Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifAll About You-פרק 37../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
הפרקים הקודמים: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1238&MessageId=124786448 שורות אחרונות: "אגב, החבר'ה שאחראיים על האתר כבר העלו את התאריכים למייספייס שלכם ולאתר הרשמי כך שהמכירה נפתחת כבר מחר!" ריצ'ארד אמר ממושב הנהג. "לכמה זמן זה בכלל?" דאגי שאל. "שבועיים בערך" הארי השיב מהורהר. "שבועיים? זה מלא זמן.. אני אתגעגע אליך" אלי החזיקה בידו של דאגי. "אני לא אתגעגע אליך" דאגי אמר. פרק 37 כולם הפנו מבטים מופתעים לדאגי ולא האמינו למשמע אוזניהם. "מה?" אלי אמרה בקול חלש. "אמרתי שאני לא אתגעגע אליך.." דאגי השיב באדישות. "הוא השתגע?" הארי לחש לטום. "הרי למה לי להתגעגע אם את תהיי ממש איתי?" דאגי חייך. אלי הרגישה אבן גדולה יורדת מליבה. "דביל!" היא הכתה אותו "כמעט גרמת לי התקף לב" אלי צחקה. "נראה לך שלא הייתי מתגעגע אליך? דקה בלעדיך נראית לי כמו נצח אז שבועיים?" הוא אמר בקול מתוק והם התנשקו. "אוווווווו" הארי, דני וטום גיחכו. "שתקו" דאגי זרק לעברם את הכובע שלו. "רגע אז מה אתה בעצם אומר?" אלי הבינה פתאום את דבריו של דאגי. "שאת באה איתנו למסע הופעות! מה חשבת?" דאגי חייך. "ברור שאת באה! איך נשרוד שבועיים בלעדיך אלי איך?!" דני צעק והרים את ידיו למעלה. "אז זהו.. שאתם לא תסתדרו" אלי צחקה. "זה אומר ש.." הארי אמר בציפייה. "דהה ברור שאני באה!" היא חייכה. "יש!" צעקו חמישתם. "ריצ'ארד? גם אתה?" טום הסתובב אליו. "מה? אני גם רוצה שאלי תבוא" ריצ'ארד חייך וקרץ לאלי ממראת הנהג. היא צחקה. אחרי נסיעה קצרה ריצ'ארד הוריד כל אחד בביתו והמשיך לדרכו. כשדני הוציא את מפתחות ביתו מהכיס הוא הבחין במעטפה מונחת על השטיח. "מה זה?" הוא חשב והרים את המעטפה, בוחן אותה מכל הכיוונים. הוא פתח את הדלת והמשיך להסתכל על המעטפה בעניין תוך כדי שהוא מתיישב על הספה. הוא הניח את רגליו על השולחן ובמהירות פתח את המעטפה. הוא היה סקרן מאוד. כשהוציא את המכתב הוא תחילה הסתכל למטה לראות מי השולח. בכתב עגול, מחובר ויפה היה כתוב "קייטי". חיוך עלה על פניו וכך גם סקרנותו גברה. "דני, אני יודעת שלא הספקנו להיות הרבה ביחד אבל הייתי חייבת לעזוב.." דני הפסיק לקרוא. "לעזוב? היא עוזבת? היא עזבה כבר? למה? לאן?" שאלות רבות התרוצצו במוחו. הוא הרגיש שתלשו את ליבו מחזהו ודרכו עליו פעמים רבות. "דווקא עכשיו כשאנחנו ביחד היא עוזבת אותי?" הוא חשב בעצב והמשיך לקרוא. "..הייתי חייבת לעזוב לאמריקה. אבא שלי חלה ומשפחתי לא במצב טוב לכן נסעתי לבקר אותו ולעזור למשפחה. אני מצטערת שלא אמרתי לך קודם אבל ידעתי מזה רק היום בבוקר. העדפתי לכתוב לך מכתב במקום להתקשר או לבוא אליך ולדבר פנים אל פנים כי אני יודעת שהייתי מתחילה לבכות ולא הייתי עומדת בזה.. אני מצטערת אם עשיתי טעות.. אני עדיין לא יודעת מתי אחזור, בתקווה שמהר. אני מקווה שאתה לא כועס, ואם כן, בבקשה תסלח לי.. לא התכוונתי שזה יצא ככה. אני אשמח אם תתקשר
