Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifChasing Lights-פרק 39../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
כאמור, היום יהיה רק פרק אחד. תפעילו את השיר הבא כשמופיע הסימן
http://www.youtube.com/watch?v=zTlWe6Ll2yE ותשתדלו שסוף הפזמון יהיה בדיוק כשתקראו את סוף הפרק, זה מוסיף לאפקט. השורות האחרונות: "לאן את הולכת הולי?" דאגי קלט לפתע. עיניו נפקחו לרווחה. "הביתה. אני לא חושבת שכדאי לנסוע כשאתה במצב רוח כזה, כשיורד מבול, וכשיש לי הרגשה נוראית בקשר לכל העניין!" אני הייתי זאת שצעקה הפעם. טרקתי את הדלת בחוזקה אחרי. לאחר שתי שניות דאגי רץ אלי, הוא סובב אותי אליו ונשק לי ארוכות, ככה, בגשם, כמו בסרטים. "בבקשה תסלחי לי. אני אשלוט בכעס שלי. אני רק רוצה לבלות איתך סוף שבוע נחמד, בלי שאף אחד יהרוס אותו. זה אפשרי?" אחרי נשיקה מדהימה דאגי הביט בי בעיניו המדהימות, בצבע טורקיז מקסים שכזה, עם מבט שאי אפשר לסרב לו. חייכתי ונשקתי לשפתיו. דאגי הבין שזה 'כן'. נכנסנו יחד לרכב, אבל ההרגשה הרעה בבטן עדיין לא נעלמה. פרק 39 כשהייתי בטוחה שאדם נעלם מהאופק, נכנסתי לבית. מצאתי את דאגי בועט בדברים. "מה אתה עושה?!" קראתי מבוהלת. "אני שונא, שונא, שונא אותו!" דאגי לא הקשיב והמשיך לבעוט ולהטיח דברים על הרצפה. "תירגע דאגי! אתה מתנהג כמוהו!" הדמעות עמדו בגרוני. דאגי הפסיק באחת והביט בי מתנשף. "אני מצטער" הוא רץ אלי וחיבק אותי חזק, קרוב אליו. הרגשתי את נשימותיו המהירות, הוא הרגיש את שלי. "פשוט, למה הוא היה חייב להופיע?! אני כל כך עצבני עכשיו! הייתי יורה בו אם הייתי יכול!" דאגי שוב הרים את קולו וזרק אגרטל קרוב. הוא התנפץ לרסיסים על הרצפה. נאנחתי ופניתי אל הדלת, רק רציתי ללכת משם. "לאן את הולכת הולי?" דאגי קלט לפתע. עיניו נפקחו לרווחה. "הביתה. אני לא חושבת שכדאי לנסוע כשאתה במצב רוח כזה, כשיורד מבול, וכשיש לי הרגשה נוראית בקשר לכל העניין!" אני הייתי זאת שצעקה הפעם. טרקתי את הדלת בחוזקה אחרי. לאחר שתי שניות דאגי רץ אלי, הוא סובב אותי אליו ונשק לי ארוכות, ככה, בגשם, כמו בסרטים. "בבקשה תסלחי לי. אני אשלוט בכעס שלי. אני רק רוצה לבלות איתך סוף שבוע נחמד, בלי שאף אחד יהרוס אותו. זה אפשרי?" אחרי נשיקה מדהימה דאגי הביט בי בעיניו המדהימות, בצבע טורקיז מקסים שכזה, עם מבט שאי אפשר לסרב לו. חייכתי ונשקתי לשפתיו. דאגי הבין שזה 'כן'. נכנסנו יחד לרכב, אבל ההרגשה הרעה בבטן עדיין לא נעלמה. ... דאגי תופף באצבעותיו בעצבנות על ההגה. הולי הסתכלה החוצה, על המבול, ואז על דאגי שהיה נראה כועס במיוחד. "הבטחת שתירגע" הולי גלגלה את עיניה ונאנחה. היא לא הייתה צריכה להקשיב לו. הם היו צריכים להישאר בבית. "אני רגוע" דאגי השיב בשפתיים קמוצות. "אתה לא!" הולי קראה. דאגי הפנה אליה את מבטו. מבט שקט, ללא מילים, ואז החזיר את עיניו אל הכביש. "פשוט תתקשרי לטום" דאגי מלמל באדישות. הולי שנאה את המצב הזה. את איך שדאגי