Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifAAY-עונה 2,פרק 11../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
היי בנות,איך עובר החופש? מקווה שאתן מנצלות אותו !! מי מצאה את האפיקומן? אני מצאתייייי!
אוי זה היה כיף 
בכל מקרה, שורות אחרונות: "מה קורה ביניכם? שוב רבתם?" דני נאנח. "כן.. היא כל היום בלימודים ואין לה זמן אלי, אלינו. זה לא שאני לא מבין אותה, סבבה שתלמד, בכיף, אבל גם אני עסוק ומוצא זמן לחיי האהבה שלי. אני מקבל את ההרגשה שהיא לא רוצה את זה יותר.." הארי הסביר ודני הבחין בעצב בעיניו. להארי ואייזי היו כמה מריבות קשות בתקופה שהם יחד, והבנים דיברו יותר מפעם אחת שמשהו כאן מסריח, אולי הם לא מתאימים אחד לשנייה. מעולם לא אמרו זאת להארי, הם הניחו שהמצב אכן בסדר ביניהם ולא כמו שהם חושבים. אבל זה בהחלט הקש ששבר את גב הגמל. אם אייזי תגרום להארי לחזור להתמכרות השתייה הנושנה שלו, לא תהיה להם ברירה אלא לעשות משהו כדי לעזור לחבר שלהם. הם לא יתנו לו ליפול שוב. פרק 11 לפני שלוש או ארבע שנים, ככה דני זכר, הבנים היו יוצאים הרבה לברים. כמעט כל יום. לפחות שלוש פעמים בשבוע הם היו מתעוררים עם האנג אובר, נהנים מההצלחה שלהם בלהקה ומרגישים כמו כוכבי רוק. אף אחד מהבנים לא שתה מעבר ליציאות הליליות שלהם, מלבד הארי. הבנים היו מגלים בארונות שלו עשרות בקבוקי אלכוהול ולא פעם מצאו אותו שיכור או חסר הכרה באמצע היום. הארי התכחש למצב, הוא לא רצה להאמין שהוא מכור. "אני לא! אני יכול להפסיק!" הארי צעק אז, כשדני, דאגי וטום דיברו איתו והסבירו לו את המצב. רוצים רק בטובתו. "אז למה אתה לא מפסיק?" דאגי שאל בעצב. "כי.. אני לא רוצה" הארי השיב. "הארי אתה חייב! זה לטובתך!" דני קרא. הרגיז אותו שהארי לא מבין את חומרת המצב. "תשמע, או שאתה מפסיק בכוחות עצמך או שאתה נכנס לגמילה! ואני רציני!" טום צעק, פקעה לו הסבלנות. הוא לא יכל לראות את חברו הטוב ביותר הורס את עצמו, ויחד איתו גם אותם ואת הלהקה. הארי הביט בהם במבט אומלל. הוא ראה כמה הם דואגים לו וחשב לפתע על הלהקה. מה יהיה איתה אם ימשיך להתנהג ככה? מה יהיה איתה אם יכנס לגמילה? "בסדר, אני אפסיק" הארי אמר בהחלטיות. "למענם. ולמען הלהקה" הוא חשב לעצמו. "באמת?" דני שאל בהשתהות. "מבטיח?" דאגי התקרב אליו. "מבטיח" הארי חייך וחיבק את דאגי. הוא באמת התכוון לזה. מאז, כבר כמה שנים שהארי שותה רק בירות עם אחוזי אלכוהול נמוכים, משתכר רק באירועים מיוחדים, בעיקר בסיבובי הופעות. הוא לא הרגיש צורך לשתות הרבה, החיים שלו תפקדו מצוין. אבל עכשיו, אייזי שוברת את לבו, והוא היה חייב להטמיע את כעסו ועצבותו בשתייה, הוא לא הכיר אפשרות אחרת. "כשאייזי תחזור אתם תשבו ותדברו כמו שני מבוגרים. אתה תסביר לה את המצב ברוגע, כי כמו שאני מכיר אותך בטח צעקת עליה" דני אמר והעביר יד