Chasing Lights-פרק 37

[Just Shira XD]

../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifChasing Lights-פרק 37../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif

אז מהיום האקשן חוזר, וווווווהווווווווו !! אגב, אני לא זוכרת אם כבר אמרתי לכן, אבל איכשהו הצלחתי לדחוף עוד שני פרקים והפיק התארך ל-50 אה ועוד משהו, ביום רביעי אני אפרסם רק פרק אחד. אל תשאלו שאלות, אתן כבר תבינו ביום רביעי שככה זה מתאים

השורות האחרונות: שניהם עזבו את המסעדה, דני התלבט לשנייה. האם לקחת אותה לדייט הקבוע אליו הוא לוקח את כל הבחורות? לסיים את הערב בחדר במלון? לא. הוא לא רוצה עוד בחורה ללילה, וונסה בהחלט לא נראית אחת כזאת. הוא ייקח סיכון איתה. "מה דעתך על גלידה?" שאל. "גלידה? באמצע החורף?" ונסה נראתה מופתעת. "אני אשמח". דני צחק והם החלו ללכת ברגל, מחפשים דוכן גלידה קרוב, באמצע החורף, כשכל מה שמשמש להם לחימום הוא הבגדים שעליהם, וזה את זו. פרק 37 "תזכירי לי שוב למה הארי לא בא איתנו?" דאגי שאל בעודו יושב על קצה המיטה בחדרו. "הוא וג'ני נוסעים להורים של הארי" הולי הסבירה כשהיא מכניסה עוד חולצה למזוודה. רוב הבגדים שלה בכל מקרה היו מפוזרים אצל דאגי, אז היא פשוט ארזה אצלו במקום לארוז בבית שלה. "הולי את אורזת יותר מדי! ואנחנו כבר מאחרים!" דאגי קלט לפתע את השעה המאוחרת. "הכי הרבה הם יתחילו לנסוע ואנחנו כבר נשיג אותם" הולי נשקה לדאגי. שוב היא צודקת, כמו תמיד, וכל שנותר לו לעשות הוא לשתוק. עברו שמונה חודשים ובמהלכם הולי ודאגי לא נפרדו לרגע, טום וקלייר כבר עברו לגור יחד, ודני, התאהב בונסה. עד מעל הראש. עכשיו השישייה נוסעת דרומה, לסוף שבוע רגוע בבית מלון שקט על שפת אגם. "אתם מוכנים?" טום התקשר. "הולי עדיין אורזת" דאגי גלגל את עיניו על אף שטום לא יכל לראות זאת. "אנחנו יוצאים עכשיו כדי שלא נפספס את ההזמנה, תשיגו אותנו בדרך" טום אמר וניתק. "ממש יופי הולי, אני מקווה שלא נלך לאיבוד" דאגי מלמל לעצמו והחזיר את הפלאפון לכיס. ... "מה קורה?" קלייר שאלה כשטום ניתק את השיחה. "כבר מאוחר וכדאי שנתחיל לזוז אחרת לא יתנו לנו את החדרים. דאג והול ישיגו אותנו בדרך" טום הסביר. "בסדר" קלייר השיבה והביטה מחוץ לחלון. גשם חזק ירד בחוץ, ממש מבול. השמיים היו בגוונים של אפור וכחול כהה, קצת מפחיד. "טומי אתה בטוח שכדאי לנסוע במזג אוויר כזה? זה מסוכן, יכולה לקרות תאונה או משהו" היא הביטה בו חרדה. "איזה שטויות את מדברת, לא יקרה שום דבר, אני נהג מקצועי" טום חייך אליה בעידוד. "אני באמת לא חושבת שכדאי.. טום, תסתכל החוצה" היא הצביעה על החלון. טום לא יכל להכחיש שמזג האוויר בהחלט היה סוער מהרגיל. "אני פשוט לא רוצה לפספס את הנסיעה הזאת. בדרום מזג האוויר יהיה יותר טוב" הוא מצא טיעון משכנע וקלייר הנהנה בראשה. היא אחזה במזוודה שהכילה את הבגדים של שניהם והם נכנסו למכונית. טום עצר את המיני מול ביתו של דני וצפר. זה יצא אחרי חמש דקות, עם תיק גב. "זה כל מה שאתה מביא?" קלייר גיחכה כשנכנס למכונית. "תאמיני לי, הייתי יכול לבוא רק עם הבגדים שעלי. אבל את יודעת, היגיינה וזה.." דני צחק וסגר אחריו את הדלת. "חזיר" טום גלגל את עיניו ונסע לאסוף גם את ונסה. ... דאגי ישב בסלון ביתו. המזוודה המוכנה שלו ליד רגליו והוא פשוט בהה בתקרה. "דאגי.." הולי דיברה בקול חלש כשנכנסה לסלון, נראית חלשה. "הול מה קרה?" הוא מיד נעמד והתקרב אליה. "את חיוורת!" דאגי הצמיד את כף ידו, בודק אם היא חמה. היא הייתה קרה כקרח. "וקרה!" "יש לי הרגשה רעה.." הולי מלמלה. "בטח שיש לך הרגשה רעה! את חולה!" דאגי הושיב אותה על הספה. "לא, זה לא זה. אני לא חולה" הולי ניסתה להסביר אך דאגי כבר היה בחצי הדרך למטבח כדי להכין לה תה. "דאגי באמת, אני לא חולה. פשוט יש לי מועקה כזאת בבטן, יש לי הרגשה רעה. כאילו משהו לא טוב עומד לקרות.." היא מלמלה, מרגישה מעט משוגעת, לא יודעת איך בדיוק להסביר את מה שעובר עליה. "באמת?" ראשו של דאגי בצבץ והביט בה מהמטבח. "מה את מרגישה שיקרה?" שאל והתקרב אליה. "אני לא יודעת.. פשוט, אני חושבת שכדאי שנישאר כאן, רק ליתר ביטחון, גם תראה את מזג האוויר הסוער בחוץ, זה לא בטוח לנסוע ככה" הולי הביטה בדאגי בתחינה, בעיני הדבש הגדולות והמתוקות שלה. היה לו קשה לסרב. "די הולי אל תדברי שטויות, מה כבר יקרה?" דאגי צחק והתיישב לידה. היא פתחה את פיה לענות אבל דאגי המשיך. "אני אגיד לך מה יקרה. ניסע למלון, נשחה באגם, נשתה בירות, נהנה יחד" הוא ליטף את פניה והיא חייכה. "נרגעת קצת?" דאגי נישק את כף ידה. הולי הנהנה בשקט. על אף שלא הייתה ממש בטוחה, היא החליטה לנסוע. באמת, מה כבר יכול לקרות? פרק 38 בהודעה הבאה

