Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifAll About You-פרק 9../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
וואו יום שבת הגיע מהר הפעם D: אני שוב מודה לכולן על התגובות המושלמות שלכן,זה הכי כיף בעולם לקרוא אותן!!
שורות אחרונות: "בטוחה שאת בסדר?" דאגי הסתובב לאלי והסתכל לה ישר בעיניים.כמה שהוא רצה לנשק אותה. "בטוחה" היא חייכה אליו כדי לא להדאיג אותו "לך להתראיין,מחכים לך". "יופי.אז אני הולך,נתראה עוד מעט" דאגי אמר שמח והצטרף לשאר. אלי פתאום הרגישה לא טוב,סחרחורת תקפה אותה והיא נתמכה בכיסא שהיה שם כדי לייצב את עצמה. "כדאי שאני אחזור הביתה" היא חשבה ויצאה מהבניין. אלי עצרה מונית ונכנסה פנימה.היא שלחה לדאגי אסאמס "הייתה לי קצת סחרחורת אז חתכתי הביתה.נדבר". פרק 9: "כאן זה בסדר" אלי שילמה לנהג ויצאה מהמונית.היא העדיפה לרדת בבית קפה שאהבה כדי לשתות משהו שיעורר אותה. "שלום.הזמנת מקום?" פנה אליה המארח. "לא" אלי השיבה בקרירות. "שם בבקשה?" "אליסון" "וטלפון?" המארח שאל והגיש לה פתק קטן ועט. "בשביל מה אתה צריך את הטלפון שלי?" אלי שאלה בבלבול. "אולי אני אתקשר אליך,נוכל לצאת מתישהו.." הוא חייך אליה. "אויש באמת" אלי פלטה והתיישבה ליד שולחן פנוי.לא היה לה מצב רוח לזה. היא בחנה את האנשים שישבו בבית הקפה,כשהבחינה בזוג שישב בפינה המרוחקת והתנשקו. "הם נראים כל כך מאוהבים" אלי חשבה לעצמה "לא כמוני וכמו ניק..ועכשיו הבחור הזה אפילו נראה לי כמו ניק..רגע!" "זה ניק!" אלי קראה וקמה מכיסאה.היא התקרבה אל השולחן והזוג עדיין לא הבחינו בה,הם המשיכו להתמזמז.אלי נעמדה מול הבחור ועכשיו כבר ידעה ללא ספק שזה ניק. "מה אתה חושב שאתה עושה?!" אלי צעקה. "אל?" ניק הזיז את הבחורה שישבה מולו ונראה מופתע. "מה את עושה כאן?" הוא קם מהכיסא ולחיו האדימו. "השאלה היא מה אתה עושה כאן,מתמזמז עם מישהי שהיא לא אני!" אלי צעקה עליו וכל היושבים בבית הקפה הסתכלו עליה. לא היה לה אכפת.שיסתכלו.דמעות התחילו לעלות בעיניה. "אלי,אני יכול להסביר.."ניק גמגם. "עזוב" אלי הרגישה מחנק בגרון "אני לא צריכה את ההסברים שלך ואני לא צריכה אותך" היא אמרה. "תישאר עם הבלונדה הזאת שלך" אלי אמרה והתקדמה לכיוון הדלת. "מה? אלי.." ניק אמר אחריה בקול חלש. "אה וזה דיי ברור שגמרנו נכון?" אלי הסתובבה אליו והמשיכה ללכת. "אז עכשיו כשזרקת את הדביל הזה,אולי בכל זאת תרשמי לי את הטלפון שלך?" המארח שוב פנה אליה בחיוך. "באמת!" אלי התרגזה ויצאה מבית הקפה. כשיצאה לרחוב הקריר כבר לא יכלה לעצור את עצמה והדמעות התחילו לזלוג על לחיה. "אני לא מאמינה שניק עשה לי את זה,אחרי כל מה שעברנו ביחד..איך הוא יכול??" היא חשבה. מצד אחד היא כעסה נורא,והייתה פגועה ושבורה,מעולם לא השפילו אותה ככה.אבל מצד שני..