Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifChasing Lights-פרק 33../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
אני יודעת שהיום יום שבת, ולא ראשון. אבל דאמט משעמם לי ! וכנראה לא יהיה לי זמן מחר.. אז אני מעלה את הפרקים עכשיו
הו וסתם בדרך אגב, התחלתי לכתוב פיק חדש. כתבתי בינתיים רק פרק וחצי, אבל אני חושבת שזה הולך בכיוון נחמד DD: השורות האחרונות: "אתה ודאג בסדר?" דני הרים גם הוא את גבתו. "אנחנו בסדר גמור" הארי חייך, אומר את האמת. הוא ממש בסדר גמור עם דאגי, אין שום רגשות טינה, רק פרגון, בדיוק כמו שצריך להיות בין חברים הכי טובים. "אני כל כך גאה בך!" טום השליך את עצמו בחיבוק על הארי. "בסדר בסדר, לא צריכים להיות רגשנים" הארי צחק וטום עדיין לא הרפה מחיבוקו. "הו אני אוהב אתכם!" דני לא יכל להישאר בחוץ וחיבק את שניהם. "תעופו עכשיו או שיעופו כאן אגרופים" הארי הזהיר וטום ודני מיד שחררו. לא כדאי להתעסק עם האגרופים של הארי. פרק 33 אחרי כמה ימים הארי לקחת את ג'ני ושניהם טסו לחופשה ברחבי אירופה. הארי היה צריך את זה. להתרחק קצת מכל הבלגן שהיה. לשכוח מהולי, אולי להכיר מישהי חדשה.. הוא פשוט רצה שלווה, רצה להתנקות, לבלות זמן איכות עם הבת שלו. הוא יחזור כשיירגע, כשיהיה בטוח שהוא לא מרגיש יותר שום דבר להולי. אפילו לא טיפה. ... היום יום ראשון, הארי טס אתמול. הרגשתי רע. ידעתי שזה בגללי שהוא עזב ככה. שכבתי במיטה, וככל שחשבתי על זה יותר, רק התעצבתי עוד. לא היה לי חשק לקום מהמיטה, הרגשתי כבדה מחרטות, מדברים כל כך טיפשיים שעשיתי. משכתי את השמיכה מעל הראש, ובדיוק אז צלצל הטלפון. "seven days!" מישהו לחש בקול מפחיד מעברו השני של הקו ואז ניתק. אלה זוג המילים המפחידות ביותר שמוכרות לאדם! אחרי שראיתי את הסרט "הצלצול", אני בטראומות. מי המפגר שמתקשר למתוח אותי ככה ?! ... בבוקר שלמחרת, התעוררתי, עדיין לא הרגשתי במיטבי. כתבתי אתמול אי- מייל להארי, אבל בסוף התחרטתי ולא שלחתי אותו. אני אוהבת את דאגי, ורוצה להיות איתו. אני לא מתחרטת על שלקחתי צ'אנס, פשוט כואב לי על הארי. הוא חשוב לי יותר מדי. "הלו?" עניתי לטלפון המצלצל. "six days!" שוב אותו קול מפחיד שלוחש ואז מנתק. מה לעזאזל?! ... הגיע יום שלישי. אני כבר מרגישה יותר טוב. דיברתי אתמול עם הארי בטלפון, הוא סיפר שהוא וג'ני נהנים, צוברים חוויות. היה נחמד לשמוע את קולו, לדעת שהוא בסדר. "דני אתה תחטוף מכות!" עניתי לטלפון בכעס, כשהוא שוב צלצל בשעה מוקדמת בבוקר. "five days!" הקול התעלם ממני, לחש ושוב ניתק. אני אהרוג אותו! ... יום רביעי. התמתחתי בפיהוק. הבטתי בשעון. דני כבר אמור להתקשר. לא ידעתי בוודאות שזה דני בשיחות המטרידות, אבל שיערתי. מי עוד יכול לעשות את השטויות האלה בטלפון? "כן?" גלגלתי עיניים כשהטלפון צלצל ועניתי. "four