 

[Just Shira XD]

../images/Emo63.gifפרק 38../images/Emo63.gif

פרק 38 "את מוכנה לנסוע עכשיו?" שאלתי את הולי אחרי שסוף סוף הסכימה להקשיב לי ולהצטרף לנסיעה. הולי ישבה על הספה, מכווצת, נראית דיי מבוהלת. היא הנהנה בדממה ונעמדה. "הול, תשתחררי, יהיה נהדר" התקרבתי אליה וכרכתי את זרועותיי סביב מותניה. יכולתי להבחין בחיוך קטן ומקסים על שפתיה. "אתה צודק דאגי, יהיה נהדר" היא נישקה אותי, גורמת גם לי לחייך. "אני אחכה במכונית בזמן שאתה נועל" הולי קבעה ואני הנהנתי לאות הסכמה. היא יצאה מבעד לדלת ואני ניגשתי לקחת את המפתחות מהשיש. הבטתי אל מחוץ לחלון המטבח שהשקיף על הכניסה לבית. הולי עמדה שם. מולה עמד גבר. דיי מוכר, אך לא הצלחתי להיזכר מאיפה. הוא עמד צמוד אליה, יד אחת שלו נחה בנונשלנטיות שכזאת על מותנה, כאילו מתוך הרגל. ראשה של הולי נע אחורנית, היא ניסתה ללכת, אבל כנראה היה משהו באחיזתו שגרם לה להישאר, משהו מעט.. אגרסיבי. זהו זה! אני יודע מי הוא! עכשיו הכל מתחבר! הרגשתי את הדם בראשי, את ידי מתכווצת לאגרוף. זה לא יישאר ככה! ... סגרתי את דלת ביתו של דאגי אחרי. הסתכלתי על הרצפה, על הנעליים החדשות שקניתי. התמוגגתי עד שלא שמתי לב לאדם שהתנגש בי. "הו אני מצטע—" פתחתי בהתנצלות כשהרמתי את מבטי ונתקלתי בפנים מוכרות. נאלמתי דום. הרגשתי כאילו הדם מפסיק לזרום בעורקיי, לבי חדל מלפעום, מוחי לא פועל. הייתי משותקת למראהו. כל כך הרבה זיכרונות רעים, כל כך הרבה צלקות, חלקן נראות לעין, וחלקן לא. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים אחרי הסבל, הגיהינום שעברתי בגללו. השפלתי את המבט, ניסיתי למצוא את המילים. אבל לא הצלחתי. "היי הוליאן" הוא קרא בשמי, בשם החיבה שהדביק לי וכל כך שנאתי. "אדם" הנהנתי. שנאתי את השם הזה, שנאתי את האדם הזה. "מה שלומך?" אדם שאל בקול נמוך. חייכתי חיוך קלוש. "טוב תודה" השבתי בשקט וניסיתי לזוז משם. אדם לא נתן לי. הוא תפס במותני, מעט בכוח. מיד הוצפתי בכל אותם זיכרונות כואבים. "לאן את חושבת שאת הולכת?" שמעתי לגלוג בקולו. הרמתי את מבטי וקיוויתי שהוא יכול לראות את השנאה בעיניי. שתקתי, לא הצלחתי להשיב. כמו בכל פעם שהוא הכה אותי, לא יכולתי לדבר. "מה קורה כאן?" שמעתי לפתע את קולו של דאגי מאחורי. רק כששמעתי אותו, פתאום הצלחתי לנשום. אדם מיד הרפה את אחיזתו בי ונסוג צעד אחורנית. "חשבתי שלא אראה יותר את הפרצוף שלך, בטח לא ליד הולי" דאגי נעמד לצדי. הרגשתי בטוחה יותר. חייכתי חיוך קטן שהוסתר בשיערי, לא רציתי שאדם יראה שאני מחייכת. אני מודה, עדיין פחדתי ממנו, מתגובותיו הקיצוניות. "רק רציתי לספר להולי שאני שונה עכשיו, שעברתי טיפול" אדם הסביר בקול רועד. לא האמנתי למילה אחת שיצאה מפיו, כך גם דאגי. "כן כן, cut the crap וטוס לי מהעיניים או שאני מתקשר למשטרה!" דאגי הרים את קולו ודחף את אדם קלות בכתפו. היה נדמה לי שלבי דילג על פעימה אחת. כל כך נבהלתי, חששתי ממה שעלול לקרות עכשיו. אדם יכול להתפרץ כל רגע, הוא יכה את דאגי, הוא יכה אותי. למה דאגי היה חייב לדחוף אותו ?! עמדתי בשקט, נטועה במקומי, לא מעזה אפילו למצמץ. חיכיתי שמישהו יעשה משהו. "לא צריך לערב משטרה, אני הולך" אדם הרים את ידיו כנכנע ואז קרץ לי. צמרמורת עלתה במעלה גבי. "ואני לא רוצה לראות אותך לידה עוד לעולם!" דאגי העניק לאדם אזהרה אחרונה. התכווצתי. כל מילה שדאגי הוציא מפיו גרמה לי לחשוש עוד יותר, שמא אדם מפעם יחזור, אדם עם המבט המטורף בעיניים. אבל אדם נשאר אדיש, הוא חייך וצעד אחורנית. דאגי חייך אלי גם הוא, חיוך מוזר, וסימן לי להיכנס לבית. הוא הסתובב והחל להתקדם לעבר הדלת. אני המשכתי להביט באדם מתרחק, רציתי להיות בטוחה שהוא באמת נעלם מחיי, מקווה שהפעם, זה יהיה לתמיד. ----------------------------- לזה לא ציפיתן ! מחכה לתגובות, תהנו

