Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifChasing Lights-פרק 3../images/Emo100.gif../images/Emo63.gif
יום ראשון בבצפר. איך היה לכן? לי היה ממש נחמד
בכל מקרה, הנה הפרקים שהבטחתי. שמחה שאהבתן את הקודמים ומקווה שתאהבו גם את ההמשך. --------------------------------------------- שורות אחרונות: "תודה.. הולי" האב חייך אלי, מדגיש את שמי שהרגע למד. "בכיף, הוא פשוט היה שם על העץ" השבתי חיוך והסתובבתי ללכת משם. אני באמת חייבת כבר להגיע הביתה. "חכי" הוא עצר אותי והסתובבתי. "איך את יודעת את השם של בתי?" הוא שאל במבט תמוה. "היא כאן כמעט כל יום" צחקתי. "נתראה ביום שני?" "נראה." הוא קרץ לי והסתובב ללכת משם. הבטתי בו הולך. מקלות תופים היו בכיסו האחורי. פרק 3 "היי מאיפה הבלון הזה הגיע פתאום?" טום צחק למראה ג'ני הקטנה רצה אליו וקופצת על ברכיו, הבלון שאיבדה חזר אליה. "הולי הביאה לי אותו" ג'ני חייכה בילדותיות. הבלון נגע בשיערו של טום וגרם לו לעמוד בגלל החשמל הסטטי. "הולי?" דני שאל וסידר את שיערו של טום. טום חייך אליו בתודה. ג'ני לא השיבה, היא הצביעה בידה הקטנה על הכיוון אליו הולי הלכה. טום, דני ודאגי הסתכלו, אך לא ראו אף הולי, רק את הארי הולך עם הידיים בכיסים לכיוונם. "בואי ג'ני, הולכים הביתה" טום נעמד והרים את ג'ני בזרועותיו. הם התקדמו לעבר הארי. "אבא אמרת תודה להולי?" ג'ני שאלה תוך כדי שהיא מתעסקת בחוט הבלון. "בטח שכן" הארי חייך ונשק לה בלחיה. "מי זאת הולי הזאת??" דני קרא מבולבל. "הבחורה שעובדת בטרמפולינה" הארי השיב בפיזור נפש, מתעסק בג'ני. דאגי סובב אליו את מבטו בחדות. "מה קפצת?" דני גיחך. "הוו זו זאת שאתה דלוק עליה?" "אני לא דלוק עליה!" דאגי קרא בזעם ודחף את דני ההמום. "מה יש לך? צוחקים!" דני התרגז. "אני לא דלוק עליה.." דאגי מלמל. "היא מעצבנת" "כן כן, מעצבנת, שמענו עליך" טום הניח זרוע סביב כתפיו של דאגי. זה רק גלגל את עיניו והניח להם להמשיך להציק לו. הוא כבר רגיל לזה. ... חזרתי הביתה, זרקתי את תיק הגב שלי על הרצפה והעפתי את הנעליים לאיזה שהוא מקום בסלון. מיד ניגשתי לטלפון ולחצתי על הכפתור כדי לשמוע הודעות קוליות. "יש לך שלוש הודעות חדשות" אמרה המזכירה הטלפונית. לחצתי 1 כדי לשמוע את ההודעה הראשונה. "היי הוליאן" שמעתי את קולו של אדם. שנאתי כשהוא קרא לי ככה. "תשמעי, אני מצטער. חשבתי אולי תיתני לי עוד הזדמנות, אני יכול להשתנות בבק-" "אידיוט" גלגלתי את עיני ומחקתי את ההודעה, מבלי לשמוע את סופה. "היי מתוקה, אני ואמא רצינו לדעת מה שלומך. חשבנו לבוא בחגים לביקור, תתקשרי אלינו, אוהבים אותך" קולו של אבא שלי בקע ממכשיר הטלפון. חייכתי. התגעגעתי להוריי ואחותי שנשארו באוסטרליה. הם לא פטריוטים כמוני. אני מעולם לא התנתקתי ממש מלונדון, והייתי חייבת לחזור. הודעה שלישית עכשיו. "שלום הולי, זה ג'ק. יש לך חודש וחצי לשלם את שכר הדירה או שאת עפה. ביי" "אוחחח!" הייתה תגובתי הראשונה. ג'ק הוא הבעל בית שלי, אדם זקן וממורמר שאני פשוט שונאת! איך אני אמורה להשיג את הכסף תוך חודש וחצי?? אומנם יש לי שתי עבודות קטנות, אבל לא מכניסות הרבה לכיס. בקושי יש לי כסף לחסוך ללימודים, ולקנות בגדים ואוכל. שלא נדבר על שכר הדירה הלא הגיוני שיש בלונדון. "מה אני אעשה, מה אני אעשה??" התחלתי להתהלך בבית, מאמצת את המוח שלי, חושבת איך לעזאזל אני אמורה להשיג כל כך הרבה כסף בחודש וחצי. איך?! נפלתי על הספה, ממשיכה לחשוב, ובעיקר לכעוס על ג'ק ההומו המעצבן ההוא. שימצא כבר חבר.. נרדמתי. פרק 4 בהודעה הבאה
יום ראשון בבצפר. איך היה לכן? לי היה ממש נחמד