בתלתליו. הארי השפיל את מבטו. הוא ידע שדני צודק. הוא לא היה צריך לצעוק על אייזי. אולי זה מה שהרתיע אותה. "בסדר" הארי הנהן. "רק ש.." הוא התחיל להגיד אבל עצר. "רק שמה?" דני שאל מסוקרן. "אני כבר לא כל כך בטוח שאני רוצה לפתור את זה. זאת אומרת, אם היא גורמת לי לשתות ככה, אתה חושב שזה שווה את זה?" הארי שאל ותקע את עיניו התכולות בפרצופו של דני, מחפש תשובה כנה. הוא באמת לא ידע כבר מה לחשוב ומה לעשות והיה צריך שמישהו ינחה אותו ויראה לו את הדרך הנכונה. דני לא ידע מה לענות לו. הוא גם כן חשב שאם אייזי היא זאת שתפיל את הארי בחזרה לקרשים, תגרום לו לשתות שוב בלי הכרה, אז המאמץ לא שווה את זה וכדאי לחתוך עכשיו. אבל הארי אהב אותה והיא אהבה אותו, והיו רגעים שהם כן נהנו ביחד. אז אולי אפשר לתת לזה הזדמנות שנייה. "אני חושב שרק אתה יודע את התשובה" דני טפח על ברכו של הארי בחיוך ונעמד. "עכשיו לך להתקלח ולהתרענן ואחר כך נסדר פה את כל הבלאגן לפני שאייזי תחזור" דני אמר והארי רק הנהן וקם מהספה בכבדות. הוא פנה אל המקלחת ודני הדליק את הטלוויזיה. ... היו להארי שעתיים לחשוב מה הוא הולך להגיד לאייזי כשתחזור. דני נשאר ועזר לו לחשוב על המילים ובכלל להבין מה הוא באמת רוצה מעצמו, ממנה ומהקשר הזה. "טוב אני לא יכול יותר לחשוב על זה" הארי קרא לפתע אחרי שמאס בשיחה הזאת. דני והארי הסתכלו שניהם לאותו מקום ואחר כך אחד אל השני. "אתה חושב על מה שאני חושב?" דני חייך. "ברינג איט בולטון בוי!" הארי צחק וחטף את שלט הפלייסטיישן שהיה מונח על השולחן. דני לא נשאר חייב ולקח את השלט השני. שניהם התחילו לשחק ולא שמו לב לזמן החולף. סוף סוף משהו שהסיח את דעתם. מאייזי, מהשתייה. "הארי?" אייזי קראה כשפתחה את דלת הדירה. הארי מיד שמט את שלט המשחק על השולחן והביט בדני. שניהם שתקו והחליפו מבטים. "איך אני נראה?" הארי לחש וסידר את שערו. דני הרים לעברו אגודל מאשר. הארי נעמד וסידר את חולצתו. "היי מותק, קניתי כמה דברים" אייזי נשקה להארי ברפרוף ופנתה אל שולחן המטבח כדי להניח עליו את השקיות העמוסות. "בוא לעזור לי לסדר" היא הסתובבה ואז הבחינה בדני. "היי דן" היא נופפה לו בחיוך. "היי אייז" דני חיבק אותה ולאחר מכן התקדם לעבר הדלת. "אני חייב לעוף, ביי הארי" הוא נופף לעברם. אייזי נופפה לו לשלום בחזרה ואז הפנתה את גבה כדי לסדר את המצרכים. דני סימן להארי בהצלחה ויצא. הארי חייך אליו חיוך מתוח והסתובב שוב אל אייזי. "מה אתה עומד שם ובוהה?" אייזי צחקה. "תעזור לי להכניס את הדברים לארונות" היא פתחה את אחד הארונות והתרחקה צעד אחורנית. הארי השפיל מבטו. "הארי.. מה זה? אתה.. אתה שתית?" אייזי שאלה בקול רועד כשראתה את בקבוקי האלכוהול חצי ריקים. היא הביטה בהארי וחיפשה את עיניו התכולות, האמיתיות, שיתנו לה הסבר כנה. הארי הנהן בלי לומר מילה. הוא התבייש שויתר לעצמו