All About You-פרק 16

Just Shira XD

New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifAll About You-פרק 16../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif

האמ אז החלטתי להוסיף עוד פרק גם היום,שוב 3 פרקים במקום 2
(מקווה שזה בסדר) כי אני לא אהיה ביום שבת,אני נוסעת לצימרים וחוזרת בראשון
שוב תודה עצווווומה על התגובות שלכן
שורות אחרונות "אני מתכוון שזאת מכונית מעאפנה ושל כוסיות!" הארי קרא וג'יו גיחכה. "מה פתאום! ואת, מה את צוחקת??" טום הביט בג'יו מהמראה הקדמית. "בוא נגיד את זה ככה, לא הייתי מתביישת לבקש את המכונית הזאת ליומולדת" היא חייכה. "ככה את?" טום עשה פרצוף נעלב. "סליחה טומי, אני מאוד אוהבת את המכונית שלך" היא נשענה קדימה ונשקה לטום בלחי. "ואני אוהב אותך" טום השיב לה וליטף את כף ידה שהייתה על כתפו. טום לא היה מרוכז בנסיעה ובטעות סטה מהנתיב. המכונית החלה לנסוע לצד הכביש וכשטום הבחין במה שקורה כבר היה מאוחר מדי. לרגע נהייתה דממה כשרק צעקתם של הארי וג'יובנה מפלחת את האוויר. "טוםםםםםםםםםםםםםםם!" פרק 16: הייתה דממה. טום התעשת ראשון וישר הסתובב אחורה. "ג'יובנה את בסדר?!" הוא שאל בדאגה. "אני בסדר גמור" ג'יו חייכה חיוך קטן ונגעה בידו של טום, רועדת. "הארי??" טום קלט שראשו של הארי נשען אחורה על הכיסא ועיניו עצומות. "מה קרה לו??" ג'יו נלחצה. "הארי! תענה לי!" טום ניער אותו בפאניקה. הארי לא הגיב. "מה לעשות מה לעשות?!" טום שאל בלחץ. "תתקשר לאמבולנס!" ג'יו צעקה. "שום אמבולנס!" הארי פקח מיד את עיניו. "הארי!!" ג'יו וטום צעקו יחד. "איך? מה? למה?" טום החל לגמגם ולא הבין. הארי חייך כמתנצל ואז נפל לטום האסימון. "אתה חתיכת מטומטם!" טום נתן לו אגרוף חזק לכתף. "אתה לא מבין איך הלחצת אותנו!" ג'יו צעקה עליו. "מצטער, רק רציתי ללמד את טום קצת לקח ולשים לב למה שקורה סביבו" הארי אמר בקול חלש. "לא אני לא מאמין! אתה נורמלי תגיד לי?! איזה דפוק אתה!" טום צרח ויצא מהמכונית בטריקת דלת. הארי שתק והחליף מבטים עם ג'יו. היא הסתכלה עליו במבט מאשים ויצאה החוצה להרגיע את טום. "טומי, כולם בסדר, זה הכי חשוב" היא באה מאחוריו ונגעה בכתפיו, מנסה להרגיע אותו. "אני יודע! אבל הארי ממש הלחיץ אותי! הוא לא יכול לעשות את זה! חשבתי שהוא.. ושאני.." טום אמר בקול רועד והסתובב אל ג'יו. היא חיבקה אותו בחוזקה. הארי יצא גם הוא מהרכב והתקרב אל טום עם ידיו בכיסיו בלי לומר מילה. טום הסתכל עליו אך גם הוא לא דיבר. "אני לא מאמינה איזה מזל היה לנו, שנתקענו בערימת החציר הזאת" ג'יו רק עכשיו קלטה איך ניצלו כשהסתכלה על הרכב ואמרה זאת כדי לשבור את הקרח. היא לא רצתה שתתחיל מריבה ביניהם. טום הסתכל על כל הקש שהיה מפוזר על מכוניתו האהובה. "המיני שלי!" הוא נשכב עליה. "זה סימן מאלוהים שאתה צריך למכור את האוטו הזה!" הארי אמר בצחוק, מנסה לכפר על הטעות שעשה קודם. "אויש שתוק כבר" טום דחף אותו מעט. "אל תגיד לי לשתוק, תראה מה קרה בגללך" הארי התרגז ודחף אותו קלות בחזרה. "היי היי, אל תריבו, זה היה באשמתי, לא הייתי צריכה להסיח את דעתו של טום אבל כולם בסדר וזה מה שחשוב!" ג'יו הרגיעה את הרוחות. "נוו תיכנסו לרכב ונמשיך לנסוע, אני לא רוצה לאחר" היא אמרה וגררה אותם למכונית. הארי וטום נכנסו למכונית וטום התחיל לנהוג בדממה. אחרי כמה זמן ג'יו נרדמה כששמעה שירים באייפוד. "שמע, אני מצטער.." הארי אמר בשקט. "כן.. גם אני" טום השיב. "לא הייתי צריך להעמיד פנים, הגזמתי, סליחה" הארי התנצל. "זה בסדר אחי" טום טפח על כתפו אך לא הוריד את עיניו מהכביש. "אני פשוט שמח שאתה בסדר". ג'יו שמעה את השיחה וחייכה לעצמה. "מה את מחייכת שם?" הארי קלט אותה. "מממ סתם" היא צחקה. הארי פתח את החלון והרוח גרמה לשערם להתעופף ברוח. "טומי, תראה את כל השערות שלך עפות, אתה חייב להסתפר