב. יכול להיות שההתקף הזה יגמר מהר - ותשכחי שהוא היה. אבל עדיין אני חושבת שהגוף שלך קורא לך להירגע ואת חייבת לשמוע לו.. אוהבת אותך ומבינה אותך. שבע

 

[gaia20]

שירי ושבע תיארו מצוין את מה שרציתי

לכתוב... הבריאות מעל הכל יש פעילויות, יש לימודים... ו...איפה דובדבניל בסיפור? את שם, מתחבאת.....תצאי החוצה ותתחילי לדאוג יותר לעצמך!

 

[דובדבניל]

כולכן צודקות.....

עוד לפני שהספקתי לקרוא את כל מה שכתבתן, עשיתי לי היום יום מנוחה (פחות או יותר...) פשוט הרגשתי שאני לא יכולה יותר... נשכבתי לי קצת עם דיסקמן, שתיה וש-ק-ט!! אבל אחה"צ, כשהגיע הזמן לאסוף את הילדה מהגן ולהתחיל בפעילויות אחה"צ והערב, נתקפתי בכאלו ייסורי מצפון על "הבוקר המבוזבז", "איך לא למדתי כל היום", "איך אספיק להתגבר מחר גם על הפער בלמידה וגם על המטלות האחרות שדחיתי מהיום...." וכדו'.... וכמו שאני מכירה את עצמי זה ימשיך לרדוף אותי גם בלילה, מה שיוסיף לנדודי שינה, מה שיוביל בתורו לבוקר מלא עייפות וחוזר חלילה... חייבת לצאת מהמעגל הזה !!!! נראה לי שאני צריכה להדפיס את תגובותיכן ולתלות ליד המיטה...

לכולם אירית

 

[3VIVI]

../images/Emo24.gifלדובדבוילללל

את דיי לחוצה לעבור את המיבחן בשלום בעוד חודש, בכדי לא להפסיד שנה וזה מאד מובן ,ודיי מטריד. לכן הכאבים באים להזכיר לך שהחיים הם לא קלים וצריך לעשות בחירות וסדר עדיפות ,למרות אי הנעימות הכרוכה בכך. הבנתך לפגועי הנפש נגעה לליבי ותאוריך על הבילוי השבועי איתך, שזה אומר בשבילהם הכל .קרע אותי ,,ואני בטוחה שגם אותך . אך תחשבי שאם תתמוטטי חלילה לא תוכלי להמשיך את כל המסלול הזה שאת בחרת כרגע. לכן תעשיי חושבים מה יותר חשוב בחודש הקרוב- תקחי אותו ותתמקדי רק בזה. בלי נקיפות מצפון ובלי מחשבות מיותרות. אני בכדי לא להיתמוטט סופית דחיתי מעלי את ,,אחותי שחלתה,,כי לא יכולתי לטפל גם בבני החולה ,גם בעצמי החולה ,וגם בה- להפתעתי היא היסתדרה טוב בלעדיי כשנה- והיום כשאני מרגישה יותר טוב חידשתי איתה את הקשר ושאני יכולה להכיל אותה עם כל מה שמישתמע מכך,,,והכל היסתדר. וזה לא עבודה הכרוכה במאמץ פיזי כמו שאת צריכה לעבור, אני מדברת על מאמץ נפשי ואנרגייה שלפעמים ניגמרת. שלך תחזיקי מעמד איתך כאן עם כל המקסימות שבפורום ויוי.

 

[ל3]

אירית החמודה

לגבי יסורי המצפון, בכל פעם שאלה יעלו תעצרי רגע ותגידי לעצמך- "רגע, העולם המשיך לנוע גם כשנחתי ועכשו אני מרגישה הרבה יותר טוב כך שזה השתלם, כי כדאי לעשות את הדברים כשיתור רעננים וגם התוצאות תהיינה בהתאם". שולחת לך

גדול

 

[דובדבניל]

הי מקסימות ../images/Emo140.gif

אני שמחה לבשר לכן שישנתי יותר טוב ואני מרגישה יותר טוב...

מצטערת על ההתעלקות...

ת-ו-ד-ה לכווווווולללללללם!!!!

 

[ל3]

אני נורא שמחה לשמוע

יופי

 

[gaia20]

התעלקות

זו תכונה שבלעדיה- אי אפשר להצטרף אלינו זו מהות המשפחה שיצרנו פה- מתעלקים אחד על השני, לפי הסדר.... הינו מתחילים לדאוג, אם לא הית עושה את זה... אבל אם בכל זאת את מרגישה עם זה לא בסדר, אז הינה, אני מצטרפת אליך להתעלקות המשפחתית- אני כבר יומיים עם חום נמוך, בקושי מצליחה ללמוד כאבי ראש נוראיים... יש לי כאבים בחזה, מגיע מהלב או הריאות... עוד לא החלטתי... ובנוסף- שבוע הבא ביום שני, אני צריכה לעבור עוד טיפול לכליות... הטיפול השישי אם אני לא טועה... כבר הפסקתי לספור... ואני עוד חייתי באשליות שיהיו לי רק 3 טיפולים וגמרנו... בכל מקרה, אני מרגישה על הפנים, חולשה כזאת כמו התחלה של שפעת... ומחר אני צריכה לעשות עוד בדיקת דם, לבדוק מה קורה עם ההמוגלובין ואני חייבת שיהיה מעל 13..... שירי, אני מצפה לראות תוצאה זהה גם אצלך! זהו, מספיק להתבייכן להיום... תור מישהו אחר עכשיו...

 

[ל3]

אוייייייייי

מה יהיה איתך הדר? אני מקווה שתוכלי כבר להשים את התקופה הזו מאחורייך. האמת שגם אני היום על הפנים, מזל שיש לי יום חופש. קמתי עם כזו חולשה שאני בקושי מצליחה להזיז את עצמי מהמיטה - ברצינות. יש לי גם כאבי פרקים ושרירים וחוסר תאבון. לגבי החום הנמוך, אני מסתובבת עם זה כל הזמן וזה לא חדש לי. הדר, תודיעי לאדון המוגלובין שלך שעשית התערבות ושאין בכוונתך להפסיד אחרת הוא ישא בתוצאות

. מקווה שתשמעי בשורות טובות שירי

 

[דובדבניל]

../images/Emo25.gif../images/Emo24.gifתרגישו טוב../images/Emo24.gif|נשי

 

[gaia20]

כבר הבהרתי

להמוגלובין מה יהיה עליו אם הוא יעשה לי פדיחות.... בכל מקרה, היום הרופאה שלי השאירה לי בקופת חולים הפניה לאולטראסאונד לכליות באולטרא רואים את זרימת הדם לכליות הסיבה לבדיקה היא שהטיפול משפיע רק חלקית והחלבון בשתן לא יורד בצורה משמעותית, עשיתי כבר 5 טיפולים והחלבון עדין נשאר מעל גרם אחד (החלבון צריך להיות כמעט אפסי, עד כמה שידוע לי)

 

[3VIVI]

הדרי -קבלי ממני-../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif-

 

[gaia20]

קבלי ../images/Emo24.gif בחזרה ../images/Emo13.gif