Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifAAY-עונה 2,פרק 31../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
וואו עבר לאט הפעם !! שורות אחרונות: "מה אתה רוצה?" אלי הסתובבה בחדות. "למה את מסתדרת? את נראית נהדר" צ'אד חייך אליה את חיוכו המקסים. "אממ תודה" אלי מלמלה וניסתה לעקוף את צ'אד ולצאת משם. היא לא הרגישה נוח בקרבתו. "חכי רגע" הוא הסתובב ואחז בזרועה, כמו שעשה אז, במועדון. אלי הרגישה את הדם עולה לראשה, הוא הרגיז אותה. "מה?" שאלה בקוצר רוח. צ'אד המשיך לחייך בשרמנטיות, הוא התקרב אליה עוד צעד, מקרב את ידו אל פניה.. פרק 31 "מה אתה חושב שאתה עושה?!" אלי הדפה את ידו של צ'אד מעליה לפני שהספיקה לגעת בה. צ'אד הבין שלא היה צריך להיות כל כך בוטה ומיד פנה להתגונן. "מה את צועקת? היה לך ריס על הלחי" צ'אד שיחק את עצמו מופתע. הוא העביר את כף ידו בזריזות על לחיה של אלי. "זהו, העפתי אותו" הוא אמר. "הו.." אלי האדימה. היא הרגישה כל כך טיפשית, ישר קפצה למסקנות חפוזות. "אני מצטערת, חשבתי ש.." היא החלה להגיד. "שאני מתחיל איתך?" צ'אד השלים את משפטה. "תירגעי, אני לא מתעסק עם נשים נשואות" אמר ויצא מהשירותים. אלי נשארה שם מעט המומה, מובכת. כנראה שפטה אותו לא נכון, או שמאז ניק היא פשוט נהייתה פרנואידית. כך או כך שמחה שצ'אד התברר כאדם שונה ממי שחשבה שהוא והיא חייכה לעצמה בהקלה. רק אז יכלה לחזור לשולחן, נינוחה יותר. "הו אלי, אני צריך לדבר איתך על משהו, את יכולה לבוא רגע?" ריצ'ארד קם מכיסאו בשנייה שראה את אלי חוזרת. "כן בטח" היא השיבה בבלבול ושניהם הלכו הצידה. "מה יש ריץ'?" אלי שאלה. "בקשר לסיבוב הופעות" ריצ'ארד פתח. "מה קרה? אל תלחיץ אותי" היא נבהלה. סיבוב ההופעות הזה כל כך חשוב לה, אסור שיקרה משהו שיבטל אותו. "שום דבר, תירגעי, הכל בסדר" ריצ'ארד חייך, מרגיע אותה. אלי נשמה לרווחה. "זה רק ש.. אין לך מופע חימום" הוא אמר. "נכון.. אתה צודק" אלי קלטה לפתע. "אז חשבתי.." ריצ'ארד החל לומר אך סיים את משפטו על ידי מבט בשולחן. אלי הביטה לשם גם היא. שתי להקות ישבו סביב השולחן הזה, והוא בטח לא מתכוון שמקפליי יהיו להקת החימום שלה. "ג'אנק?" אלי שאלה מעט בהיסוס. "מה את אומרת? הם יהיו נפלאים!" ריצ'ארד קרא בהתלהבות. אלי הביטה בהם עוד רגע קצר. "למה לא?" חשבה לעצמה. "כן, זה יהיה טוב, ככה יכירו אותם ויהיה יותר קל לקדם אותם" אלי השיבה בחיוך. "הו נהדר! קיוויתי שתגידי כן! החלטה נבונה אל" ריצ'ארד התרגש וחיבק את אלי. "תודה" היא צחקה ושניהם חזרו לשולחן. "האמ האמ" ריצ'ארד כחכח בגרונו כדי למשוך תשומת לב. כל המבטים הופנו אליו. "לאלי יש הודעה חשובה" אמר ריצ'ארד והביט באלי. כל הראשים סובבו מיד אליה. "עכשיו?" היא שאלה את ריצ'ארד. הוא הנהן, מעודד אותה לדבר. "טוב, אני וריצ'ארד דיברנו, ורצינו להודיע