תא תרבות

[MARMELAD]

../images/Emo100.gif תא תרבות ../images/Emo63.gif

שירים, סיפורים, הגיגים.... אני יודע שאתם מוכשרים ! יאללה, לקפל שרוולים ולהתחיל לשרשר לכאן אומנות. אח"כ נעשה מזה ספר. MARMELAD

 

[FRESH FRUIT]

טוב.. אז אני חדש כאן... ../images/Emo20.gif

אני שחר, בן 16 וחצי. הכי אוהב בעולם את החמוס שלי.. הממ.. אתם לא רוצים לדעת איך קוראים לו... (אוי.. אני מרגיש די מפגר..). בכל אופן.. שיר. ------------------------------------------ חושך. דממה. מלאכים לבושי שחור רוקדים באפילה. מלאכים עטויי צביעות, רשע. אני מרגיש עמוק בתוכי את הקרע. רוקדים ריקוד שקט. תנועות מדודות. שקולות. מכסים כל חלקה טובה בשכול. קוברים את מתיהם הרוחניים תחת מעטה הבדידות, ואותי- אנא, בוא וגאול. ואני לבד, מסייר בשכונת הרפאים, שכונה שצבעה אפור. שכונה מקומטת. מעוותת. צועד אט אט, פסיעה אחר פסיעה- ולפתע, מוצא אותך. אני ואתה. מלא צבע אתה, כאילו בלעת את כל צבעי העולם והשארת אותם רק לך. שזוף, נאה ותמיר. אני אתן את כולי- רק למענך. אני ואתה. יחד נחיה לנו, מכוסים ומצוידים אך ורק בכוחה של האהבה, נקרין על העולם שנינו יחד את כל קרנינו, עד שתצא נפשי הנתעבת מתוכי- כי בשם אדוני, אבי, פשעתי. פשעתי בכך שבחרתי לעצמי את האהבה. בכך שאהבתי אותו- אותך. עתה, בחלקת הקבורה הממאנת להיפתח, אשלם על כל פשעי בידיעה- שעונשי שלי- הוא גם העונש שלך. רק אני ואתה. אל תבכה, אני לא רציתי בזאת. רק החברה התקינה פוליטית- שכחה להכליל בתוכה אותי ואותך. כך סתם הוקאנו- מעוררי בחילה שכמונו, פשענו- ועל כך נשלם. אבל תזכור טוב טוב, ולעולם אל תשכח, שאותך לא אפסיק לאהוב, ותמיד בדמיוני אחבק אותך חיבוק חזק- חזק, כי צבעים כמו שלך, קשה למחוק, קשה לשכוח, אין עוד כוח בליבי על מנת להמשיך לברוח. נמשיך כהרגלינו- נדבר שעות בטלפון, נפטפט ונרכל כמו גדולים, אך תמיד יהיה זה תחת שתי דלתות, מחסום ובריח- הפחד לא ייעלם. הבנים. הבנות. ההורים. רק אני. ואתה. ------------------------------------------ ליל מנוחה.

 

[MARMELAD]

וואו.... שחר.....

איזו כניסה דרמטית.........! קבל

ע"פ הנוהג, הוא מקנה לך כניסה חינם לפורום....... ותספר קצת על עצמך - תן רקע לשיר.. ובכלל..! MARMELAD

 

[FRESH FRUIT]

באמת שאני לא מתלונן. לא, לא. בשום..

אופן לא. וכלמה שאני אתלונן? לא. אל תבינו אותי לרגע לא נכון. זה שאף אחד לא נותן לי קצת יחס, צומי או פנטן פרו ווי רחוק מלהפריע לי. אבל מה עם המוצץ שלי?