היא שמחה שזה נגמר,שהיא לא צריכה יותר להרגיש רגשות אשמה בכל פעם שהיא סובלת כשהוא מנשק אותה,או כשהיא מתרגשת בכל פעם שהיא קרובה לדאגי. "עכשיו אני אולי אוכל לפתח משהו עם דאגי.." היא חשבה וכבר התחילה לחייך. כשהגיעה הביתה היא צנחה מעייפות על הספה ונרדמה ישר. כשקמה,כבר היה בוקר. אלי פיהקה והעיפה מבט חטוף בפלאפון. "33 שיחות שלא נענו?!" אלי הייתה בשוק. כמובן שכולן היו מניק. "לא,רגע,יש גם אחת מדאגי,בעצם שתיים" היא חייכה. שוב חזרה אליה הסחרחורת,ופתאום התחיל להיות לה חם. היא החליטה שמקלחת קרה בטוח תשפר את הרגשתה. כשאלי יצאה מהמקלחת ועדיין הרגישה רע היא מדדה חום. "39.8??" היא צעקה "לא זה לא קורה לי.." היא אמרה בייאוש ונשכבה על המיטה. אלי קמה והחליפה לפיג'מה ומיד נכנסה שוב למיטה,מתכסה בשמיכת הפוך הנעימה שלה,עם תה ביד אחת והפלאפון ביד השנייה. התא הקולי היה מפוצץ בהודעות מניק,מתחנן להזדמנות שנייה,או שלפחות רק תיתן לו להסביר.אלי מחקה את ההודעות מיד. "אם ההודעה הבאה גם מהדפוק הזה אני שוברת את הטלפון" היא דיברה לעצמה. "היי אל,זה דאגי" קולו המתוק של דאגי בקע מהמכשיר "אני מקווה שהסחרחורת זה שום דבר רציני ושאת בסדר,התבאסתי שהלכת,וככה גם השאר.שלוש ארבע ו..אלי תרגישי טוב!" ארבעתם צעקו ביחד ואלי נאלצה להרחיק את הנייד מאוזנה כדי לא להתחרש. הם הצחיקו אותה,כמו חבורה של ילדים קטנים. "דברי איתי כשאת יכולה,ביי" דאגי סיים את ההודעה ואלי הניחה את הפלאפון ליד המיטה.את ההודעה הזאת היא לא מחקה. "עדיף שאני לא אתקשר אליו,אני לא רוצה להדאיג אותם,והם בטח יבואו לכאן.." היא חשבה לעצמה "עדיף שלא,כדי שלא ידבקו". את המשך היום אלי בילתה במיטה בקריאת ספרים או ברביצה ואכילה מול הטלוויזיה.כל כמה שעות היא בלעה כדור,מה שלא ממש עזר כי החום שלה נשאר גבוה. בסביבות 6 הטלפון בביתה של אלי צלצל. "הלו?" היא ענתה בקול חלש. "אלי! סוף סוף! למה הפלאפון שלך סגור?? " טום נשמע מודאג מעברו השני של הקו. "הו,כיביתי אותו ושכחתי להדליק" אלי הסבירה. "מה שלומך? את לא נשמעת כל כך טוב" טום אמר. "שלומי מצוין" היא שיקרה "אני פשוט קצת עייפה זה הכל". "אהה,הערתי אותך?" הוא שאל. "כן,דיי.." אלי המשיכה לשקר,היא לא רצתה להדאיג אותם. "אוי סליחה,טוב אני לא אפריע לך,תחזרי לישון מותק.כולם מוסרים לך ד"ש חם" טום אמר. "תודה רבה טומי" אלי השיבה. "אהה,ואל תספרי,אבל דאגי ממש מודאג כי לא ענית וזה,אז הרשיתי לו לשחק אצלי בבית כמה שהוא רוצה,להסיח קצת את דעתו.תרימי אליו טלפון כשאת יכולה,שיפסיק לדאוג טוב?" טום אמר. "בטח" אלי חייכה "ביי טום". "ביי" הוא השיב והשיחה התנתקה. היא שמחה לשמוע שהם דואגים לה,במיוחד דאגי,זה עודד אותה.אבל מצד שני היא הרגישה רע על שנאלצה לשקר להם,היא לא רצתה שידאגו עוד יותר.. אלי זמזמה לעצמה שיר מוכר שאהבה,ונרדמה. שוב בוקר.אלי התעוררה ורצה למדחום. "יש!" היא קראה בשמחה כשגילתה שאינה חולה עוד. היא רצה להתקלח ולהתארגן,יודעת בדיוק מה היא הולכת לעשות. פרק 10 בהודעה הבאה
וואו יום שבת הגיע מהר הפעם D: אני שוב מודה לכולן על התגובות המושלמות שלכן,זה הכי כיף בעולם לקרוא אותן!!
תגיבו! יום שלישי עוד שני פרקים