 

[אמנדה האחת]

../images/Emo204.gif*מגלגלת עיניים בתסכול*

יופי, שירה.

מה הוא נכנס פתאום, אה? אידיוט. >< נונו, אז אולי טום לא יעשה תאונה. אולי אדם יתנגש באוטו עם דאגי והולי ויגרום להם לתאונה! מוהאהאהא. אני יודעת, אני יצירתית. XD מחכה ליום חמישי (שאז אני יכולה לקרוא

) בקוצרוח. ^^

 

[Just Shira XD]

../images/Emo100.gif../images/Emo98.gif

את אכן יצירתית, אני לא מכחישה XD אבל רק חכי (ליום חמישי אצלך) כדי לדעת הכל

 

[StarStavGirl]

../images/Emo126.gif אדם../images/Emo191.gif

אווופ אני שונאת אותו וישלי הרגשה שהוא יחזור

דאגי כזה מתוקק

הוא בא בדיוק בזמן להציל את הוליי

אני מקווה שהכול יהיה טוב בטיול שלהם ומה שהולי הרגשיה היה הפגישה עם אדם ולא משו אחר פרק מדהים! מחכה לפרק הבא

 

[Just Shira XD]

../images/Emo100.gifהו תודה רבה../images/Emo24.gif

 

[stavik love mcfly]

../images/Emo73.gifאיזה חמוד דאגי ../images/Emo99.gif

איך הוא בא להציל את הולי בידיוק בזמן!

באלי חבר כזה גם$#%^#&%^)*#$%#$&$&^ אדם!

שונאת את התפוח אדמה הרקוב הזה! ויש לי הרגשה שהוא עוד לא נעלם! ואיי שירה מזה הלחצת אותי כשהולי אמרה שיש לה תחושה רעה.. אני בלחץ שתיהיה איזו שהיא תאונה או משהו כזה.. לא תיהיה נכון?

ואיי אני שונאת מתח!