ושתה שוב. "למה?" אייזי שאלה באנחה כבדה, כתפיה הפכו רפויות פתאום. הארי התקרב אליה ולקח את ידה. הוא הוביל אותה אחריו אל הספה ושניהם התיישבו בדממה. "אייז.. אנחנו צריכים לדבר" הוא הביט בה בעצב. עדיין לא בטוח במה שהוא הולך להגיד. הוא החליט שיגיד מה שיצא לו, ברגע האחרון. "זה משהו רע?" אייזי שאלה עם חשש בעיניה. היא ידעה שבזמן האחרון המצב בינה ובין הארי לא משהו, והיו להם בקשר תקופות של מריבות, אבל היא אהבה אותו.. לפחות כך היא חושבת.. "אממ אני לא יודע בדיוק" הארי השיב. "אבל זה משהו" הוא חייך והרגיע את אייזי מעט. היא השיבה לו חיוך קטן. "אתמול, אחרי שרבנו" הארי התחיל. "אני ממש התבאסתי. נכנסתי לדיכאון בגלל כל המריבות שהיו לנו, חשבתי שאת לא רוצה להיות איתי יותר, שאת לא אוהבת אותי.." אייזי פתחה את פיה כדי להגיב אבל הארי המשיך. "הרגשתי כל כך רע, כבר הרבה זמן שלא הרגשתי ככה. וזה רק בגלל שאת כל כך חשובה לי. שתיתי" הוא אמר והרים את מבטו אליה, המבט התכול שהיה שקוע עד עכשיו ברצפה. אייזי שתקה ונתנה להארי להמשיך לדבר. "שתיתי הרבה" הוא הוסיף. "כמה שעות מאוחר יותר, אני חושב, דני מצא אותי מעולף. הייתי שיכור, אני לא זוכר הרבה ממה שקרה אחר כך. אבל דיברתי עם דני והגעתי למסקנה שאני לא אפול שוב. אני לא אתן לשום דבר לדרדר אותי שוב אל האלכוהול" הארי אמר בנחישות. ------------------------------------------ אז הנה ההסבר למי שלא הבינה מאיפה ההתמכרות של הארי הגיעה פתאום. פרק 12 בהודעה הבאה
היי בנות,איך עובר החופש? מקווה שאתן מנצלות אותו !! מי מצאה את האפיקומן? אני מצאתייייי!
בכל מקרה, שורות אחרונות: "מה קורה ביניכם? שוב רבתם?" דני נאנח. "כן.. היא כל היום בלימודים ואין לה זמן אלי, אלינו. זה לא שאני לא מבין אותה, סבבה שתלמד, בכיף, אבל גם אני עסוק ומוצא זמן לחיי האהבה שלי. אני מקבל את ההרגשה שהיא לא רוצה את זה יותר.." הארי הסביר ודני הבחין בעצב בעיניו. להארי ואייזי היו כמה מריבות קשות בתקופה שהם יחד, והבנים דיברו יותר מפעם אחת שמשהו כאן מסריח, אולי הם לא מתאימים אחד לשנייה. מעולם לא אמרו זאת להארי, הם הניחו שהמצב אכן בסדר ביניהם ולא כמו שהם חושבים. אבל זה בהחלט הקש ששבר את גב הגמל. אם אייזי תגרום להארי לחזור להתמכרות השתייה הנושנה שלו, לא תהיה להם ברירה אלא לעשות משהו כדי לעזור לחבר שלהם. הם לא יתנו לו ליפול שוב. פרק 11 לפני שלוש או ארבע שנים, ככה דני זכר, הבנים היו יוצאים הרבה לברים. כמעט כל יום. לפחות שלוש פעמים בשבוע הם היו מתעוררים עם האנג אובר, נהנים מההצלחה שלהם בלהקה ומרגישים כמו כוכבי רוק. אף אחד מהבנים לא שתה מעבר ליציאות הליליות שלהם, מלבד הארי. הבנים היו מגלים בארונות שלו עשרות בקבוקי אלכוהול ולא פעם מצאו אותו שיכור או חסר הכרה באמצע היום. הארי התכחש למצב, הוא לא רצה להאמין שהוא מכור. "אני לא! אני יכול להפסיק!" הארי צעק אז, כשדני, דאגי וטום דיברו איתו והסבירו לו את המצב. רוצים רק בטובתו. "אז למה אתה לא מפסיק?" דאגי שאל בעצב. "כי.. אני לא רוצה" הארי השיב. "הארי אתה חייב! זה לטובתך!" דני קרא. הרגיז אותו שהארי לא מבין את חומרת המצב. "תשמע, או שאתה מפסיק בכוחות עצמך או שאתה נכנס לגמילה! ואני רציני!" טום צעק, פקעה לו הסבלנות. הוא לא יכל לראות את חברו הטוב ביותר הורס את עצמו, ויחד איתו גם אותם ואת הלהקה. הארי הביט בהם במבט אומלל. הוא ראה כמה הם דואגים לו וחשב לפתע על הלהקה. מה יהיה איתה אם ימשיך להתנהג ככה? מה יהיה איתה אם יכנס לגמילה? "בסדר, אני אפסיק" הארי אמר בהחלטיות. "למענם. ולמען הלהקה" הוא חשב לעצמו. "באמת?" דני שאל בהשתהות. "מבטיח?" דאגי התקרב אליו. "מבטיח" הארי חייך וחיבק את דאגי. הוא באמת התכוון לזה. מאז, כבר כמה שנים שהארי שותה רק בירות עם אחוזי אלכוהול נמוכים, משתכר רק באירועים מיוחדים, בעיקר בסיבובי הופעות. הוא לא הרגיש צורך לשתות הרבה, החיים שלו תפקדו מצוין. אבל עכשיו, אייזי שוברת את לבו, והוא היה חייב להטמיע את כעסו ועצבותו בשתייה, הוא לא הכיר אפשרות אחרת. "כשאייזי תחזור אתם תשבו ותדברו כמו שני מבוגרים. אתה תסביר לה את המצב ברוגע, כי כמו שאני מכיר אותך בטח צעקת עליה" דני אמר והעביר יד בתלתליו. הארי השפיל את מבטו. הוא ידע שדני צודק. הוא לא היה צריך לצעוק על אייזי. אולי זה מה שהרתיע אותה. "בסדר" הארי הנהן. "רק ש.." הוא התחיל להגיד אבל עצר. "רק שמה?" דני שאל מסוקרן. "אני כבר לא כל כך בטוח שאני רוצה לפתור את זה. זאת אומרת, אם היא גורמת לי לשתות ככה, אתה חושב שזה שווה את זה?" הארי שאל ותקע את עיניו התכולות בפרצופו של דני, מחפש תשובה כנה. הוא באמת לא ידע כבר מה לחשוב ומה לעשות והיה צריך שמישהו ינחה אותו ויראה לו את הדרך הנכונה. דני לא ידע מה לענות לו. הוא גם כן חשב שאם אייזי היא זאת שתפיל את הארי בחזרה לקרשים, תגרום לו לשתות שוב בלי הכרה, אז המאמץ לא שווה את זה וכדאי לחתוך עכשיו. אבל הארי אהב אותה והיא אהבה אותו, והיו רגעים שהם כן נהנו ביחד. אז אולי אפשר לתת לזה הזדמנות שנייה. "אני חושב שרק אתה יודע את התשובה" דני טפח על ברכו של הארי בחיוך ונעמד. "עכשיו לך להתקלח ולהתרענן ואחר כך נסדר פה את כל הבלאגן לפני שאייזי תחזור" דני אמר והארי רק הנהן וקם מהספה בכבדות. הוא פנה אל המקלחת ודני הדליק את הטלוויזיה. ... היו להארי שעתיים לחשוב מה הוא הולך להגיד לאייזי כשתחזור. דני נשאר ועזר לו לחשוב על המילים ובכלל להבין מה הוא באמת רוצה מעצמו, ממנה ומהקשר הזה. "טוב אני לא יכול יותר לחשוב על זה" הארי קרא לפתע אחרי שמאס בשיחה הזאת. דני והארי הסתכלו שניהם לאותו מקום ואחר כך אחד אל השני. "אתה חושב על מה שאני חושב?" דני חייך. "ברינג איט בולטון בוי!" הארי צחק וחטף