לכם.." היא הסתכלה על להקת "ג'אנק", "שאתם מוזמנים להיות להקת החימום בסיבוב הופעות שלי בעוד שבועיים!" קראה בחיוך. צעקות וקריאות שמחה יצאו מפיותיהם של חברי הלהקה. הם לא יכלו להיות מאושרים יותר. היום הוחתמו בחברת תקליטים, בעוד חודש סיבוב הופעות, החלום שלהם הופך למציאות! ** למחרת ** "אתה מוכן?" קייט ירדה במדרגות וראתה את דני יושב ליד שולחן האוכל בטרנינג וחולצת טי שירט לבנה, מחסל קערית קורנפלקס, מהסוג הצבעוני- האהוב עליו. "ממ?" דני סובב את מבטו אל קייט ומלמל בפה מלא. "תסיים כבר" קייט צחקה ונשקה לו בלחיו. "רצית להסיע אותי לפסיכולוג ההוא שכחת?" דני בלע את כמות הקורנפלקס הגדולה שתחב לפיו. "אה נכון, אני כבר בא" הוא שם את הקערה על השיש ורץ למעלה להתלבש. זה אמור להיות המפגש השני של קייט אצל הפסיכולוג. בפעם הראשונה דני ממש גרר אותה לשם. היא הרגישה כל כך מטופשת, מובכת.. משוגעת יותר נכון. אבל היא הבינה שהיא חייבת את זה, הוא יעזור לה להחלים ולא לחזור לבולימיה שוב. היא נכנסה אל חדרו של הפסיכולוג. הוא הציג את עצמו וקייט חייכה בביישנות. היא התיישבה על כורסה נוחה מולו והחלה לספר לו הכל. מההתחלה, בלי להשמיט שום פרט. "זה דווקא נחמד" היא זוכרת שחשבה לעצמה. נחמד שיש מישהו שיושב מולה ופשוט מקשיב, מהנהן בראשו להסכמה אך מלבד זאת לא מוציא מילה מפיו, נותן לה את הבמה, לפרוק את רגשותיה, את תסכוליה. זה באמת עזר, ויותר לא הרגישה מטופשת, מובכת או משוגעת ללכת אליו. דני לא היה צריך לגרור אותה, היא הפעם גוררת אותו. וזה היה נחמד. "אני מוכן" דני ירד בחיוך, מפזר בחלל ריח בושם נעים שקייט אהבה כל כך. היא השיבה חיוך ושניהם יצאו מהבית ונכנסו למכונית. "אז את כבר לא מפחדת ללכת לשם אני מבין?" דני שאל כשהחלו לנסוע. "לא, ממש לא" קייט חייכה. "אני גאה בך" דני הוריד יד אחת מההגה והניח אותה על יריכה של קייט. הוא סובב אליה את מבטו לשנייה קצרה, לא רוצה להסירו לגמרי מהכביש. בשנייה הזאת קייט יכלה לראות בעיניו את העידוד, את האהבה, את התמיכה. היא התקרבה אליו ונשקה לו בלחיו, ללא מילה, מודה לו על שהוא לצדה אפילו ברגעים הקשים. דני חייך, זה נראה לו מובן מאליו לעזור לזאת שהוא אוהב, הוא לא היה צריך לחשוב על כך פעמיים. דני הוריד את קייט בפתח הקליניקה. הפעם היא לא ביקשה שיחכה לה בחוץ עד שתסיים. קייט נכנסה פנימה ובירכה לשלום את הפסיכולוג הנחמד. הוא השיב חיוך לבבי. "אז בפעם הקודמת שמעתי איך הגעת לבולימיה. זה קשור לחברותיך, לחבר שלך, לסביבה. לחץ חברתי. אני רוצה לשמוע הפעם, מדוע את מרגישה שאת חייבת להיות כפופה ללחץ החברתי הזה? מה גורם לך לרצות להיות כמו כולם?" הוא שאל ושילב רגל אחת על השנייה, מחכה לתשובתה של קייט בציפייה, אך עדיין נראה נינוח, מאפשר לה לקחת את כל הזמן שבעולם כדי להגיע לתשובה. קייט שקעה במחשבות, נברה במוחה ובזיכרונותיה, מנסה להבין, למה בעצם? לפתע זה הכה בה. פרק 32 בהודעה הבאה
