Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifChasing Lights-פרק 25../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
אוקיי, בפרק הזה יש קטע שאני משחזרת מ-AAY, עם שינויים קלים
מי שתגלה מה הקטע ותתאר איך הוא היה באול אבאוט יו תקבל סוכריה! XD שורות אחרונות: "את לא תאמיני מה קרה לי עכשיו.. ממש סיפור הזוי" גלגלתי את עיני, שוקל אם לספר לה או לא. "כולי אוזן" הולי חייכה אלי. שווה לספר לה? לבזבז את הזמן שלנו יחד על דיבורים שעוסקים באקסית שלי? "אני כרגע מעדיף שלא" חייכתי אליה בחזרה, בהתנצלות. "אם אתה לא תספר איך אני יכולה לעודד אותך?" הולי המשיכה לדרבן אותי לגלות לה. בנות הן עם סקרן! "את כבר מעודדת אותי" כף ידה הייתה מונחת על הספה ברווח שבינינו. אני הנחתי את כף ידי על שלה. מבטה עבר אל כפות ידינו, ואז שוב אל עיני. היא חייכה חיוך קטן. "איך בדיוק?" הולי שאלה בהתגרות. משחקת משחקים? אין בעיה, גם דאגי יכול. פרק 25 "כשאת כאן איתי" ליטפתי את כף ידה בעדינות "כשאת מחייכת אלי" התקרבתי אליה מעט. "כשאת צוחקת, ומדברת" את ידי השנייה העברתי ברכות על צווארה. היא לא מנעה זאת ממני, ואני הייתי מאושר. כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, להיות איתה ככה, כשאני מרגיש את חום גופה, והיא קרובה אלי, כשאנחנו מרחק קצר מנשיקה. ראשינו היו קרובים, עוד סנטימטר אחד והיא שוב תהיה שלי. ובדיוק אז.. דפיקות נמרצות בדלת. אני עצמתי את עיני, מקווה שזה שום דבר, שהדפיקות יפסקו. אבל הן לא. הדפיקות רק התגברו. קיללתי בלב את מי שעומד מאחורי הדלת הזאת. הקסם שהיה בינינו נעלם, הולי התרחקה אחורנית. "כדאי שתפתח את הדלת" אמרה לי. "כן" כחכחתי בגרוני וקמתי מעוצבן. "מה??" יריתי כשהדלת נפתחה, ומולי עמדה לא אחרת מאשר ואלרי. "ואלרי?!" הייתי המום. מה לעזאזל היא עושה כאן ?! "ואל?!" הולי ראתה את המתרחש מהסלון ובאחת נעמדה על שתי רגליה. מה? ואל? הן מכירות?? "הולי?!" ואלרי קראה גם היא. "מישהי יכולה להסביר לי מה קורה פה ?!" העברתי את מבטי המופתע בין שתיהן. כשמסתכלים עליהן ככה, וואו.. הן דיי דומות.. "זאת אחותי!" הולי וואלרי אמרו יחד. קיבלתי סחרחורת, הרגשתי שאני עומד להתעלף. "מ..מה? אתן.. אתן.. אחיות ?!" תפסתי את ראשי בשתי ידיים, הלכתי שני צעדים אחורה. אני מתחרפן או שזה אמיתי? האקסית שלי, וזאת שאני כל כך רוצה עכשיו, אחיות?! "כן.. אנחנו אחיות דאגי, תתגבר על זה" ואלרי גלגלה עיניים. וואו, אם הייתי מכה בנות.. "מה את עושה כאן בכלל?" הולי התקרבה לואלרי. אני מרגיש כמו בסרט. "באתי לדבר עם דאגי" ואלרי השיבה, כאילו שזה מובן מאליו. "מאיפה את מכירה את דאגי?" הולי הרימה מעט את קולה. אוי ואבוי לי. ואלרי הביטה בי, רוצה שאני אהיה זה שיספר להולי. למה? למה זה תמיד אני ?! "אממ.." העברתי יד בשיערי. "אני וואלרי,יצאנו פעם.. לפני ארבע שנים בערך.." מלמלתי, משפיל את מבטי. אני לא מאמין שזה קורה, אני לא רוצה להפסיד את הולי, ובטח שלא בגלל אחותה המפגרת. "אתם.. אתם יצאתם? לפני ארבע שנים? ואלרי זה היה הוא! דאגי היה הבחור שבגדת בו!" הולי צעקה על ואלרי. רגע, מה? "בגדת בו?!" קראתי. "הולי!" ואלרי צעקה גם היא. אוקי, זה לא יכול להיות מוזר יותר. "אני לא חושבת שזה הזמן לזה, במיוחד עכשיו כשאני ממש חייבת לדבר עם דאגי" ואלרי התקרבה אלי וחיבקה את מותני. טוב, טעיתי, זה כרגע הפך להיות מוזר יותר! הולי הביטה בשנינו, בי ובואלרי, מעט המומה הייתי אומר. צודקת, גם אני בשוק בעצמי. "אין בעיה, אני אשאיר אתכם לבד" שמעתי רעד מסוים בקולה. היא יצאה מהדלת. "הול חכי" ניסיתי לגרום לה להישאר, להסביר, לסדר את כל הבלגן הלא נורמאלי שקרה כאן עכשיו. אבל כבר היה מאוחר מדי. היא הלכה, ואולי לא