אני לא עומדת בזה! "כן כן, cut the crap וטוס לי מהעיניים או שאני מתקשר למשטרה!" חחחחחחחחחחחחחחחחחח יאוו הרגת

אני מתארת לעצמי את דאגי כזה "cut the crap" כמו הכושיות האלה..

יואו אני מתה פה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח LOL -------------------------------------------- פרקים מדהימים.. למרות שהיה אקשן.. אני לא אוהבת

איזה חמוד דאגי יואו! חח מחכה לפרקים הבאים בקוצר רוח!

 

[אמנדה האחת]

../images/Emo204.gif../images/Emo69.gif

שירה! אם את רק חושבת על להפוך את זה לסרט אימה, אני—אני—אני ארביץ לך!! או-או. בטח טומסי יעשה תאונה וכולם יתהפכו ואז- ואז--- *סניף* אייל קיל יו.

 

[ריהותם]

../images/Emo97.gif../images/Emo45.gif

אני עם נוגה(או נגה.אני מזצטערת.אני לא זוכרת עם כותבים את זה עם ו' או בלי) בלי מוות!

 

[TheBalladOfShani B]

../images/Emo89.gif../images/Emo90.gifאקשן../images/Emo11.gif

חחח יאייייייי האקשן חזר

אבל קצת התאכזבתי שעברת 8 חודשים בזמן , רציתי לראות איך בקשר שלהם מתפתח וכאלה ^.^ ואיך הם התאהבו O.O אבל בכל מק' אני מקוה שלא תגרמי לאחד מהם למות. אחרת - אי קיל יו

~כמו נוגה~ חחחח

בקיצור אהבתי XD מצפה לעוד אקשן ופרקים כיפים ושטניים

*

* שני

 

[Just Shira XD]

../images/Emo100.gifהאמ

האמת לא היה לי כוח לפרט על כל ההתאהבות שלהם וזה.. הם לא בדיוק הדמויות הראשיות, וחוץ מזה, אני אוהבת לעשות קפיצות בזמן כדי להגיע לדברים שמעניינים באמת XD גם את שמחה שהאקשן חזר אה? גם אני

 

[TheBalladOfShani B]

../images/Emo89.gif../images/Emo90.gifשמחה בהחלט XD

 

[Ruth Fletcher]

../images/Emo121.gif../images/Emo44.gif הוווו ../images/Emo2.gif

בהתחלה חשבתי שאת הולכת להרגוש את טומאס בחיר ליבי

אם שערה מראשו תנשור אני אבצע בך את מה שלמדתי בקונג פו שמעולם לא הייתי בו

XD דאגיגון

מחכה להמשך

 

[m o r 1 0 2]

שינוי או לא?../images/Emo168.gif

פרק37 הולי הסבירה כשהיא מכניסה עוד חולצה למזוודה חחחח,כבר שחכתי מהולי

לסוף שבוע רגוע בבית מלון שקט על שפת אגם. יאא,איך אני אוהבת את היציאות האלו,הבילויים המגניביםD: אי זוכרת ב-AAY,אז הם נסעו יחד עם אליסון לחופשה עם המנהל שלהם זה היה כזה חמוד

אני נהג מקצועי"חחחחח,ראינו מה קרה באול אבוט יוXDD זה היה הוא שקרתה התאונה נכון? אווי,באמת שירהה ככה גורמים לקוראים שלך להישאר במתח? חחח זה צפוי הרי שיקרה משהוXDD פרק38 בנונשלנטיותהאא??מזה חח אפעם לא שמעתי על המילה הזאת זהו זה! אני יודע מי הוא! עכשיו הכל מתחבראומג!! זה אדם?רגע ככה קראו לו נכון(מקווה לא יצאתי כאפה

) חחח,בטח יש בנות שלא הבינו איך עברת מדאגי להוליXDD אויי,מסכנה הכול חוזר אליה בבום,זה מבאס... "לא צריך לערב משטרה, אני הולך"אוקייי,אני מקווה שהוא לא זומם משהו רע....חסר לו!!!!|הנפת אצבע| חחחח דאגי,הסופרמן שליDDD: כמו שאומרים,הסכנה חלפה

דעה סופית

אזה כיף שהאקשן חזרר,באמת שחיכיתי לזה!! חח אין פרק שהולי לא סובלת,פוחדת חוששת או קורה לה משהוXDD אני מאוד מקווה שלא יהיה לאחרים שומדבר.... והארי חסר לייי וגם ג'יני המתוקה

עוד פעם עם המעברים שלך,חחח אני רואה שאת מתה עלזה

אבל תפרטי יותר בקשר לזמן שעבר,זה עוזר

ויאלה תפתיעי אותנו בפרקים הבאים,פסדר פדר גם אם זה משהו רע, אני יתמודדD: את יודעת שבהתחלה חשבתי היא אולי בהריון?חחחח זה יהיה מצחיק! מתגעגעת

!@#$%^&בטירוףD: