Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifAAY עונה 2,פרק 19../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
בלי הרבה הקדמות.. שורות אחרונות: "עכשיו זהו?" אלי חגרה את חגורת הבטיחות שלה. "כן, עכשיו זהו.." דאגי השיב והתניע את המכונית. "London here we come" אלי נאנחה והרכיבה את משקפי השמש שלה על עיניה כשהם התחילו לנסוע אל שדה התעופה, חוזרים הביתה. פרק 19 "בוקר טוב קייטי" דני התגלגל על צידו ונשק לקייט שישנה בשלווה לידו. היא פקחה את עיניה וחייכה למראה הגבר המנומש ששכב לצדה, ככה מדי בוקר. "בוקר טוב" היא התמתחה. "אני יורד להכין לנו ארוחת בוקר מה דעתך?" דני הציע. "אממ ולא תשרוף את המטבח?" קייט היססה. "לא" צחק וקם מהמיטה אל מחוץ לחדר. אחרי רבע שעה קייט שמעה קולות דברים נופלים. היא גלגלה את עיניה, מודעת לעובדה שדני כנראה הרס את הבית. היא רצה אל המטבח ומצאה ארוחה מוכנה למופת על השולחן אבל סירים ומחבתות מפוזרים בכל המטבח. "מה לעזאזל?!" היא קראה מבולבלת. "אה! תפסתי אותך! חשבתי שהרסתי דברים נכון?!" דני הרים לעבר קייט אצבע מאשימה. "אממ טוב.. אתה לא??" היא הביטה סביבה על הבלגן. "לא, זה היה רק כדי לעבוד עליך, וגם לקרוא לך לרדת" הוא צחק והתיישב. "שיואו לא יכולת פשוט להגיד לי קייט האוכל מוכן?" קייט צחקה והתיישבה מול דני. "אתה מנקה את כל זה אחר כך" היא פקדה והחלה לאכול. הרבה, שוב. כשהושיטה את ידה אל הלחם בפעם העשירית באותו הבוקר דני תפס את ידה. "מה?" קייט לא הבינה. "קייטי, אני חושב שאנחנו צריכים לדבר" דני שחרר את ידה של קייט והרצין את מבטו. "אוקי" היא ניגבה את ידיה במפית והייתה מוכנה לשמוע מה יש לדני להגיד. "לא דיברנו על מה שקרה אז אצל טום.. שהקאת ו.." דני התחיל להגיד. "מה יש לדבר?" קייט צחקה במבוכה, מרגישה לא בנוח. "הרגשתי קצת לא טוב, זה הכל". "לא, אל תשקרי לי. אני לא רוצה לפגוע בך קייטי, זה הדבר האחרון שאני מתכוון לעשות" הוא הניח את כף ידו על שלה והביט אל תוך עיניה. "על מה אתה מדבר?" קייט נשארה רצינית. "את אוכלת המון בזמן האחרון, בצורה קצת לא נורמלית. ואחר כך איכשהו את תמיד הולכת לשירותים לזמן ממושך. כמו שהיה אצל טום, אכלת הרבה ואז מצאתי אותך בשירותים מקיאה" דני ניסה להסביר את עצמו מבלי שזה ישמע מעליב. "מה אתה מנסה להגיד?" קייט הרחיקה את ידה מידו של דני. "קייט, אני חושב שיש לך הפרעת אכילה" דני הסתכל אל תוך עיניה, במבט הכי רציני שלו. "א.. אני.." קייט החלה לגמגם. היא לא ידעה מה לומר. "את יודעת שאני אוהב אותך ואני תמיד כאן לצדך. אני אתמוך בך ואעזור לך בהכל, נעבור את זה ביחד" דני חייך אליה בעידוד. קייט לא אמרה מילה. היא קמה מהשולחן ורצה במעלה המדרגות אל חדרה, לא נותנת הסברים. דני הביט אחריה מבולבל, לא מבין מה בדיוק קורה. "קייטי?" דני נעמד וקרא לה. היא לא השיבה. "קייט חכי, לא התכוונתי!" דני רץ במדרגות אל חדרם המשותף. הוא מצא את קייט זרוקה על המיטה, פניה בכרית והיא לא זזה. דני לא דיבר, הוא עמד ליד הדלת, מתנשף מעט. הוא ידע שבמוקדם או במאוחר קייט תסתובב ותדבר אליו, כמו תמיד. "דן?" קייט לא אכזבה וחשפה את פניה, מלאים דמעות. עיניה הגדולות קראו לו. הוא נאנח והתיישב לידה, מחבק אותה אליו, בחיבוק גדול, חם ואוהב. לא מרפה, מעודד אותה, שומר עליה. היא בכתה אל כתפו, שאבה ממנו כוחות, ופרקה מעט מטענים. "את רוצה לדבר עכשיו?" דני ליטף את שיערה ושאל ברכות. קייט ניגבה דמעה וניתקה מהחיבוק. "אתה צודק.." קייט אמרה בעצב והשפילה מבטה. "למה קייטי?" דני שאל, באמת רוצה להבין. "אני לא יודעת.." קייט נאנחה. "אני מניחה שאני פשוט לא אוהבת את איך שאני נראית, ואני רואה את כל החברות שלי שכולן רזות ויפות, ואתה.." היא לא סיימה את המשפט. "אני מה? רזה ויפה?" דני צחק וגרם לקייט לחייך מעט. "כן, אבל זה לא העניין" היא גיחכה. "זה רק ש.. כל המעריצות האלה, יפות ו.. מה אם..?" קייט היססה בדבריה, היא עצמה את העיניים. "די! מספיק! מה זה השטויות האלה שאת מדברת??" דני קרא ושוב חיבק את קייט אליו. "דבר ראשון, לא כל החברות שלך רזות. תראי את ג'יו, היא לא מקל, והיא בכל זאת יפיפייה עם בעל שאוהב אותה ותינוקת מקסימה. דבר שני, את רזה ומהממת, ואני אוהב אותך בדיוק כמו שאת! ובקשר למעריצות, תגידי לי את השתגעת?! ממתי הן מפריעות לך? את יודעת שאני אוהב רק אותך!" דני נישק את ראשה של קייט ועודד אותה. "אתה תמיד גורם לי להרגיש יותר טוב אתה יודע?" קייט הרימה אליו את מבטה ונשקה לו. "תודה" היא לחשה. "בשביל זה אני כאן, ואני אעזור לך להחלים" דני חייך את חיוכו השובה והרחב. "אוקי, רק.. אל תספר על זה לאף אחד.." קייט התחננה. "בטח" דני הבטיח ונשק לה, שמח שקייט פרקה מעליה את העול, אבל גם עצוב כי התברר שחשדותיו היו נכונות, וקייטי שלו אכן חולה. ... "שלום, באנו לאסוף את בלינק, סוזי וזוקי" דאגי ביקש כשהוא ואלי עמדו בקבלה בבית המלון לחיות שבו השאירו את בלינק, זוקי וסוזי לפני שעזבו, שם ידעו שידאגו להם כראוי. "כמובן, אני מיד אביא אותם" האישה שהייתה שם השיבה והלכה לחדר אחר. "אני מקווה שטיפלו בהם טוב" אלי אמרה. "אל תדאגי, תמיד השארתי פה את זוקי כשנסענו עם הלהקה, אני בטוח שהם בסדר גמור" דאגי חייך. "הנה הם" האישה הגיעה כשבידיה שני כלובי לטאות ובלינק קשור ברצועה אדומה לידה. "אווו" אלי קראה בשמחה כשראתה אותם. בלינק החל לקפוץ ולנבוח בהתרגשות והאישה לא הצליחה לעצור אותו. הוא השתחרר מאחיזתה ורץ אל זרועותיה הפתוחות של אלי אשר חיבקה אותו באהבה. דאגי ניגש לקחת את כלובי הלטאות האהובות שלו, הם שילמו ואז נכנסו למכונית. "עכשיו כל המשפחה מוכנה לחזור הביתה" דאגי נשק לאלי בלחיה והתניע. פרק 20 בהודעה הבאה
בלי הרבה הקדמות.. שורות אחרונות: "עכשיו זהו?" אלי חגרה את חגורת הבטיחות שלה. "כן, עכשיו זהו.." דאגי השיב והתניע את המכונית. "London here we come" אלי נאנחה והרכיבה את משקפי השמש שלה על עיניה כשהם התחילו לנסוע אל שדה התעופה, חוזרים הביתה. פרק 19 "בוקר טוב קייטי" דני התגלגל על צידו ונשק לקייט שישנה בשלווה לידו. היא פקחה את עיניה וחייכה למראה הגבר המנומש ששכב לצדה, ככה מדי בוקר. "בוקר טוב" היא התמתחה. "אני יורד להכין לנו ארוחת בוקר מה דעתך?" דני הציע. "אממ ולא תשרוף את המטבח?" קייט היססה. "לא" צחק וקם מהמיטה אל מחוץ לחדר. אחרי רבע שעה קייט שמעה קולות דברים נופלים. היא גלגלה את עיניה, מודעת לעובדה שדני כנראה הרס את הבית. היא רצה אל המטבח ומצאה ארוחה מוכנה למופת על השולחן אבל סירים ומחבתות מפוזרים בכל המטבח. "מה לעזאזל?!" היא קראה מבולבלת. "אה! תפסתי אותך! חשבתי שהרסתי דברים נכון?!" דני הרים לעבר קייט אצבע מאשימה. "אממ טוב.. אתה לא??" היא הביטה סביבה על הבלגן. "לא, זה היה רק כדי לעבוד עליך, וגם לקרוא לך לרדת" הוא צחק והתיישב. "שיואו לא יכולת פשוט להגיד לי קייט האוכל מוכן?" קייט צחקה והתיישבה מול דני. "אתה מנקה את כל זה אחר כך" היא פקדה והחלה לאכול. הרבה, שוב. כשהושיטה את ידה אל הלחם בפעם העשירית באותו הבוקר דני תפס את ידה. "מה?" קייט לא הבינה. "קייטי, אני חושב שאנחנו צריכים לדבר" דני שחרר את ידה של קייט והרצין את מבטו. "אוקי" היא ניגבה את ידיה במפית והייתה מוכנה לשמוע מה יש לדני להגיד. "לא דיברנו על מה שקרה אז אצל טום.. שהקאת ו.." דני התחיל להגיד. "מה יש לדבר?" קייט צחקה במבוכה, מרגישה לא בנוח. "הרגשתי קצת לא טוב, זה הכל". "לא, אל תשקרי לי. אני לא רוצה לפגוע בך קייטי, זה הדבר האחרון שאני מתכוון לעשות" הוא הניח את כף ידו על שלה והביט אל תוך עיניה. "על מה אתה מדבר?" קייט נשארה רצינית. "את אוכלת המון בזמן האחרון, בצורה קצת לא נורמלית. ואחר כך איכשהו את תמיד הולכת לשירותים לזמן ממושך. כמו שהיה אצל טום, אכלת הרבה ואז מצאתי אותך בשירותים מקיאה" דני ניסה להסביר את עצמו מבלי שזה ישמע מעליב. "מה אתה מנסה להגיד?" קייט הרחיקה את ידה מידו של דני. "קייט, אני חושב שיש לך הפרעת אכילה" דני הסתכל אל תוך עיניה, במבט הכי רציני שלו. "א.. אני.." קייט החלה לגמגם. היא לא ידעה מה לומר. "את יודעת שאני אוהב אותך ואני תמיד כאן לצדך. אני אתמוך בך ואעזור לך בהכל, נעבור את זה ביחד" דני חייך אליה בעידוד. קייט לא אמרה מילה. היא קמה מהשולחן ורצה במעלה המדרגות אל חדרה, לא נותנת הסברים. דני הביט אחריה מבולבל, לא מבין מה בדיוק קורה. "קייטי?" דני נעמד וקרא לה. היא לא השיבה. "קייט חכי, לא התכוונתי!" דני רץ במדרגות אל חדרם המשותף. הוא מצא את קייט זרוקה על המיטה, פניה בכרית והיא לא זזה. דני לא דיבר, הוא עמד ליד הדלת, מתנשף מעט. הוא ידע שבמוקדם