הא..! בכל אופן- כמה דברים שרציתי להוסיף. אני לא בטוח שאני גיי ואולי זה בדיוק אחד התסמינים של הגיל שלי. העובדה היא שנכון לעכשיו גברים הרבה הרבה הרבה יותר מושכים אותי. הם מצליחים לסובב לי את הראש, דבר שבכלל לא קל לעשות לי (אחח.. איתן! זה היה נפלא!)(מדובר באיתן אורבך, שהצטלם לקטלוג של פוקס והביא לי כמה רגעי אושר מתוקים..). אבל אני מוצא את עצמי מנהל וויכוחים סוערים עם. אהה.. עצמי. מצד אחד אני אני ממש מרגיש משיכה לגברים, אבל כל פעם אחרי שזה קורה אני מתחיל לנסות להרגיע את עצמי- "נו, שחר.. תראה איזו אישה יפה! אתה לא נמשך אליה..?" וכו´ וכו´. אני ממש לא מפוקס כרגע. אני לא יודע מה אני רוצה. אני שייך לקבוצה הנכבדה של המתלבטים, או ליתר דיוק, אם להאמין לעצמי- אלא שמעמידים פנים שהם מתלבטים. בסקלה אני הרבה יותר קרוב למשיכה לגברים מאשר לנשים. אבל מי יודע? הפרי הטרי- יש בו וויטמינים, אין בו כולטסרול- והקלוריות בקונטרול! (לא מצליח להירדם! אוף!)

 

[FRESH FRUIT]

אהמ.. אופס.. פאדיחות. ../images/Emo9.gif

ובכן- הרקע לשיר.. כתבתי אותו באחת הפעמים, כאמור, שנכנסתי לדיכאון.. פשוט כל כך מרגיז אותי לחשוב שאנחנו חיים בחברה כ"כ חשוכה... גררר..! הפרי הטרי. לה לה לה. באמת כל הכבוד. היית חייב לטפס על העץ. הלכו המכנסיים!

 

[DJNYC]

שחר.

שלום. קראתי את השיר שלך, ואת מה שכתבת על עצמך ודי הבנתי את המקום שבו אתה נמצא. אתה נמשך לגברים, אבל יש בך את החלק שאומר שזה לא נורמאלי, שאתה חוטא, ושזה לא בסדר. קשה לך לוותר על התפיסה הזאת, וזה יוצא החוצה בכך שאתה נותן את האחריות לחברה ולאיך שהיא רואה את זה, ובעצם אתה מתכוון לעצמך. אתה כותב על בחור, ואתה מתאר אותו בתור צבע בעולם אפור, כנקודת אור בחיים שלך, ואתה מדגיש שזה "אותו" ולמענו אתה מוכן לתת את הכל, את כולך. וזה מה שאתה באמת - מלא באהבה. אני בטוח שאתה יודע מה אתה רוצה, ואתה פוחד מזה. תקרא את השיר היפיפה שלך ותראה כמה הצלחת באמת לתת דרור למה שאתה מרגיש. ועוד נקודה, שהיא קצת בעייתית אבל אפשר לראות מאיפה היא באה. בתחילת השיר שלך אתה מדבר על דיכוי מאוד עמוק שאתה עושה לעצמך (בשיר אתה מפנה את זה לחברה) ומדבר על "צביעות" "מלאכים צבועים שחור" "מכסים כל חלקה טובה בשכול". כל הניגודים האלה הרי הם אתה... ומהדיכוי הזה נראה כאילו אתה נצמד לדבר אחד ויחיד ומוכן להקריב הכל למענו. בהצלחה

מקווה לקרוא עוד דברים שלך.

 

[FRESH FRUIT]

אני מבין שאתה ממשכימי הקום..

אני, בכל אופן- לא הצלחתי להירדם. אתה לא יודע כמה מה שכתבת נתן לי חיזוק. תודה מקרב לב. באמת. אני חושב שזאת בעצם הבעיה שלי- הקונפליקט הבלתי מסתיים בין מה שהחברה דורשת לבין מה שאני יכול להציע לה- החשש שאין מי שיושיע ושאולי פשוט כדאי שאני אתנדף. זאת תחושה שמלווה אותי מדי יום.. אולי באמת אני צריך להוציא את הכל. להגיד לעולם שמצדי הוא יכול ללכת לעזאזל. זה מה שאני, בין אם תרצה ובין אם לא. רק ככה אני אוכל אולי לצאת החוצה ולחיות חיים נורמליים. ושוב תודה.