באהבה, שלך תמיד, קייטי." דני סיים לקרוא את המכתב והניח אותו על הספה לידו. הוא הרגיש כאילו כל כוחותיו אבדו לו, שליבו מתכווץ מבפנים. הוא היה עצוב שקייט עזבה ככה ומעט כועס על שהלכה מבלי להיפרד, אבל הוא הבין אותה והיה גאה בה על שנסעה לעזור למשפחתה בזמן שאביה חולה. כאב לו שהיא רחוקה ממנו והוא לא ידע מתי תחזור. כמה שהוא רצה לחבק אותה ולהגיד לה שהוא איתה בכל מה שהיא צריכה, שהכל יהיה בסדר ושהוא אוהב אותה. "אלה דברים שאי אפשר להגיד במכתב או בטלפון.." הוא חשב בעצב ונכנס להתקלח כדי להסיח את דעתו. ** לאחר שבוע וחצי ** בשבוע וחצי עד מסע ההופעות הבנים היו כמעט כל יום כל היום בחזרות לקראת ההופעה. הם בחרו את השירים, ניגנו אותם שוב ושוב ותכננו איך תיראה הבמה והתאורה. טום וג'יובנה הלכו לעוד כמה בדיקות בקשר להריון רק כדי להיות בטוחים שהכל בסדר אך הם עדיין לא ידעו את מין התינוק. שניהם רצו שזאת תהיה בת. "יש לי 3 תינוקות שאני מטפל בהם כל יום במשך 5 שנים! עכשיו אני רוצה תינוקת" טום הסביר. מערכת היחסים של הארי ואייזי פרחה והארי סיפר לחבר'ה שהוא מרגיש שהפעם זה זה. אלי התלוותה אל הבנים לחזרות שלהם ובזמן שהם עבדו היא הייתה עובדת עם ריצ'ארד על האלבום שלה ובהפסקות מספרת לבנים מה החליטו והם היו מוסיפים את דעתם. בשבוע וחצי היא הספיקה להקליט כבר 3 שירים מוכנים לאלבום והמשיכה לכתוב עוד כמה יחד עם טום, דני ודאגי שתרמו את חלקם. השבוע וחצי הזה עבר במהירות לכולם. כולם למעט דני. לו היה נראה כאילו כל יום הוא כמו שנה כשקייט לא איתו. הוא ראה את כל שאר חברי הלהקה יחד עם החברות שלהם. טום וג'יו מצפים לילד, דאגי ואלי כבר הרבה זמן יחד וגרים באותו בית, הארי מאוד מאוהב בחברה שלו, ורק קייט עדיין לא חזרה מארה"ב. אז נכון שהם מדברים כל יום בטלפון אבל זה לא אותו דבר. הוא מתגעגע אליה, רוצה אותה איתו, לידו. ועכשיו הם יצאו לסיבוב הופעות של שבועיים ולא יהיה להם הרבה זמן לדבר. "ומה יהיה אם היא בדיוק תחזור כשלא נהיה כאן?" דני חשב לעצמו. למרות העצב והגעגועים שהרגיש הוא לא הפגין זאת הרבה החוצה, אלא העדיף להתנהג כרגיל ולהמשיך עם הצחוקים והבדיחות הקבועות שלו. הוא המשיך לעבוד קשה ולא נתן לזה להשפיע על מהלך תפקודו בלהקה. דאגי, טום והארי הכירו אותו. הם ידעו מתי הוא מבואס, וזאת הייתה בדיוק אחת מהפעמים האלו. הם ניסו לעודד אותו בכל דרך אפשרית אך לשווא. "אנחנו חייבים לעשות משהו. אני לא יכול לראות אותו ככה" טום אמר כשדני עזב את החדר לשירותים. "אני יודע אבל מה?" הארי חשב בקול רם. "אם ההר לא יבוא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר!" דאגי קרא. "מה?" טום והארי הביטו בדאגי בבלבול. "קייט באמריקה נכון?" דאגי שאל. "נכון.." טום והארי התחילו להבין את כיוון המחשבה. "ודני פה באנגליה נכון?" הוא המשיך. "תגיע לעיקר" טום זירז אותו. "שפשוט יטוס אליה!" דאגי