מדבר, ומתנהג. זה לא מתאים לו. "טום? טום אתה שומע?" הולי התקשרה לטום ודיברה איתו במהלך הנסיעה, היא שמה אותו על ספיקר. לא כל כך שמעו בגלל המבול הכבד שירד מחוץ לרכב. "שומע שומע. איפה אתם?" הוא שאל. "אנחנו בדרך, יצאנו מלונדון לפני רבע שעה בערך. איפה אתם?" הולי השיבה, מביטה דרך החלון על הנופים המתחלפים. "עצרנו לאכול" טום הסביר תוך כדי לעיסות. "שמן!" דאגי גיחך. הולי חייכה לרגע, חושבת שאולי מצב הרוח המוזר של דאגי התחלף. "בסדר בסדר, אנחנו נשיג אתכם, ביי טומי תמסור ד"ש" הולי סגרה את השיחה לפני שהשניים האלה יתחילו לריב. "הולי תבדקי במפה איפה אנחנו" דאגי ביקש. הולי הנהנה, לא רוצה להגיד משהו שרק ירגיז אותו יותר. היא לא ידעה איך להתמודד איתו במצב כזה, מעולם לא ראתה אותו ככה. הולי הסתכלה על המפה, מנסה להבין את הדרך. היא העיפה מבט בדאגי, אבל הוא עדיין נראה כאילו הוא הולך להתפוצץ. הולי העדיפה לא לדבר יותר, לתת לו להירגע. אבל היא לא יכלה להירגע. לפתע שמה לב שדאגי הגביר את המהירות, מה שלא מצא חן בעיניה לנוכח המבול שכמעט והציף את הכביש.
"דאגי תאט! ותעצור בצד כדי שתסתכל אתה, אני מבולבלת לגמרי" הולי הפכה את המפה על כל כיווניה, לא מוצאת את הדרך. דאגי הנהן לבקשתה וסטה מעט הצידה על מנת לרדת לשוליים. הוא עדיין לא הוריד במהירות. "למה אתה ממשיך לנסוע מהר?" הולי הפנתה את כל גופה אליו, היא מעט כעסה. "אני.. אני לא מצליח להאט. זה הכביש, הוא חלק מדי" דאגי החל להילחץ, הוא הביט על מד המהירות ואז על הכביש, מנסה להבין מה קורה. "אז תעצור!" הולי קראה. "אני לא יכול!" דאגי לחץ על הברקס שלא הגיב. דאגי המשיך ללחוץ, עוד שלוש, ארבע, שמונה פעמים. הרכב המשיך לנסוע במהירות מופרזת, על כביש חלק באמצע מבול, והמכונית לא עוצרת. הולי הרגישה את בטנה מתכווצת. שוב אותה הרגשה רעה ממקודם. היא ראתה אורות של מכונית גדולה מתקרבת מולם, אולי משאית. האורות נראו מעומעמים בגשם, אבל כשהלכו והתקרבו הם סנוורו את הולי. "הברקס, הוא לא פועל! הולי אני לא מצליח להאט, אני לא יכול לעצור!" דאגי צעק בהיסטריה, הוא העניק מבט מבוהל להולי, מקבל את אותו המבט גם ממנה. הולי החניקה צעקה כשהמכונית שלהם סטתה ימינה בחדות, כשהאורות המשיכו לסנוור. דאגי המשיך לנסות להשתלט על המכונית שהייתה כמטורפת על הכביש החלק מול המשאית המתקרבת. להולי הכל נראה כמו נצח, כשזה בעצם היה עניין של שניות. היא אחזה חזק ביריכו של דאגי, מרגישה אותו רועד. האורות כבר היו קרובים מתמיד, הולי עצמה את עיניה חזק כל כך עד שחשבה שיתנפצו. היא רצתה לצעוק לדאגי, להגיד לו משהו, כל דבר! כבר היה מאוחר מדי. דאגי איבד כל שליטה על המכונית שהחליקה על הכביש, נכנסת במשאית ועפה במהירות לצד הכביש. היא התהפכה. --------------------------------------------------- בבקשה אל תהרגו אותי.
כאמור, היום יהיה רק פרק אחד. תפעילו את השיר הבא כשמופיע הסימן
מה הוא עשה רע? הוא מגן על חברה שלו, וזה מה שהוא מקבל? האאא?! הא?!
