Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifChasing Lights-פרק 7../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
היי בנות, מצטערת שאני לא מגיבה לכולכן פשוט יש לי ממש לחץ
אבל רק שתדעו שאני קוראת את כל התגובות ומעריכה את זה כל כך! תודה ענקית, אוהבת אותכן
---------------------------------- שורות אחרונות: "פגישת נימוסים או דייט, למה שלא תספר לנו מי זאת? אנחנו מכירים אותה?" טום המשיך לתחקר, חיוך ממזרי בזווית פיו, חושף את גומתו העמוקה. "אני חושב שאתם מכירים אותה" הארי הרהר לרגע. שלושת הבנים עתה הביטו בו בציפייה. "זאת הולי, מהפארק" הארי אמר לבסוף. "הולי?!" דני וטום צעקו שניהם יחד, מעבירים את מבטיהם המבועתים מאחד לשני, אל דאגי ואז אל הארי. רק שלא יהיו שם מכות! דאגי לעומת זאת, עמד שקט, מופנם כרגיל. יכול להיות שהוא שמע הרגע את השם הולי? שחברו הטוב ביותר יוצא עם הבחורה שהוא עצמו רוצה? פרק 7 "כן, הולי, מה הביג דיל?" הארי הביט בשלושה מבולבל. הם החליפו מבטים. "שום ביג דיל" דאגי נעמד בחיוך. "מזל טוב גבר" הוא טפח על כתפו של הארי. הוא יוותר על בחורה בשביל כל אחד משלושת חבריו הטובים, ולהארי מגיע אותה. אחרי כל מה שעבר.. "מזל טוב על מה?" הארי גיחך. "רק אכלנו צהריים יחד". "אתה מתקדם הלאה. הגיע הזמן שתשאיר את ג'וליה מאחור" דאגי חייך אליו בעדינות, יודע שהנושא עדיין כואב להארי. הוא לא טעה. האור בעיניו של הארי כבה לרגע, חיוכו התעגל מטה ומטה. "אני לא רוצה להשאיר את ג'וליה מאחור, ואני לא מתקדם הלאה" הארי נעמד, מעט בכעס. "היא תמיד תהיה בלב שלי!" הוא קרא ועזב את החדר בטריקת דלת. "יופי דאגי" טום נאנח ונפל על הספה שמאחוריו. "אוף נו.. לא התכוונתי שזה יצא ככה.. חשבתי שהוא באמת ממשיך הלאה" דאגי הרגיש רע עם עצמו. הוא לא היה צריך להיות כל כך ישיר. "זה בסדר, הוא כבר ילד גדול, זה יעבור לו" דני ניסה לעודד אותו. ... הארי ישב על הספסל בחוץ. רוח קרירה נשבה על פניו, מעיפה את העלים שסביבו. עיניו היו מרוחקות, מביטות לרצפה, ואז לאופק, ואז שוב לרצפה. הוא חיפש אותה במבטו, רצה לקבל ממנה סימן, אפילו אחד קטן. משהו שיזכיר לו אותה, הוא לא רצה לשכוח. כשנישאו, הבטיח לאהוב אותה לנצח, עד שהמוות יפריד ביניהם. לפני שנתיים הוא הפריד. אבל הארי עדיין אוהב אותה. אומרים שהזמן ירפא הכל, אך ככל שהזמן עובר, הוא רק יותר מתגעגע. ביום שגילה שהיא מתה, בתאונת הדרכים הנוראה הזאת, חשב שימות גם הוא. איך יוכל לחיות בלעדיה? הוא לא יכול להמשיך. אבל אז נזכר בג'ני הקטנה, התקווה היחידה שנשארה לו, מה שמשאיר אותו חי עד היום. כל יום כשהוא מתעורר בבוקר, הדבר הראשון שהוא רואה לנגד עיניו הוא פניה המתוקות של ג'וליה, חיוכה השובה שכבש אותו מהרגע הראשון שראה אותה. היא עדיין חיה ונושמת בזיכרונו, ולבה יפעם בשלו לנצח. אבל אולי הבנים צודקים? אולי באמת הגיע הזמן להמשיך הלאה? עברו כבר שנתיים, והנה הגיעה בחורה מקסימה, הולי, שאולי תעזור לו להתגבר על הכאב.. לא. הוא לא יכול. הוא לא יכול לעשות את זה לג'וליה. ... "הולי? הולי? הולי את שומעת אותי?" אד נופף בידו מול פניה החולמניות של חברתו. "מה? כן, כן אני שומעת" הולי התעוררה מחלומה בהקיץ. "על מה חשבת? או יותר נכון, על מי?" אד קרץ לה והתיישב בכיסא שמולה. המשמרת שלו הסתיימה כבר לפני שעה ובית הקפה עומד לסגור, אך הולי ואד נשארו לפטפט, כרגיל. "על הארי.. הוא לא יוצא לי מהראש.." הולי חייכה בחולמניות. "אז אולי תתקשרי אליו?" אד הציע בהתלהבות. "מה? להתקשר? השתגעת??" הולי הביטה בו כאילו נפל מהחלל. "מה הבעיה? אל תהיי כזאת מיושנת ותחכי שהוא יתקשר אליך. את בחורה שלא אכפת לה מה חושבים, שעושה מה שהיא רוצה, ואם את רוצה להתקשר אליו- את צריכה לעשות את זה!" אד התעקש ודפק בידו על השולחן. "אוקי אדי, רק אל תתרגז" הולי צחקה. "אתה מזכיר לי את עצמי כשאני במחזור". "זה ידוע שהומואים מתחברים לצד הנשי שלהם" אד חייך והגיש להולי את הטלפון. "אוחח אני מתקשרת" הולי חטפה את הסלולארי מידו וחייגה את המספר. ... צלצול הטלפון קטע את מחשבותיו של הארי. הוא הוציא אותו מכיסו והביט בצג. זאת הולי. לענות? לא לענות? הוא הביט בצג עוד שניות שנראו כנצח, לבסוף הטלפון הפסיק לצלצל. הארי נשם לרווחה. ... "הוא לא עונה" הולי הניחה את הטלפון על השולחן, מבט עצוב בעיניה. "הוא בטח עסוק, את יודעת איך זה" אד הניח את כף ידו על שלה, מנסה לעודד אותה. "אני מניחה שזה פשוט לא בשבילי" הולי נעמדה בהחלטיות והחלה אוספת את דבריה לתוך התיק. "מה לא בשבילך?" אד נעמד גם הוא. "לצאת עם מפורסם" הולי פלטה ויצאה מבית הקפה. פרק 8 בהודעה הבאה
היי בנות, מצטערת שאני לא מגיבה לכולכן פשוט יש לי ממש לחץ
תודה ענקית ענקית, איזה כיף לשמוע