days!" שוב לחשו וניתקו. "הבדיחה מתיישנת mate!" קראתי על אף שנשמע כבר צליל החיוג. ... הצלצולים, לחישות וניתוקים המשיכו גם ביום חמישי. וביום שישי, ושבת. עד שהגיע יום ראשון. פקחתי את העיניים כששמעתי רעשים בחדר. "דאגי?" התיישבתי מבולבלת והבטתי בחבר החמוד שלי, עומד מולי ומחזיק מגש ענקי עם ארוחת בוקר מלכותית למדי. "today!" הוא לחש באותו קול מפחיד שהעיר אותי כל השבוע. "אתה?!" זרקתי עליו כרית. כיוונתי טוב, למזלי הכרית פגעה בראשו ולא בארוחת הבוקר חס וחלילה. דאגי צחק והניח את המגש על השולחן בצד. הוא נכנס איתי מתחת לשמיכה ואז הגיש לי מסטיק. צחקתי והכנסתי את המסטיק לפי. אחר כך, זכיתי לנשיקה ארוכה. לנשיקת יום הולדת. "יום הולדת שמח love" דאגי חיבק אותי צמוד אליו כשהיינו שנינו מתחת לשמיכה החמימה. "אני לא מאמינה עליך! התקשרת אלי כל יום ושיגעת לי את השכל כשידעת שאני מפחדת מהסרט ההוא, הגעת לכאן מוקדם עם ארוחת בוקר מדהימה, כמה מתוק אתה יכול להיות?" צחקתי. הייתי דיי המומה. "וזאת רק ההתחלה" דאגי נשק לאפי וקם מהמיטה, מגיש לי את ארוחת הבוקר. חייכתי ולגמתי ממיץ התפוזים. "אני לא מאמין שחשבת שזה דני!" דאגי נראה נעלב והתיישב שוב לצדי. ללא מילים טבלתי את האצבע בממרח השוקולד ומרחתי את אפו של דאגי. הוא לא נשאר חייב ומרח אותי בריבה. את ארוחת הבוקר לא ממש אכלתי. בעיקר כי היא הייתה מרוחה לי על כל הגוף! אבל זה היה כיף. כיף שרק עם דאגי אפשר לעשות. כשסיימנו לשחק, זאת אומרת, לאכול.. דאגי זירז אותי להתלבש. לאחר מכן הוא לקח אותי במורד המדרגות כשעיניי מכוסות. התרגשתי, מודה. הגענו למדרגה האחרונה. "מוכנה?" דאגי לחש באוזני. לא הספקתי להשיב כשהוא הסיר את כף ידו מעיניי.. "יום הולדת שמח הולי!" שלושה בחורים עמדו בסלון ביתי. דני, טום ו.. אד! "אדי!!!" קפצתי עליו בחיבוק ענקי. כל כך הרבה זמן לא ראיתי אותו! דמעות היו בעיניי, לא עבר זמן רב עד שהן גם החלו לזלוג. נישקתי את לחיו הורדרדות, הוא הרים אותי באוויר, כמעט בקושי, כי אדי שלי דיי חלש. התחבקנו ככה דקות ארוכות, עכשיו כבר שנינו בכינו. שמעתי את דני צוחק מהצד. טום נתן לו מכה בכתף. עזבתי את אד וניגשתי לחבק גם את דני וטום. "אני קישטתי!" דני התלהב בעוד שהוא קושר בלון הליום ענקי לפרק כף ידי. "אני בישלתי!" טום זקף עובדה כלל לא מפתיעה לזכותו. "ואני קניתי לך בגדים מדהימים מארצות הברית!" אד חיבק אותי שוב. נשקתי ללחיו וצחקתי. הסתובבתי אחורנית וראיתי את דאגי עומד שקט. התקרבתי אליו, מחייכת חיוך עצום. "ודאגי ארגן את הכל יחד, דרך אגב" דני לחש באוזני. גלגלתי עיניים, עדיין מחייכת, והענקתי לדאג נשיקה ענקית. נשיקת יום הולדת, כמו שבהחלט מגיעה לו! פרק 34 בהודעה הבאה
אני יודעת שהיום יום שבת, ולא ראשון. אבל דאמט משעמם לי ! וכנראה לא יהיה לי זמן מחר.. אז אני מעלה את הפרקים עכשיו