כבר" ג'יו העבירה יד בשיערו. "השתגעת?? עד שגידלתי אותו ככה!" טום קרא. "צודק, האורך מסתיר את הכיעור" הארי גיחך וטום תקע בו מרפק. "בסדר, אני שותק" הארי חייך. המשך הנסיעה עבר בנעימים בשתי המכוניות ואחרי כשלוש שעות הגיעו כולם לביתו של ריצ'ארד. "היי הארי, טום, בואו לעזור לנו להוציא את התיקים של אלי" דני קרא להם. "נראה לך? אתה יודע כמה התיקים של ג'יו שוקלים??" ענה לו טום. "אויש תשתוק, יש בפנים גם את הבגדים שלך" אמרה ג'יו כשיצאה מהמכונית. "אל תתבכיינו, שלושתנו ביחד נצליח לקחת את התיקים" אלי חייכה לדני ודאגי והרימה תיק קטן. "כבר הזכרתי שאני לא שרירי במיוחד?" דאגי ניסה להרים את אחד התיקים. "מאיפה נכנסים?" הארי גירד בראשו כשנעמדו כולם מול החומה הענקית שהקיפה את הבית. "אממ.. הו הנה האינטרקום" טום אמר וצלצל בפעמון. "כן?" קול בקע מהמכשיר. "אממ.. אנחנו מקפליי" טום אמר והשער הגדול נפתח. "וואו!" כולם קראו ביחד. מולם עמד בית ענקי בצבע שמנת, עם חלונות גדולים ומרפסות רחבות. שביל אבנים הוביל אל הכניסה לבית, שאותו הקיפו דשא ירוק וצמחים טרופיים שונים. "איזה בית יפה" ג'יו התפעלה והתקדמה על השביל "בואו כבר" היא קראה לכולם שעדיין עמדו נפעמים מגודלו של הבית. דאגי התעשת והתחיל לרוץ על השביל לכיוון הדלת, כאילו התיק לא כבד לו בכלל. הוא דפק בדלת בהתרגשות ובינתיים הצטרפו גם האחרים. "בנים!" ריצ'ארד פתח את הדלת וחיוך גדול על פניו. "היי ר'יץ, מה קורה גבר?" דני חיבק אותו כשהוא שומט את התיק הגדול ונאנח. אחריו נכנסו כולם ובירכו את ריצ'ארד לשלום, והניחו את התיקים בצד החדר. "אז איפה אליסון המפורסמת?" ריצ'ארד שאל בחיוך. כולם הפנו את מבטיהם לאלי ודאגי אחז בידה. "אלי, תכירי זה ריצ'ארד המנהל החביב שלנו. ריצ'ארד זאת אלי, הזמרת הכי מדהימה שתפגוש בחייך, וגם הכי יפה" דאגי חייך ואלי וריצ'ארד לחצו ידיים. "עם זה אני לא מתווכח" ריצ'ארד צחק. "נעים מאוד" אלי חייכה. "שמעתי עליך הרבה, כולם מאוד אוהבים אותך" היא אמרה. "ואני אוהב את כולם" הוא חייך אליה בחמימות "יש לי הרגשה שאני ואת נסתדר נהדר". דאגי חייך לעצמו. הוא שמח שהם מסתדרים. ריצ'ארד היה דמות אבהית בשבילו. הוא והבנים בלהקה תמיד דאגו לו משום שאביו אף פעם לא היה שם בשבילו, והוא רוצה שהאישה שהוא אוהב תהיה ביחסים טובים עם האדם שהוא כמו אביו. "בואו אתם בטח רעבים" ריצ'ארד אמר והתקדם לכיוון המטבח, כשכולם הולכים אחריו. "אין לך מושג כמה!" דני אמר בפרצוף מורעב וכולם צחקו. "כשנכנסו לחדר האוכל הם ראו שולחן גדול וערוך. "יאמיי!" דני קפץ והתיישב בראש השולחן. כולם התיישבו מחויכים. "תצטרכו לסלוח לי כי אני לא אוכל לאכול איתכם, יש לי מלא עבודה וילדים קטנים להשכיב לישון" ריצ'ארד התנצל. "אני מתה לפגוש שוב את החמודים האלה" ג'יו חייכה. היא תמיד רצתה להיות אמא, וידעה שטום הוא המיועד להיות אבי ילדיה. "אל תדאגי, מחר בבוקר תפגשו את כולם, בתיאבון" ריצ'ארד חייך ויצא מהחדר. בשנייה שיצא ארבעת הבנים התנפלו על האוכל כאילו לא ראו אוכל מימיהם. אלי וג'יו החליפו ביניהן מבטים וצחקו. "למה את לא אוכלת?" דאגי פנה לאלי בפה מלא אוכל. "דאגי! לא מדברים בפה מלא" אלי צחקה. "מממ זה מעולה! תטעמי" דאגי המשיך ודחף לפיה של אלי כף מלאה בסלט טעים שהיה שם. כשסיימו לאכול הלכו כולם לסלון ועל השולחן חיכו להם המפתחות לחדרים. טום מיד תפס מפתח ואחז בידה של ג'יו. "אנחנו הולכים לישון" ג'יו חייכה וגררה את טום אחריה. הם לקחו את התיקים ויצאו. הארי ודני לקחו בזריזות כל אחד מפתח והלכו. אלי ודאגי החליפו מבטים. על השולחן נשאר רק עוד מפתח אחד. דאגי הסתכל לתוך עיניה של אלי, מנסה לקרוא את מחשבותיה. היא חייכה. "בוא" אלי אמרה, לקחה את המפתח ומשכה את דאגי בידו. הוא נשק לה בלחי וביחד הם הרימו את התיקים והתקדמו לכיוון החדרים. פרק 17 בהודעה הבאה
 

Just Shira XD

New member
../images/Emo63.gifפרק 17../images/Emo63.gif

אומייגאד פרק 16 יצא ממש ארוך! מצטערת
פרק 17: דאגי פתח את הדלת וזרק את התיקים על הרצפה. "זה כאילו יש שם אבנים" הוא אמר ושפשף את כתפיו בכאב כשהתיישב על המיטה. אלי חיבקה אותו מאחורה והתחילה לעשות לו מסאז' בכתפיים "יותר טוב?" היא שאלה. "מעולה" דאגי חייך ונפל אחורה על אלי. "היי" היא צחקה ודאגי נישק אותה. הם המשיכו להתנשק על המיטה עוד כמה זמן וידו של דאגי החלה ללטף את יריכה של אלי. היא עצרה. "אני מצטער, לא הייתי צריך" דאגי השפיל את מבטו. "זה בסדר" אלי חייכה חיוך מתנצל ונשקה לו "אני עייפה, אפשר ללכת לישון?" "בטח" דאגי חייך והוריד את חולצתו "אני נכנס לצחצח שיניים" הוא אמר. "אין בעיה" אלי חייכה וכשדאגי נכנס למקלחת היא הוציאה את הפיג'מה שלה והתלבשה. דאגי יצא מהמקלחת בדיוק כשאלי סיימה להתלבש. הוא הפתיע אותה וחיבק אותה מאחורה. אלי הסתובבה ונשקה לו והם נפלו יחד על המיטה. "אני אוהב אותך" דאגי לחש לה. "גם אני" אלי ענתה "אבל בוא נישן". "מה שתרצי" הוא ענה ושניהם נכנסו מתחת לשמיכה ונרדמו מחובקים. אלי לא ידעה למה היא עדיין לא מוכנה, הרי זאת לא הפעם הראשונה שלה, והיא מאוד אוהבת את דאגי. היא פשוט הרגישה שהיא רוצה שזה יהיה יותר מיוחד איתו, ועכשיו זה עדיין לא הרגע המתאים. בבוקר, אלי ודאגי התעוררו בפתאומיות משנתם כששמעו רעש חזק. "מה זה היה?" אלי שאלה בבהלה. "אני לא יודע.." דאגי אמר בקול מנומנם וקם יחד עם אלי לבדוק את מקור הרעש שהגיע מהמרפסת. דאגי לחץ על הכפתור שמרים את התריס החשמלי ועל הרצפה במרפסת הם ראו את דני משפשף את גבו בכאב. "דני!" אלי קראה ויצאה למרפסת. "מה אתה עושה כאן?? איך נכנסת??" דאגי לא הבין. "המרפסות שלנו צמודות אז רציתי להיכנס להעיר אותכם, אבל זה לא הלך כל כך טוב.." דני חייך. "אויש באמת" אלי צחקה ועזרה לדני לעמוד. "אני נכנסת להתקלח" היא אמרה ונכנסה בחזרה פנימה. "אז איך עבר הלילה?" דני שאל את דאגי במבט ערמומי. "מעולה" דאגי חייך, לא מבין את כוונתו האמיתית של דני. "אתם כבר.. אתה יודע.." דני המשיך. "מה? לא!" דאגי השיב "אני מחכה לאלי". "בטח קשה אה?" דני תפח על כתפו. "כן טוב.. אני מסתדר.. בשבילה" דאגי ענה. "אתה באמת אוהב אותה אה?" דני חייך ודאגי הנהן. "יופי, תשמור עליה טוב טוב, היא באמת משהו מיוחד" דני אמר באזהרה. "ברור!" דאגי השיב. "היי דאגי, דני, אתם באים לאכול?" הארי צעק להם מהמרפסת הסמוכה. "יש אוכל?? בוא דאג!" דני התרגש ורץ לדלת. "לאן אתם רצים?" אלי בדיוק יצאה מהמקלחת עטופה בחלוק לבן. "ארוחת בוקר!" דאגי זימר תוך כדי שהוא לובש את חולצתו. "אני רק מתארגנת ובאה" אלי אמרה. "אחלה" הוא נשק לה קלות ויצא. אלי התארגנה במהירות וירדה במדרגות הארוכות אל הקומה התחתונה, וממנה יצאה אל המבנה המרכזי. בית החוף של ריצ'ארד היה כל כך גדול שהוא ומשפחתו ישנו במבנה המרכזי, ומקפליי, אלי וג'יו ישנו במבנה אחר. לצד שני הבתים הייתה בריכה ענקית, ומאחוריה, חוף ים פרטי. אלי נשמה את אוויר הים לריאותיה. הוא גרם לה לשכוח מניק, מאשלי ומכל הדברים הרעים. היא חשבה רק על מקפליי, סופר רקורדס, הבית המדהים שהיא נמצאת בו עכשיו ועל דאגי. "בחיים לא הרגשתי ככה כלפי מישהו.." אלי חשבה לעצמה כשנכסה לחדר האוכל. הבנים, ג'יו, ריצ'ארד, אישה יפה ושני ילדים קטנים ישבו ואכלו. "אלי! בוקר טוב" ריצ'ארד בירך אותה וקם מכיסאו "תכירי, זאת אשתי פאם ואלה שני הבנים שלי מייקל ומאט". שני הילדים הקטנים נופפו לה לשלום ופאם חייכה באדיבות "נעים להכיר אותך" היא אמרה. אלי חייכה אליהם "נעים להכיר גם אותכם" היא אמרה והתיישבה בכיסא שדאגי שמר לה לידו. כשסיימו לאכול אלי וריצ'ארד נשארו אחרונים. "אז אליסון, יש משהו חשוב שרציתי לדבר איתך עליו.." ריצ'ארד אמר ונראה רציני. "בטח, אני מקשיבה" אמרה אלי. "תשמעי, מכיוון שאני המנהל של הבנים.. חשבתי.. אולי, אם את רוצה, שאני אוכל להיות גם המנהל שלך" ריצ'ארד התחיל לומר וחיוך הופיע על פניה של אלי. היא רצתה לענות לו אבל הוא המשיך. "את יודעת, את בתחילת דרכך ועדיין אין מישהו שינהל אותך, אז אני חושב שאני אוכל לעזור לך" הוא הציע. "כן כן! זה יהיה נפלא!" אלי אמרה נרגשת. "את רצינית? הו יופי" ריצ'ארד חייך ולחץ את ידה. "לחייך!" ריצ'ארד הרים את כוס מיץ התפוזים שלו. "לחיינו!" אלי הוסיפה והם הרימו לחיים. לפתע רעש גדול נשמע מאחוריהם והם הסתובבו לראות מה זה. "שיט" דאגי מלמל ויצא מאחורי הקיר. "דאגי?" אלי צחקה. "מה אתה עושה שם?" ריצ'ארד קם. "אממ.." דאגי הסמיק "רציתי לראות על מה אתם מדברים ובטעות הפלתי פה את העציץ" הוא חייך בתמימות. "אשתי תהרוג אותך" ריצ'ארד צחק. "נהה, פאם מדהימה. היא מתה עלי!" דאגי חייך ונראה גאה בעצמו. "האמ האמ" אלי התקרבה אליו. "סליחה, את מקנאה?" דאגי שאל בחיוך ואחז את אלי במותניה. אלי עשתה פרצוף ודאגי נישק אותה. "ככה יותר טוב" היא חייכה. "אז רגע, עכשיו אתה גם המנהל של אל?" דאגי פנה לריצ'ארד. הוא הנהן. "אני סומך עליה שתהיה המנהל הכי טוב בשבילה" דאגי חיבק את ריצ'ארד. "ואיך אתה מכיר אותי?" ריצ'ארד קרץ לו. פרק 18 בהודעה הבאה
 

Just Shira XD

New member
../images/Emo100.gifפרק 18../images/Emo100.gif

פרק 18 "היי ריץ' יש לך פה במקרה איזה חדר אקוסטי או משהו?" טום הגיע פתאום "הרבה זמן לא עשינו חזרות". "הו טוב שהזכרת לי! תקרא לדני והארי ובואו אחרי" ריצ'ארד אמר ויצא מחדר האוכל. "אוקיי" טום לא הבין והלך לקרוא להם. תוך שתי דקות כולם הלכו אחרי ריצ'ארד אל חדר מסוים בקומה השנייה. "טאדם!" ריצ'ארד פתח את הדלת בחיוך. "אני אוהב אותך!" טום קפץ עליו. על קירות החדר היו תלויות עשרות גיטרות אקוסטיות, חשמליות, בס, בכל הצבעים ובכל הסוגים. בקצה החדר הייתה עמדת תופים ענקית ויפה שכתוב עליה מקפליי ובקצה הימני של החדר, פסנתר כנף גדול ולבן. "אני לא מאמין!" דני חייך באושר. "מה? איך? מתי? איפה?" דאגי גמגם ולא הבין. "הכנתי את החדר הזה במיוחד בשבילכם. ככה שבמקום לטוס שוב לאוסטרליה בשביל קצת שקט, תוכלו פשוט לבוא לפה" הוא הסביר בחיוך גאה, אבל חוץ מאלי שנשארה לעמוד לידו, אף אחד לא הקשיב לו. הארי כבר מזמן היה ליד עמדת התופים, בוחן אותה מכל הכיוונים, נוגע בתופים בעדינות כמפחד לשבור אותם. טום חיבק ונישק את הפסנתר הלבן. הוא תמיד רצה לנגן על פסנתר כנף לבן אבל אף פעם לא הייתה לו את ההזדמנות. דני הוריד את הגיטרות אחת אחת והחל לכוון אותן. "נה נה נה נה נה - טום שונא בננה, ני ני ני ני ני - דני גיי ו..שיט אין לי חרוז" דאגי שר למיקרופונים. "אתה מתחיל איתי שוב?" דני הסתובב לדאגי. דאגי עשה כאילו הוא לא שומע והמשיך לשיר שטויות במיקרופון. "חכה חכה" דני מלמל והמשיך לנגן. אלי רק עמדה בכניסה לחדר והסתכלה עליהם, מחייכת. "כמה שהם ילדותיים, ככה הם מוכשרים" היא חשבה לעצמה. "הם אוהבים לעשות שטויות, אבל כשזה מגיע למוזיקה הם הכי רציניים שיש" ריצ'ארד אמר כקורא את מחשבותיה. אלי הנהנה. "את יכולה להצטרף אליהם אם את רוצה" ריצ'ארד חייך. "ביי חבר'ה, אני למטה אם תצטרכו אותי" הוא אמר ויצא. אף אחד לא ענה לו כי כולם היו עסוקים בכלים החדשים. "היי אלי, אולי תשירי לנו משהו?" דאגי אמר ופינה את המיקרופון. "מה? אני?" אלי הסמיקה "אתם הלהקה המצליחה פה, תשירו אתם". "היי היי, אם את בחברה שלנו את לא יכולה להתבייש לשיר, ובטח שלא מולנו" טום עזב סוף סוף את הפסנתר והצטרף לשיחה. "זה לא שאני מתביישת, אני פשוט לא יודעת מה לשיר.." אלי הסמיקה. "אממ תבחרי שיר שאת הכי אוהבת ואנחנו ננגן אותו איתך" טום הציע. "כן, יהיה לי יותר קל איתכם" אלי חייכה והסכימה להצעה. "אני