תחזור.. ... אני לא מאמינה. פשוט לא מאמינה. איך היא לא סיפרה לי? איך ואלרי לא סיפרה לי שהיא יצאה עם דאגי פוינטר? איך הוא לא ידע שאנחנו אחיות ?! ועכשיו כשאני חושבת על זה, ואלרי, יצאה עם דאגי, וגם עם דני! אוי אחותי, את זנותית.. אוף, היא תמיד הורסת הכל! אני שונאת אותה! בדיוק עכשיו היא הייתה צריכה לבוא? כשהיינו כל כך קרובים, ממש עוד רגע והייתי מרגישה שוב את שפתיו.. התגעגעתי אליהן, חודשים ארוכים עברו.. והיא רק הגיעה וכבר מתנפלת על דני, עכשיו רוצה שוב את דאגי.. אולי כדאי לקרוא גם להארי וטום ונעשה מסיבה?! "!I don't know how the hell I fell in love with you" שמעתי לפתע קול מוכר מזייף והורס את השיר הכה מקסים הזה. קול שהיה נשמע כאילו הוא מלווה באלכוהול, ולא מעט. "דני?" ראיתי אותו מתנדנד לעברי, בקבוק של וודקה בידו הימנית. אוי ואבוי. "I'd never wish for anyone to feel the way.." דני המשיך לשיר. התקרבתי אליו בצעדים מהירים, הוא נפל עלי. "I do !" מבטו התכול פגש במבטי והוא המשיך לשיר. "דן מה קרה?" ליטפתי את שיערו. הוא הסריח מאלכוהול. שיערתי שזה קשור איכשהו באחותי.. "ואלרי. עזבתי אותה. בשביל דאגי. כי היא האקסית שלו! והוא החבר שלי! ואני לא יכול לעשות את זה—" הוא עצר לגהק "לחבר שלי!" דני סיים משפט, דיי הגיוני למען האמת. "אני מבינה אותך.. תאמין לי" משכתי אותו אל ספסל שהיה שם, מתחת לעץ גדול ופנס שהאיר. ישבנו שנינו על הספסל, דני השעין את ראשו על כתפי. אני ליטפתי את תלתליו, זה היה ממש כמו תרפיה. הייתי כל כך עצבנית לפני רגע, והוא הרגיע אותי. כבר סלחתי לו על שצעק עלי, על שהלך עם ואלרי אפילו שאמרתי שזה רעיון רע. עכשיו הוא נכווה, בדיוק כמו רבים אחרים, ובטח מצטער על הדברים שאמר לי, על שרצה להיות איתה מלכתחילה. "הולי" דני התיישר לפתע וגיהק. "למה הייתי צריך להיות דווקא עם ואלרי?" הוא שאל אותי במבט תמוה, מבט תמים. לא טעיתי, הוא אכן מתחרט, וזה מספיק לי כדי לסלוח, לשכוח, ולהמשיך הלאה. "זה לא היה בשליטתך, היא מושכת את כל הגברים" גלגלתי את עיני. "היא רעה. אני לא אוהב אותה" ריח האלכוהול החזק שנדף מפיו של דני התגבר כשהוא קירב את פניו לשלי. "גם אני לא" הסכמתי, דמעה זולגת על לחיי. "למה את בוכה הול'ס?" דני שאל אותי במתיקות וניגב את הדמעה הבודדת באצבעו. לא יכולתי להשיב. חשבתי על דאגי, על ואלרי ועל העובדה שהם בטח ביחד עכשיו. חיבקתי את דני, ממש חזק. הוא חיבק אותי בחזרה, חיבוק חם שכזה. בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו. נתתי לדמעות לזלוג על חולצתו, ספגתי מעט מריח הבושם על צווארו. דני הרחיק אותי ממנו מעט והביט בפניי הדומעות, מחזיק אותן בכפות ידיו. היינו קרובים, ולא הבנתי מה קורה. התקרבנו עוד זה לזו. טוב, זה לא יכול להוביל לשום כיוון אחר מאשר.. נשיקה. התנשקנו. נשיקה טובה דווקא. אומנם בריח אלכוהול, אבל טובה, ארוכה. מנחמת את שנינו. פרק 26 בהודעה הבאה (שימו לב, בפרק הבא יש שיר!)
אוקיי, בפרק הזה יש קטע שאני משחזרת מ-AAY, עם שינויים קלים
פרק 26 "ואלרי את יכולה בבקשה להפסיק לבכות ולהסביר לי מה קרה?" גלגלתי את עיניי כששאלתי את ואלרי שוב את אותה השאלה, בפעם הרביעית. "דני.. זרק.. אותי.." היא מלמלה מבין דמעות. "אין מה לעשות. הוא הבין שזה לא בסדר, וגם את צריכה להבין את זה. לא שוברים חוק גברים, ובטח לא בין חברים!" הרגשתי כאילו אני מחנך אותה. וואו, הלילה הזה הופך להזוי יותר מרגע לרגע. "אבל דאגי, באמת היה אכפת לי ממנו.." ואלרי השעינה את ראשה על כתפי, תוך כדי שידה השמאלית מלטפת את החזה שלי. כן, אני רואה איך אכפת לך ממנו.. "את צריכה להמשיך הלאה ואלרי" אמרתי קצרות. היא הרימה את מבטה אלי. לא יאומן, בדיוק אותן עיניים. אותן עיני דבש משגעות.