את שלט הפלייסטיישן שהיה מונח על השולחן. דני לא נשאר חייב ולקח את השלט השני. שניהם התחילו לשחק ולא שמו לב לזמן החולף. סוף סוף משהו שהסיח את דעתם. מאייזי, מהשתייה. "הארי?" אייזי קראה כשפתחה את דלת הדירה. הארי מיד שמט את שלט המשחק על השולחן והביט בדני. שניהם שתקו והחליפו מבטים. "איך אני נראה?" הארי לחש וסידר את שערו. דני הרים לעברו אגודל מאשר. הארי נעמד וסידר את חולצתו. "היי מותק, קניתי כמה דברים" אייזי נשקה להארי ברפרוף ופנתה אל שולחן המטבח כדי להניח עליו את השקיות העמוסות. "בוא לעזור לי לסדר" היא הסתובבה ואז הבחינה בדני. "היי דן" היא נופפה לו בחיוך. "היי אייז" דני חיבק אותה ולאחר מכן התקדם לעבר הדלת. "אני חייב לעוף, ביי הארי" הוא נופף לעברם. אייזי נופפה לו לשלום בחזרה ואז הפנתה את גבה כדי לסדר את המצרכים. דני סימן להארי בהצלחה ויצא. הארי חייך אליו חיוך מתוח והסתובב שוב אל אייזי. "מה אתה עומד שם ובוהה?" אייזי צחקה. "תעזור לי להכניס את הדברים לארונות" היא פתחה את אחד הארונות והתרחקה צעד אחורנית. הארי השפיל מבטו. "הארי.. מה זה? אתה.. אתה שתית?" אייזי שאלה בקול רועד כשראתה את בקבוקי האלכוהול חצי ריקים. היא הביטה בהארי וחיפשה את עיניו התכולות, האמיתיות, שיתנו לה הסבר כנה. הארי הנהן בלי לומר מילה. הוא התבייש שויתר לעצמו ושתה שוב. "למה?" אייזי שאלה באנחה כבדה, כתפיה הפכו רפויות פתאום. הארי התקרב אליה ולקח את ידה. הוא הוביל אותה אחריו אל הספה ושניהם התיישבו בדממה. "אייז.. אנחנו צריכים לדבר" הוא הביט בה בעצב. עדיין לא בטוח במה שהוא הולך להגיד. הוא החליט שיגיד מה שיצא לו, ברגע האחרון. "זה משהו רע?" אייזי שאלה עם חשש בעיניה. היא ידעה שבזמן האחרון המצב בינה ובין הארי לא משהו, והיו להם בקשר תקופות של מריבות, אבל היא אהבה אותו.. לפחות כך היא חושבת.. "אממ אני לא יודע בדיוק" הארי השיב. "אבל זה משהו" הוא חייך והרגיע את אייזי מעט. היא השיבה לו חיוך קטן. "אתמול, אחרי שרבנו" הארי התחיל. "אני ממש התבאסתי. נכנסתי לדיכאון בגלל כל המריבות שהיו לנו, חשבתי שאת לא רוצה להיות איתי יותר, שאת לא אוהבת אותי.." אייזי פתחה את פיה כדי להגיב אבל הארי המשיך. "הרגשתי כל כך רע, כבר הרבה זמן שלא הרגשתי ככה. וזה רק בגלל שאת כל כך חשובה לי. שתיתי" הוא אמר והרים את מבטו אליה, המבט התכול שהיה שקוע עד עכשיו ברצפה. אייזי שתקה ונתנה להארי להמשיך לדבר. "שתיתי הרבה" הוא הוסיף. "כמה שעות מאוחר יותר, אני חושב, דני מצא אותי מעולף. הייתי שיכור, אני לא זוכר הרבה ממה שקרה אחר כך. אבל דיברתי עם דני והגעתי למסקנה שאני לא אפול שוב. אני לא אתן לשום דבר לדרדר אותי שוב אל האלכוהול" הארי אמר בנחישות. ------------------------------------------ אז הנה ההסבר למי שלא הבינה מאיפה ההתמכרות של הארי הגיעה פתאום. פרק 12 בהודעה הבאה