יודע! אני יודע!" דאגי קפץ והצביע כמו ילד בכיתה. "כן דאגי, מה אתה יודע?" דני גיחך. "אלי אוהבת את השיר All About You אז אולי אפשר לשיר את זה.." הוא הציע. כולם הפנו את מבטה לאלי. "בטח, אין לי בעיה עם זה" היא חייכה וניגשה למיקרופון. כולם תפסו את הכלים שלהם והם התחילו לנגן. כל השיר אלי ודאגי החליפו מבטים וחייכו אחד לשני. "It's all about…you" אלי סיימה לשיר והבנים מחאו כפיים. "תודה, תודה" היא חייכה וקדה קידה. "אם את שרה כל כך מדהים למה לך להתבייש?" טום שאל תוך כדי שהוא מניח את הגיטרה בחזרה במקומה ומתיישב שוב ליד הפסנתר. "אם יש משהו שאני לא, זה מתביישת. מגיל קטן הדבר שאני הכי אוהבת זה להיות על במה" אלי הסבירה. "אז..?" טום המשיך. "פשוט.. אתם זמרים ונגנים מדהימים, ולידכם, אני לא ממש נחשבת" אלי השפילה מבטה. "היי, מה זה השטויות האלה שאת מדברת?" דאגי הרים את ראשה. "את יודעת, גם אנחנו לא תמיד היינו כאלה טובים. זה אחרי הרבה אימונים והרבה זמן" דני התקרב אליהם "וגם עכשיו יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות בשביל להתקדם ולהשתפר". "בשביל זה אנחנו כאן, ללמד אותך ולקדם אותך עד שתהיי מוכנה מספיק להוציא דיסק ולהופיע בפני קהל גדול, בדיוק כמונו" הארי חייך אליה ונגע בכתפה בעידוד. אלי חייכה חיוך קטן. הם באמת עודדו אותה. "יש לי רעיון" טום נעמד "אתם יכולים להשאיר אותי ואת אלי לבד לכמה זמן?" "מה זאת אומרת לבד??" דאגי הסתובב אליו. "אל תדאג, אני אשמור מרחק" טום צחק. "כדאי לך!" דאגי השיב. "ככה אתה לא בוטח בי?" אלי פנתה לדאגי. "בך אני בוטח, בטום לא" הוא חייך. "הלו- יש לי חברה" טום קרא מאחוריהם. "אבל שלי יותר יפה" דאגי הוציא לו לשון. "יאוו פשוט בוא כבר" הארי משך את דאגי בזרועו ושלושתם יצאו כשהם סוגרים אחריהם את הדלת. אלי התקרבה אל הפסנתר הלבן של טום. הוא התחיל לנגן עליו מנגינה שהיא לא הכירה. "אני מציע שבזמן שאנחנו כאן נתאמן קצת. את יודעת, אני אנגן ואת תשירי, נראה מה יש לשפר ואולי סוף סוף אני אשמע גם אותך מנגנת בפסנתר" טום חייך אליה תוך כדי נגינה עדינה ויפה. "נשמע לי כמו אחלה רעיון" אלי אמרה והתיישבה לידו. "נתחיל בסולמות" טום אמר בקול של מורה ואלי צחקה. "מוכנה?" הוא שאל ואלי הנהנה. "לה לה לה לה לה" טום זימר. אלי חזרה אחריו. "יפה, עכשיו יותר גבוה" הוא אמר תוך כדי שהוא מלווה אותה בפסנתר. ו..זהוווווו
נתראה ביום שלישי עם עוד שני פרקים :) מקווה שאהבתן, תהנו ותגיבו
 