וואו עבר לאט הפעם !! שורות אחרונות: "מה אתה רוצה?" אלי הסתובבה בחדות. "למה את מסתדרת? את נראית נהדר" צ'אד חייך אליה את חיוכו המקסים. "אממ תודה" אלי מלמלה וניסתה לעקוף את צ'אד ולצאת משם. היא לא הרגישה נוח בקרבתו. "חכי רגע" הוא הסתובב ואחז בזרועה, כמו שעשה אז, במועדון. אלי הרגישה את הדם עולה לראשה, הוא הרגיז אותה. "מה?" שאלה בקוצר רוח. צ'אד המשיך לחייך בשרמנטיות, הוא התקרב אליה עוד צעד, מקרב את ידו אל פניה.. פרק 31 "מה אתה חושב שאתה עושה?!" אלי הדפה את ידו של צ'אד מעליה לפני שהספיקה לגעת בה. צ'אד הבין שלא היה צריך להיות כל כך בוטה ומיד פנה להתגונן. "מה את צועקת? היה לך ריס על הלחי" צ'אד שיחק את עצמו מופתע. הוא העביר את כף ידו בזריזות על לחיה של אלי. "זהו, העפתי אותו" הוא אמר. "הו.." אלי האדימה. היא הרגישה כל כך טיפשית, ישר קפצה למסקנות חפוזות. "אני מצטערת, חשבתי ש.." היא החלה להגיד. "שאני מתחיל איתך?" צ'אד השלים את משפטה. "תירגעי, אני לא מתעסק עם נשים נשואות" אמר ויצא מהשירותים. אלי נשארה שם מעט המומה, מובכת. כנראה שפטה אותו לא נכון, או שמאז ניק היא פשוט נהייתה פרנואידית. כך או כך שמחה שצ'אד התברר כאדם שונה ממי שחשבה שהוא והיא חייכה לעצמה בהקלה. רק אז יכלה לחזור לשולחן, נינוחה יותר. "הו אלי, אני צריך לדבר איתך על משהו, את יכולה לבוא רגע?" ריצ'ארד קם מכיסאו בשנייה שראה את אלי חוזרת. "כן בטח" היא השיבה בבלבול ושניהם הלכו הצידה. "מה יש ריץ'?" אלי שאלה. "בקשר לסיבוב הופעות" ריצ'ארד פתח. "מה קרה? אל תלחיץ אותי" היא נבהלה. סיבוב ההופעות הזה כל כך חשוב לה, אסור שיקרה משהו שיבטל אותו. "שום דבר, תירגעי, הכל בסדר" ריצ'ארד חייך, מרגיע אותה. אלי נשמה לרווחה. "זה רק ש.. אין לך מופע חימום" הוא אמר. "נכון.. אתה צודק" אלי קלטה לפתע. "אז חשבתי.." ריצ'ארד החל לומר אך סיים את משפטו על ידי מבט בשולחן. אלי הביטה לשם גם היא. שתי להקות ישבו סביב השולחן הזה, והוא בטח לא מתכוון שמקפליי יהיו להקת החימום שלה. "ג'אנק?" אלי שאלה מעט בהיסוס. "מה את אומרת? הם יהיו נפלאים!" ריצ'ארד קרא בהתלהבות. אלי הביטה בהם עוד רגע קצר. "למה לא?" חשבה לעצמה. "כן, זה יהיה טוב, ככה יכירו אותם ויהיה יותר קל לקדם אותם" אלי השיבה בחיוך. "הו נהדר! קיוויתי שתגידי כן! החלטה נבונה אל" ריצ'ארד התרגש וחיבק את אלי. "תודה" היא צחקה ושניהם חזרו לשולחן. "האמ האמ" ריצ'ארד כחכח בגרונו כדי למשוך תשומת לב. כל המבטים הופנו אליו. "לאלי יש הודעה חשובה" אמר ריצ'ארד והביט באלי. כל הראשים סובבו מיד אליה. "עכשיו?" היא שאלה את ריצ'ארד. הוא הנהן, מעודד אותה לדבר. "טוב, אני וריצ'ארד דיברנו, ורצינו להודיע לכם.." היא הסתכלה על להקת "ג'אנק", "שאתם מוזמנים להיות להקת החימום בסיבוב הופעות שלי בעוד שבועיים!" קראה בחיוך. צעקות וקריאות שמחה יצאו מפיותיהם של חברי הלהקה. הם לא יכלו להיות מאושרים יותר. היום הוחתמו בחברת תקליטים, בעוד חודש סיבוב הופעות, החלום שלהם הופך למציאות! ** למחרת ** "אתה מוכן?" קייט ירדה במדרגות וראתה את דני יושב ליד שולחן האוכל בטרנינג וחולצת טי שירט לבנה, מחסל קערית קורנפלקס, מהסוג הצבעוני- האהוב עליו. "ממ?" דני סובב את מבטו אל קייט ומלמל בפה מלא. "תסיים כבר" קייט צחקה ונשקה לו בלחיו. "רצית להסיע אותי לפסיכולוג ההוא שכחת?" דני בלע את כמות הקורנפלקס הגדולה שתחב לפיו. "אה נכון, אני כבר בא" הוא שם את הקערה על השיש ורץ למעלה להתלבש. זה אמור להיות המפגש השני של קייט אצל הפסיכולוג. בפעם הראשונה דני ממש גרר אותה לשם. היא הרגישה כל כך מטופשת, מובכת.. משוגעת יותר נכון. אבל היא הבינה שהיא חייבת את זה, הוא יעזור לה להחלים ולא לחזור לבולימיה שוב. היא נכנסה אל חדרו של הפסיכולוג. הוא הציג את עצמו וקייט חייכה בביישנות. היא התיישבה על כורסה נוחה מולו והחלה לספר לו הכל. מההתחלה, בלי להשמיט שום פרט. "זה דווקא נחמד" היא זוכרת שחשבה לעצמה. נחמד שיש מישהו שיושב מולה ופשוט מקשיב, מהנהן בראשו להסכמה אך מלבד זאת לא מוציא מילה מפיו, נותן לה את הבמה, לפרוק את רגשותיה, את תסכוליה. זה באמת עזר, ויותר לא הרגישה מטופשת, מובכת או משוגעת ללכת אליו. דני לא היה צריך לגרור אותה, היא הפעם גוררת אותו. וזה היה נחמד. "אני מוכן" דני ירד בחיוך, מפזר בחלל ריח בושם נעים שקייט אהבה כל כך. היא השיבה חיוך ושניהם יצאו מהבית ונכנסו למכונית. "אז את כבר לא מפחדת ללכת לשם אני מבין?" דני שאל כשהחלו לנסוע. "לא, ממש לא" קייט חייכה. "אני גאה בך" דני הוריד יד אחת מההגה והניח אותה על יריכה של קייט. הוא סובב אליה את מבטו לשנייה קצרה, לא רוצה להסירו לגמרי מהכביש. בשנייה הזאת קייט יכלה לראות בעיניו את העידוד, את האהבה, את התמיכה. היא התקרבה אליו ונשקה לו בלחיו, ללא מילה, מודה לו על שהוא לצדה אפילו ברגעים הקשים. דני חייך, זה נראה לו מובן מאליו לעזור לזאת שהוא אוהב, הוא לא היה צריך לחשוב על כך פעמיים. דני הוריד את קייט בפתח הקליניקה. הפעם היא לא ביקשה שיחכה לה בחוץ עד שתסיים. קייט נכנסה פנימה ובירכה לשלום את הפסיכולוג הנחמד. הוא השיב חיוך לבבי. "אז בפעם הקודמת שמעתי איך הגעת לבולימיה. זה קשור לחברותיך, לחבר שלך, לסביבה. לחץ חברתי. אני רוצה לשמוע הפעם, מדוע את מרגישה שאת חייבת להיות כפופה ללחץ החברתי הזה? מה גורם לך לרצות להיות כמו כולם?" הוא שאל ושילב רגל אחת על השנייה, מחכה לתשובתה של קייט בציפייה, אך עדיין נראה נינוח, מאפשר לה לקחת את כל הזמן שבעולם כדי להגיע לתשובה. קייט שקעה במחשבות, נברה במוחה ובזיכרונותיה, מנסה להבין, למה בעצם? לפתע זה הכה בה. פרק 32 בהודעה הבאה
