Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifAll About You-פרק 11../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
וואי ימי שלישי מגיעים מהר! וטוב שכך
וכמו כל פעם,אני ממש מודה לכן על התגובות המדהימות
זה כלכך משמח
אגב,כנראה ביום שבת אני לא אוכל להעלות את הפרקים
אבל אני ממש ממש ממש ממש אשתדל! לא מבטיחה כלום.. תסלחו לי (?)
שורות אחרונות: אלי עצרה מונית ופתחה את הדלת. "את הולכת הביתה?" דני שאל אותה. "כן,לאן עוד יש לי ללכת?" אלי חייכה. "אלינו!" הארי קרא. "לא,תודה" היא צחקה "אני באמת צריכה להגיע הביתה". "אוקיי,אבל מחר את באה!" טום ציווה. "אין בעיה" אלי חייכה ונכנסה למונית.הבנים התחילו ללכת לכיוון המכונית של דני שאיתה הגיעו ודאגי הסתובב אחורה להביט באלי,היא הפריחה לו נשיקה והוא חייך והמשיך ללכת. פרק 11: **בבית של טום** "תזכירו לי שוב למה אני נותן לכם להתנחל פה?" טום שאל תוך כדי שהוא זורק את מפתחות הבית על השולחן. "כי אנחנו חמודים ואתה אוהב אותנו" דני עשה פרצוף חמוד. "מי אמר לך את זה?" טום גיחך ודני העיף עליו את הנעל שהרגע הוריד. "איכסססס דני! אתה יודע שאני שונא כפות רגליים!" טום נגעל. "זה לא כף רגל, זאת נעל!" דני צעק והתיישב על הספה. "שנגעה בכף רגל שלך!" טום השיב לו והתיישב לידו. הארי ניגש למקרר והוציא לכולם בירות ושלושתם ישבו צוחקים בסלון. "דאג מה קורה?" טום שאל את דאגי שישב על הכורסה שלו ונראה מהורהר. "מה? כלום.." דאגי קם ונכנס למטבח. "מה יש לו?" דני שאל אבל לא באמת ציפה לתשובה כי ידע שגם השאר לא ממש יודעים. "נישקתי אותה!" דאגי קפץ מהמטבח וצעק בהתרגשות. "גדול!" "כל הכבוד" "אווו מזמזת אותה?" הארי, טום ודני התנפלו עליו. "אני יודע" "תודה" דאגי ענה לחבריו והעיף להארי אגרוף בכתף. "על מה זה היה??" הארי שאל בהפתעה. "לא מזמזתי אותה דביל! נישקתי אותה" דאגי אמר וחייך חיוך דבילי. "נישקתי אותה.." שלושתם חיקו אותו והתיישבו בחזרה על הספות. "זה לא קצת מהיר מדי?" דני שאל בדאגה. "שתוק כבר, איזה הורס שמחות אתה!" טום תקע בו מרפק. "מה? אני פשוט לא רוצה שזה יגמר רע כמו עם אשלי.." דני אמר בקול חלש. "תודה על הדאגה דן, אבל אני יודע מה אני עושה. אלי מאוד שונה מאשלי, ואני באמת מרגיש שזה רציני הפעם" דאגי חייך. "אם אתה אומר, אתה יודע" דני חייך אליו ובילגן את שיערו כאילו היה אחיו הגדול. ובמובנים מסוימים הוא באמת היה. ביפ ביפ ביפ ביפ –צלצול הודעה חזק נשמע בחדר. "אה זה שלי" הארי אמר והוציא את הפלאפון מהכיס. הוא קרא את ההודעה וחייך. "טוב חבר'ה אני חייב ללכת" הארי אמר והתקדם לכיוון הדלת. "רגע, מי זה היה ולאן אתה הולך?" דני חקר אותו. "אני אספר לכם אחר כך, אני רץ, ביי" אמר הארי במהירות והלך. "מה יש לו זה?" טום שאל והשניים האחרים עשו פרצופים של לא יודעים. ההודעה שקיבל החדירה בהארי המון אנרגיות והוא היה מאושר מתמיד. הוא כבר חשב שאיבד את ההזדמנות שלו עם ג'יימי אבל מסתבר שלא.. "אני חייבת לראות אותך, מתגעגעת" משפט קטן כזה גרם להארי כבר להיות בחצי הדרך למקום עבודתה של ג'יימי, מקווה שהפעם היא תסכים להיות איתו. ג'יימי עבדה עבור צלם אופנה ידוע והיא והארי יצאו מספר פעמים עד שג'יימי החליטה להפסיק, מבלי לתת להארי שום סיבה מוצדקת. הארי נכנס לבניין המשרדים הגדול שבו ג'יימי עבדה וחיפש בשלט שהיה בכניסה באיזה קומה נמצא משרדו של הצלם עבורו ג'יימי עבדה. כשמצא את מה שחיפש הוא נכנס בזריזות למעלית. המעלית נפתחה וג'יימי שעמדה בפתח המעלית קטעה את מחשבותיו של הארי על מה להגיד ואיך להתנהג. הארי יצא מהמעלית. "הארי! הגעת!" ג'יימי קפצה עליו בחיבוק. הארי לא האמין שזה קורה