צעק. "אבל יש רק עוד 3 ימים עד למסע ההופעות!" הארי אמר. "אז מה? תאמין לי שאפילו דקה אחת איתה, חיבוק אחד, נשיקה אחת, יעשו את העבודה בשבילו" דאגי חייך ונראה מרוצה מעצמו. "דאגי" טום נעמד "אני גאה להכריז שברגע זה אמרת את הדבר הראשון החכם בחייך!" הוא טפח על כתפו וצחק. "אז סגור? אני מתקשר להזמין לו כרטיס" הארי אמר וחייג בטלפון. "מה קורה חבר'ה?" דני נכנס לחדר. כולם השתתקו והסתכלו עליו. "אממ אני יוצא לדבר בחוץ" הארי עקף את דני שעמד מול הדלת ויצא החוצה. "עם מי הוא מדבר?" דני שאל. "עם אייזי" טום שיקר. "מה עשיתם בזמן שלא הייתי?" דני לגם מהבירה שלו. "אני אספר לו או אתה?" טום הביט על דאגי. "אני, זה היה רעיון שלי!" דאגי רקע ברגלו. "לספר לי מה?" דני נראה מבולבל. "כדאי שתתחיל לארוז.. כי עוד היום בלילה אתה טס לארצות הברית!" דאגי קפץ על דני שישב על הכורסה. פיו של דני נפער לרווחה והוא לא הבין על מה דאגי מדבר. "סגור סגור ת'פה, רואים לך את כל הסתימות" טום צחק. "עוד 3 ימים סיבוב ההופעות.. על מה אתם מדברים?" דני לא הבין. "שמע, אנחנו לא יכולים לראות אותך ככה יותר! מבואס בגלל קייט! אז הארי עכשיו מתקשר להזמין לך כרטיס, תראה אותה, תתעודד ותחזור להופיע איתנו" טום הסביר בחיוך. "אתם רציניים?" חיוך גדול נמרח על פניו של דני. "הזמנתי! הכל מוכן!" הארי הודיע כשנכנס לחדר. דני קפץ עליו מרוב שמחה. "תודה תודה! איך אני אוהב אותכם! אתם החברים הכי טובים בעולם!" הוא חיבק את שלושתם באושר. "ועוד אומרים שאני ריגשי.." טום גיחך. פרק 38 בהודעה הבאה
הפרקים הקודמים: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1238&MessageId=124786448 שורות אחרונות: "אגב, החבר'ה שאחראיים על האתר כבר העלו את התאריכים למייספייס שלכם ולאתר הרשמי כך שהמכירה נפתחת כבר מחר!" ריצ'ארד אמר ממושב הנהג. "לכמה זמן זה בכלל?" דאגי שאל. "שבועיים בערך" הארי השיב מהורהר. "שבועיים? זה מלא זמן.. אני אתגעגע אליך" אלי החזיקה בידו של דאגי. "אני לא אתגעגע אליך" דאגי אמר. פרק 37 כולם הפנו מבטים מופתעים לדאגי ולא האמינו למשמע אוזניהם. "מה?" אלי אמרה בקול חלש. "אמרתי שאני לא אתגעגע אליך.." דאגי השיב באדישות. "הוא השתגע?" הארי לחש לטום. "הרי למה לי להתגעגע אם את תהיי ממש איתי?" דאגי חייך. אלי הרגישה אבן גדולה יורדת מליבה. "דביל!" היא הכתה אותו "כמעט גרמת לי התקף לב" אלי צחקה. "נראה לך שלא הייתי מתגעגע אליך? דקה בלעדיך נראית לי כמו נצח אז שבועיים?" הוא אמר בקול מתוק והם התנשקו. "אוווווווו" הארי, דני וטום גיחכו. "שתקו" דאגי זרק לעברם את הכובע שלו. "רגע אז מה אתה בעצם אומר?" אלי הבינה פתאום את דבריו של דאגי. "שאת באה איתנו למסע הופעות! מה חשבת?" דאגי חייך. "ברור שאת באה! איך נשרוד שבועיים בלעדיך אלי איך?!" דני צעק והרים את ידיו למעלה. "אז זהו.. שאתם לא תסתדרו" אלי צחקה. "זה אומר ש.." הארי אמר בציפייה. "דהה ברור שאני באה!" היא חייכה. "יש!" צעקו חמישתם. "ריצ'ארד? גם