או במאוחר קייט תסתובב ותדבר אליו, כמו תמיד. "דן?" קייט לא אכזבה וחשפה את פניה, מלאים דמעות. עיניה הגדולות קראו לו. הוא נאנח והתיישב לידה, מחבק אותה אליו, בחיבוק גדול, חם ואוהב. לא מרפה, מעודד אותה, שומר עליה. היא בכתה אל כתפו, שאבה ממנו כוחות, ופרקה מעט מטענים. "את רוצה לדבר עכשיו?" דני ליטף את שיערה ושאל ברכות. קייט ניגבה דמעה וניתקה מהחיבוק. "אתה צודק.." קייט אמרה בעצב והשפילה מבטה. "למה קייטי?" דני שאל, באמת רוצה להבין. "אני לא יודעת.." קייט נאנחה. "אני מניחה שאני פשוט לא אוהבת את איך שאני נראית, ואני רואה את כל החברות שלי שכולן רזות ויפות, ואתה.." היא לא סיימה את המשפט. "אני מה? רזה ויפה?" דני צחק וגרם לקייט לחייך מעט. "כן, אבל זה לא העניין" היא גיחכה. "זה רק ש.. כל המעריצות האלה, יפות ו.. מה אם..?" קייט היססה בדבריה, היא עצמה את העיניים. "די! מספיק! מה זה השטויות האלה שאת מדברת??" דני קרא ושוב חיבק את קייט אליו. "דבר ראשון, לא כל החברות שלך רזות. תראי את ג'יו, היא לא מקל, והיא בכל זאת יפיפייה עם בעל שאוהב אותה ותינוקת מקסימה. דבר שני, את רזה ומהממת, ואני אוהב אותך בדיוק כמו שאת! ובקשר למעריצות, תגידי לי את השתגעת?! ממתי הן מפריעות לך? את יודעת שאני אוהב רק אותך!" דני נישק את ראשה של קייט ועודד אותה. "אתה תמיד גורם לי להרגיש יותר טוב אתה יודע?" קייט הרימה אליו את מבטה ונשקה לו. "תודה" היא לחשה. "בשביל זה אני כאן, ואני אעזור לך להחלים" דני חייך את חיוכו השובה והרחב. "אוקי, רק.. אל תספר על זה לאף אחד.." קייט התחננה. "בטח" דני הבטיח ונשק לה, שמח שקייט פרקה מעליה את העול, אבל גם עצוב כי התברר שחשדותיו היו נכונות, וקייטי שלו אכן חולה. ... "שלום, באנו לאסוף את בלינק, סוזי וזוקי" דאגי ביקש כשהוא ואלי עמדו בקבלה בבית המלון לחיות שבו השאירו את בלינק, זוקי וסוזי לפני שעזבו, שם ידעו שידאגו להם כראוי. "כמובן, אני מיד אביא אותם" האישה שהייתה שם השיבה והלכה לחדר אחר. "אני מקווה שטיפלו בהם טוב" אלי אמרה. "אל תדאגי, תמיד השארתי פה את זוקי כשנסענו עם הלהקה, אני בטוח שהם בסדר גמור" דאגי חייך. "הנה הם" האישה הגיעה כשבידיה שני כלובי לטאות ובלינק קשור ברצועה אדומה לידה. "אווו" אלי קראה בשמחה כשראתה אותם. בלינק החל לקפוץ ולנבוח בהתרגשות והאישה לא הצליחה לעצור אותו. הוא השתחרר מאחיזתה ורץ אל זרועותיה הפתוחות של אלי אשר חיבקה אותו באהבה. דאגי ניגש לקחת את כלובי הלטאות האהובות שלו, הם שילמו ואז נכנסו למכונית. "עכשיו כל המשפחה מוכנה לחזור הביתה" דאגי נשק לאלי בלחיה והתניע. פרק 20 בהודעה הבאה
, ידעתי שזה יהיה בסוף הפרעות אכילה . \= "את יודעת שאני אוהב אותך ואני תמיד כאן לצדך. אני אתמוך בך ואעזור לך בהכל, נעבור את זה ביחד" דני חייך אליה בעידוד.הווווווו איזה חמוווווד גמאני רוצה חבר כזה