 

[DJNYC]

אני לא ממשכימי הקום...

אני ממאחרי הלינה דווקא; אני גר בניו יורק ואצלי עכשיו קרוב ל2:00 בלילה. שים לב שחר, שאתה כבר יוצא למלחמה ב"חברה" ואתה מוכן שילכו לעזאזל ואתה גם מציע "להתנדף" אבל בעצם אין קרב... תגיד לי? היה לך באמת איזה שהוא עימות רציני עם החברה.. או שזה עדיין רק בראש... אני בכלל לא מדבר עכשיו על יציאה מהארון.. אני מדבר עליך.. לפני שתרוץ להלחם בחברה.. שב עם עצמך.. תקבל אתה את עצמך ואח"כ.. תבקש מהחברה שתקבל (ותראה ששם באמת לא תהיה הבעיה).

 

[FRESH FRUIT]

ניו- יורק... כמה רגשות מעורבים...

נמצאים במקום הזה..

ולעניינו- מדובר בספקולציות שלי על מה, אם וכאשר. הקרב הוא פנימי אצלי- החשש מפני מה שיבוא או לא יבוא. אם היה לי עימות עם החברה? אולי. בלי ששמתי לב. לעתים אני מתבטא בנושא של הומוסקסואליות- אבל מיד אני מוצא איזה צורך פנימי להתגונן- לסגת אחורה. הכל בפנים. ייתכן שאין קרב אמיתי עם האנשים שסובבים איתי. אני צריך להשלים עם עצמי ועם מה שאני- ורק אז, ללכת קדימה עד הסוף. בעצם אני חוזר על מה שאמרת. התבלבלתי. ------------ פרי וירק. ירק ופרי. טריים ממש! בחיי, דבש יד מרדכי!

 

[MARMELAD]

הי שחר............

דבר ראשון, באמת מגיע לך ה

המיוחל.... ברוך הבא...... אני מקווה שתמצא את מקומך כאן איתנו ! הדיג´יי כבר אמר כל הדעות שלי בצורה מדויקת ! 10 נקודות דיג´..... אז שוב ברוך הבא ובהצלחה. אני מחכה לשמוע עוד ממך. MARMELAD

 

[FRESH FRUIT]

!so.. thank ya my dear ../images/Emo55.gif

 

[הטרמפיסט]

לא שלי, אבל מומלץ בחום

אני רוצה להמליץ לכם בחום על סיפוריו של זה המתקרא "True Love", המופיעים באתר הסיפורים של GoGay. זהו לינק לסיפור האחרון שלו, בצד הסיפור תמצאו לינקים לשאר הדברים שהוא כתב. באופן אישי (ואני לא מאמין שאני כותב את זה) מיררתי בבכי כשקראתי את הסיפור הזה, אתמול ב-5:00 בבוקר. אגב, אין לי מושג מי הוא או בן כמה הוא, מה שמעניין בסיפורים שלו זה שכל אחד כתוב מפרספקטיבת גיל שונה לגמרי, באופן אמין למדי. מומלץ בחום. הטרמפיסט

 

[FRESH FRUIT]

זה מסוג הסיפורים שאחרי שקוראים...

נאנחים בכבדות וחושבים כמה שהחיים יפים. לא אסתיר שגם לי זלגה דמעה, אבל בסוף נותרתי רק עם חיוך גדול. גם אני רוצה אושפיזין!!!

 

[inbale]

מרמלד חייבת להגיד לך

בלי שום קשר להודעה שזה משורשר מתחת לה שאתה מנהל הפורום הכי טוב שראיתי ברשת!!!!! אז כשמגיעה מחמאה אני נותנת!!!

אחלה פורום ושלחתי לכאן כמה חברים מקסימים.

 

[MARMELAD]

ואני חייב להגיד לך

תודה רבה! אבל כמה שאני אנסה לקחת הכל על עצמי... בלי האנשים שנכנסים לכאן כל יום ועושים את הפורום לא הייתי מצליח.....