אתה?" טום הסתובב אליו. "מה? אני גם רוצה שאלי תבוא" ריצ'ארד חייך וקרץ לאלי ממראת הנהג. היא צחקה. אחרי נסיעה קצרה ריצ'ארד הוריד כל אחד בביתו והמשיך לדרכו. כשדני הוציא את מפתחות ביתו מהכיס הוא הבחין במעטפה מונחת על השטיח. "מה זה?" הוא חשב והרים את המעטפה, בוחן אותה מכל הכיוונים. הוא פתח את הדלת והמשיך להסתכל על המעטפה בעניין תוך כדי שהוא מתיישב על הספה. הוא הניח את רגליו על השולחן ובמהירות פתח את המעטפה. הוא היה סקרן מאוד. כשהוציא את המכתב הוא תחילה הסתכל למטה לראות מי השולח. בכתב עגול, מחובר ויפה היה כתוב "קייטי". חיוך עלה על פניו וכך גם סקרנותו גברה. "דני, אני יודעת שלא הספקנו להיות הרבה ביחד אבל הייתי חייבת לעזוב.." דני הפסיק לקרוא. "לעזוב? היא עוזבת? היא עזבה כבר? למה? לאן?" שאלות רבות התרוצצו במוחו. הוא הרגיש שתלשו את ליבו מחזהו ודרכו עליו פעמים רבות. "דווקא עכשיו כשאנחנו ביחד היא עוזבת אותי?" הוא חשב בעצב והמשיך לקרוא. "..הייתי חייבת לעזוב לאמריקה. אבא שלי חלה ומשפחתי לא במצב טוב לכן נסעתי לבקר אותו ולעזור למשפחה. אני מצטערת שלא אמרתי לך קודם אבל ידעתי מזה רק היום בבוקר. העדפתי לכתוב לך מכתב במקום להתקשר או לבוא אליך ולדבר פנים אל פנים כי אני יודעת שהייתי מתחילה לבכות ולא הייתי עומדת בזה.. אני מצטערת אם עשיתי טעות.. אני עדיין לא יודעת מתי אחזור, בתקווה שמהר. אני מקווה שאתה לא כועס, ואם כן, בבקשה תסלח לי.. לא התכוונתי שזה יצא ככה. אני אשמח אם תתקשר
באהבה, שלך תמיד, קייטי." דני סיים לקרוא את המכתב והניח אותו על הספה לידו. הוא הרגיש כאילו כל כוחותיו אבדו לו, שליבו מתכווץ מבפנים. הוא היה עצוב שקייט עזבה ככה ומעט כועס על שהלכה מבלי להיפרד, אבל הוא הבין אותה והיה גאה בה על שנסעה לעזור למשפחתה בזמן שאביה חולה. כאב לו שהיא רחוקה ממנו והוא לא ידע מתי תחזור. כמה שהוא רצה לחבק אותה ולהגיד לה שהוא איתה בכל מה שהיא צריכה, שהכל יהיה בסדר ושהוא אוהב אותה. "אלה דברים שאי אפשר להגיד במכתב או בטלפון.." הוא חשב בעצב ונכנס להתקלח כדי להסיח את דעתו. ** לאחר שבוע וחצי ** בשבוע וחצי עד מסע ההופעות הבנים היו כמעט כל יום כל היום בחזרות לקראת ההופעה. הם בחרו את השירים, ניגנו אותם שוב ושוב ותכננו איך תיראה הבמה והתאורה. טום וג'יובנה הלכו לעוד כמה בדיקות בקשר להריון רק כדי להיות בטוחים שהכל בסדר אך הם עדיין לא ידעו את מין התינוק. שניהם רצו שזאת תהיה בת. "יש לי 3 תינוקות שאני מטפל בהם כל יום במשך 5 שנים! עכשיו אני רוצה תינוקת" טום הסביר. מערכת היחסים של הארי ואייזי פרחה והארי סיפר לחבר'ה שהוא מרגיש שהפעם זה זה. אלי התלוותה אל הבנים לחזרות שלהם ובזמן שהם עבדו היא הייתה עובדת עם ריצ'ארד על האלבום שלה ובהפסקות מספרת לבנים מה החליטו והם היו מוסיפים את דעתם. בשבוע וחצי היא הספיקה להקליט כבר 3 שירים מוכנים לאלבום והמשיכה לכתוב עוד כמה יחד עם טום, דני ודאגי שתרמו את חלקם. השבוע וחצי הזה עבר במהירות