לו. "תשמע, אני חייבת לדבר איתך, אני חושבת שהייתי פזיזה מדי בפעם הקודמת, ואולי כדאי שניתן לזה עוד הזדמנות.." ג'יימי התחילה לדבר תוך כדי שהיא והארי הולכים במסדרון. ליבו פעם בחוזקה. "אני כל כך מתחרטת שנפרדתי ממך ועוד בלי שום הסברים" ג'יימי הסתובבה אליו ועכשיו הם עמדו שניהם פנים אל פנים. הארי הסתכל ישר לתוך עיני הדבש שלה. "תאמין לי שיש לי הסבר הגיוני, אבל אני מתגעגעת אליך ו.." ג'יימי לא הספיקה לסיים את המשפט והארי הרגיש שהוא לא יכול לעצור את עצמו יותר ונישק אותה. "הארי..וואו" ג'יימי גמגמה. "מצטער, לא יכולתי להחזיק את זה יותר" הארי הסמיק, ועכשיו התחיל לחשוב שאולי לא היה צריך להיות כל כך ישיר. "זה בסדר" ג'יימי חייכה אליו "בעצם, אפילו יותר מבסדר" ג'יימי נישקה אותו שוב. "תשמעי, אני לא רוצה לדעת למה הפסקת את זה בפעם הקודמת, אני רק רוצה שנחזור לצאת ונראה כבר מה יהיה, כי אני מאוד נהנה להיות איתך" הארי אמר לה. "בסדר, אני מסכימה" ג'יימי חייכה אליו. "תודה" הארי השיב לה חיוך והם התחבקו. "רוצה לצאת לאכול ארוחת ערב?" ג'יימי הציעה. "אני אף פעם לא אסרב לאוכל" הארי קרץ לה והם נכנסו בחזרה למעלית. למחרת בבוקר,דאגי קם שמח במיוחד. "בוקר טוב חולצה" דאגי אמר כשלבש את חולצתו "בוקר טוב גיטרה" הוא בירך כשעבר ליד הבס האהובה עליו, "ובוקר טוב אוכל!" הוא קרא בשמחה כשפתח את המקרר. הטלפון צלצל ודאגי היה כל כך שמח שהוא לא התרגז על שמישהו מעצבן מהצד השני מפריע לו לאכול את ארוחת הבוקר שלו. "בוקר טוב טלפון" דאגי אמר כשענה לטלפון. "בוקר טוב גם לך" אלי צחקה מצידו השני של הקו. "אלי!" דאגי קרא "בשבילך זה בוקר טוב יפה שלי" "בוקר נהדר" היא השיבה "אולי תבוא? בא לי לראות אותך" "בשמחה" ענה דאגי "תני לי כמה דקות ואני מיד מגיע" הוא אמר בקול מצחיק. "יופי,אני מחכה לך, בה ביי" אלי השיבה. "ביי אל" ענה דאגי ורץ למעלה להתגנדר, שוכח לגמרי מארוחת הבוקר המפוארת שתכנן עליה. כשאלי פתחה את דלת ביתה דאגי עמד מולה עם חיוך גדול על הפנים. "מה אתה מחייך?" אלי צחקה. "אני שמח לראות אותך" הוא התקרב והחזיק במותניה. "גם אני שמחה לראות אותך" אלי חייכה אליו והם התנשקו. הם יצאו לרחוב והלכו מחובקים. "וואי תראה איזה סנאי חמוד" אלי הצביעה על סנאי שעבר לידם ונעצר להסתכל עליהם בעיניו הגדולות. "כן..איזה מותק.." דאגי גמגם והסתתר מאחורי אלי. "אל תגיד לי שגם מסנאים אתה פוחד!" אלי הסתובבה אליו והניחה את ידיה על מותניה. "נוו אלי, אל תזוזי יותר מדי, שלא יקפוץ עלינו" דאגי התכופף והתחבא מהסנאי. "בוא הנה פחדן שלי" אלי חייכה אליו ונישקה אותו "נרגעת?" "לא ממש..אולי עוד נשיקה תעזור" הוא קרץ ונישק אותה שוב ואח"כ הם המשיכו ללכת מחזיקים ידיים. לפתע דאגי נעצר כשעברה על ידם נערה מוכרת. "ג'יימי?" דאגי שאל את הנערה. "דאגי! היי" ג'יימי התקרבה אליהם. "מה את עושה פה?" שאל דאגי. "סתם, קצת כושר" ג'יימי חייכה "מה אתה עושה כאן?" "מטייל קצת עם החברה שלי" דאגי הניח את ידו על כתפיה של אלי. "חברה? פשש יפה. איך קוראים לך?" ג'יימי פנתה לאלי. "אליסון, נעים מאוד" היא לחצה את ידה של ג'יימי "מאיפה אתם מכירים אם מותר לי לשאול?" אלי נראתה סקרנית. "היא יצאה עם הארי לא מזמן" דאגי השיב לה. "יוצאת" ג'יימי תיקנה אותו "חזרנו אתמול" היא חייכה חיוך רחב. "באמת?? המנייאק לא סיפר לי.." דאגי מלמל "טוב, אז מזל טוב אני מניח" הוא טפח על כתפה של ג'יימי. "תודה רבה" ג'יימי השיבה "טוב אני חייבת ללכת, נדבר כבר, ביי" היא נופפה להם והתרחקה משם בהליכה מהירה. "אז אני החברה שלך?" אלי הפנתה את מבטה לדאגי. פרק 12 בהודעה הבאה
וואי ימי שלישי מגיעים מהר! וטוב שכך