Only Neta

New member
חחחחח

איזה חמוד דאגיי, מגונן על הבחורה שלווו, נשמהה 3> פרקים ממש ממש ממש יפים! מחכה בקוצר רוח לשלישי P:
 

ILoveMc

New member
../images/Emo226.gif../images/Emo99.gif../images/Emo99.gif

מהממם
מדהים
בהתחלה נבהלתי שמשהו קרה להארי !
ניניניניני דני גיי
טוב דאגייייי
אני מסכימה איתו
טומי , כזה חמודיי
מחכה כבר להמשך D: ואיזה כיף שהפרקים יצאו ארוכים D:
 

Just Shira XD

New member
../images/Emo100.gifיאייי תודה../images/Emo9.gif

חחחחח קיוויתי שזה מה שתחשבו,שמחה שזה הצליח
דאגי דאגי.. דביל קטן ופשוש שלי
היי היי דני לא גיי! זה סתם כי דאגי אוהב לצחוק עליו
כיף? פחדתי שתתבאסו כי זה גם שלושה פרקים והם גם יצאו יחסית ארוכים
בכל מקרה,אני שמחה לשמוע DD: תודה רבה ושמחה שאהבת
 

ILoveMc

New member
../images/Emo226.gif דני כן גיי ../images/Emo6.gif

וגמאני אוהבת לצחוק עליו , רק שזה לא צחוק
 

ILoveMc

New member
../images/Emo226.gif יובל ?!?!?!?!?!!!

אני מהיום , לא מכירה אותך , לא אוהבת אותך , לא קשורה אלייך , ואינלי קשר בדם איתך !
 
אווווווווווווח XD

ריב בין דודות . עזבו אותן בשקט. XD דני ?! הטרול הכי שמקסי שקיייים 3 > קרן ?!! סבלי בשקט חהחחה ^
 

ILoveMc

New member
../images/Emo226.gif../images/Emo69.gif

דני = >
ארגג' !! הוא מכוער
ושששש ... על תתערבי בין הריב שלי ושל יוב
 
למעלה