לכולם. כולם למעט דני. לו היה נראה כאילו כל יום הוא כמו שנה כשקייט לא איתו. הוא ראה את כל שאר חברי הלהקה יחד עם החברות שלהם. טום וג'יו מצפים לילד, דאגי ואלי כבר הרבה זמן יחד וגרים באותו בית, הארי מאוד מאוהב בחברה שלו, ורק קייט עדיין לא חזרה מארה"ב. אז נכון שהם מדברים כל יום בטלפון אבל זה לא אותו דבר. הוא מתגעגע אליה, רוצה אותה איתו, לידו. ועכשיו הם יצאו לסיבוב הופעות של שבועיים ולא יהיה להם הרבה זמן לדבר. "ומה יהיה אם היא בדיוק תחזור כשלא נהיה כאן?" דני חשב לעצמו. למרות העצב והגעגועים שהרגיש הוא לא הפגין זאת הרבה החוצה, אלא העדיף להתנהג כרגיל ולהמשיך עם הצחוקים והבדיחות הקבועות שלו. הוא המשיך לעבוד קשה ולא נתן לזה להשפיע על מהלך תפקודו בלהקה. דאגי, טום והארי הכירו אותו. הם ידעו מתי הוא מבואס, וזאת הייתה בדיוק אחת מהפעמים האלו. הם ניסו לעודד אותו בכל דרך אפשרית אך לשווא. "אנחנו חייבים לעשות משהו. אני לא יכול לראות אותו ככה" טום אמר כשדני עזב את החדר לשירותים. "אני יודע אבל מה?" הארי חשב בקול רם. "אם ההר לא יבוא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר!" דאגי קרא. "מה?" טום והארי הביטו בדאגי בבלבול. "קייט באמריקה נכון?" דאגי שאל. "נכון.." טום והארי התחילו להבין את כיוון המחשבה. "ודני פה באנגליה נכון?" הוא המשיך. "תגיע לעיקר" טום זירז אותו. "שפשוט יטוס אליה!" דאגי צעק. "אבל יש רק עוד 3 ימים עד למסע ההופעות!" הארי אמר. "אז מה? תאמין לי שאפילו דקה אחת איתה, חיבוק אחד, נשיקה אחת, יעשו את העבודה בשבילו" דאגי חייך ונראה מרוצה מעצמו. "דאגי" טום נעמד "אני גאה להכריז שברגע זה אמרת את הדבר הראשון החכם בחייך!" הוא טפח על כתפו וצחק. "אז סגור? אני מתקשר להזמין לו כרטיס" הארי אמר וחייג בטלפון. "מה קורה חבר'ה?" דני נכנס לחדר. כולם השתתקו והסתכלו עליו. "אממ אני יוצא לדבר בחוץ" הארי עקף את דני שעמד מול הדלת ויצא החוצה. "עם מי הוא מדבר?" דני שאל. "עם אייזי" טום שיקר. "מה עשיתם בזמן שלא הייתי?" דני לגם מהבירה שלו. "אני אספר לו או אתה?" טום הביט על דאגי. "אני, זה היה רעיון שלי!" דאגי רקע ברגלו. "לספר לי מה?" דני נראה מבולבל. "כדאי שתתחיל לארוז.. כי עוד היום בלילה אתה טס לארצות הברית!" דאגי קפץ על דני שישב על הכורסה. פיו של דני נפער לרווחה והוא לא הבין על מה דאגי מדבר. "סגור סגור ת'פה, רואים לך את כל הסתימות" טום צחק. "עוד 3 ימים סיבוב ההופעות.. על מה אתם מדברים?" דני לא הבין. "שמע, אנחנו לא יכולים לראות אותך ככה יותר! מבואס בגלל קייט! אז הארי עכשיו מתקשר להזמין לך כרטיס, תראה אותה, תתעודד ותחזור להופיע איתנו" טום הסביר בחיוך. "אתם רציניים?" חיוך גדול נמרח על פניו של דני. "הזמנתי! הכל מוכן!" הארי הודיע כשנכנס לחדר. דני קפץ עליו מרוב שמחה. "תודה תודה! איך אני אוהב אותכם! אתם החברים הכי טובים בעולם!" הוא חיבק את שלושתם באושר. "ועוד אומרים שאני ריגשי.." טום גיחך. פרק 38 בהודעה הבאה
