עימות מבית
פרק 11 - עימות מבית -------------------------- "נעצור להפסקת צהרים?" שאל אילן כאשר חלפנו ליד אור-עקיבא, וקטע את פתיל מחשבתי. "בכייף" החזרתי לו. "אפשר במקום הקבוע" המשכתי, אבל אילן דחה את הרעיון והציע לנסות מסעדת פועלים טריפוליטאית באור-עקיבא, עליה הוא קיבל המלצה חמה. "אתה בטוח שזה אור-עקיבא ולא אור-יהודה?" שאלתי. אילן צחק והסביר שאת ההמלצה קיבל מהפרטנרית האחרונה שלו במועדון חילופי הזוגות שבו הוא ובת זוגו רותי חברים. "היא גרה בקיסריה" הסביר אילן. "בילינו אצלה בבית. בית מדהים. אחרי שגמרנו להשתולל היינו מה זה רעבים, והיא הציעה לקפוץ למסעדה הזו". "נו, ונסעתם לשם?" הקשתי חסר סבלנות. "לא", השיב אילן. "ביזבזנו את כל הזמן על זיונים, והיינו חייבים לסיים. פעם אספר לך איך זה מתנהל", אילן חתם את הנושא שולח לעברי קריצה. ואני נותרתי מהרהר איך תגיב סיגל אם אציע לה להצטרף למועדון חילופי זוגות. את "המקום של סולטנה" מצאנו בקלות עם קצת עזרה מקומית. בעלת המקום קיבלה את פנינו בלבביות. "קצת מאוחר לארוחת צהרים" היא צחקה "אבל אל אל תדאגו, נשאר לי אוכל בשבילכם". המסעדה היתה ריקה ובחרנו את אחד השולחנות. עד מהרה נערמו צלחות עם סלטים ומטעמים תוצרת בית ואילן ואנכי הסתערנו על המעדנים. "אתה יודע", קטע לפתע אילן את השקט. "יש לי הרגשה שתמרה לא הופתעה מהבלש וידעה על קיומו". "על מה אתה מדבר" השבתי לו. "לא ראית כמה חיוורת היא היתה? מצב רוחה השתנה מן הקצה אל הקצה. ומה על הוידוי? אם היא ידעה על קיומו של הבלש מדוע היא לא נמלטה כמוהו?". "כדי לא להחשיד את עצמה ובכדי לטשטש את החשדות שלך" השיב אילן במהירות. "לדעתי הבלש היה מתואם איתה, והיא הפעילה תוכנית מגירה לשעת חרום" המשיך אילן. "מיד כאשר חזרת לשולחן היא התחילה לספר את סיפורה. היא התעלמה מהבלש. היא לא שאלה שאלות עלי, והיא הסיטה את תשומת לבנו מהמעקב אל סיפורה האישי" סיים אילן לפרוש בפני את פרשנותו לרצף הארועים. דבריו של אילן נראו לי מאוד הגיוניים. במעט הימים שחלפו מאז שנפגשנו לראשונה, הוא הוכיח לי יותר מפעם אחת עד כמה הוא נבון, חכם וערני. אבל משהו בהתנהגותה של תמרה שידר אמינות, תמימות ויושר פנימי, ולא איפשר לי ליחס אליה כוונות זדון. ואולי זו תמימותי וטפשותי, הרהרתי לעצמי, שגורמת לי שוב ושוב להאמין לאנשים ולאחר מכן להיות מופתע. "אני מציע שנערוך עליהם בדיקה וננסה לאמת את דבריה" אמר אילן. "איך בדיוק את רוצה לעשות את זה?" שאלתי. "ראשית כדאי לבדוק האם באמת קוראים לה תמרה ולו קוראים אבנר. צריך לגלות את שם המשפחה שלבם, לאתר היכן הם גרים, האם לאבנר יש באמת מפעל והיכן הוא נמצא, והאם ריקי, המזכירה, עדיין שם" הציג אילן תוכנית עבודה. "ואיך בדיוק נעשה את זה?" שאלתי. "אנחנו אפילו לא יודעים מה שם המשפחה שלהם". "נסיים את הארוחה וניסע אלי למשרד" השיב אילן, "יש לי כמה רעיונות שאני רוצה לנסות". דבריו של אילן עודדו והכניסו מתח וצפיה דרוכה. סיימנו את הארוחה במהירות, ויתרנו על תה מתוק עם נענע שסולטנה דחקה בנו לשתות, ומיהרנו חזרה לכביש החוף בדרכינו להרצליה. אילן עובד בחברה העוסקת בפיתוח ואינטגרציה של מערכות תוכנה. הוא אחראי על צוות של כמה עשרות מנתחי מערכות, אנשי פיתוח, יועצים, בודקים ואנשי תמיכה. הצוות שלו הוא הגדול בחברה שמונה כמה מאות עובדים ומשרתת מוסדות ממשלה, חברות ציבוריות, מוסדות פיננסיים ועוד. איש מחבריו לעבודה של אילן לא ידע על פעילותו בשעות הפנאי ועל התחביב המשותף לו ולרעיתו. מאוד הערכתי את האמון, שאילן נתן בי כאשר הביא אותי למשרדו. הוא גמל לי על האמון שהוא קיבל ממני, וסגר בכך את מעגל הנאמנות ביננו. איתור שם המשפחה של אבנר ותמרה היה קל למדי. הצוות של אילן היה אחראי על אחד הפרוייקטים המרכזיים של משרד הפנים ולאילן היתה גישה מלאה למאגר מרשם התושבים. שאילתא מהירה העלתה ארבעה בני זוג המתגוררים בחיפה, שלגבר קוראים אבנר ולאישה קוראים תמרה. "מה נעשה עכשיו?" שאלתי, ומיד העלתי הצעה לאתר בבזק את מספרי הטלפון של כל ארבעת הזוגות, להתקשר אליהם, ולנסות לזהות אותם לפי הקול. לאילן היה רעיון יותר מקורי. הוא ניכנס במהירות אל מאגר רישום הנכסים של עיריית חיפה, שלף את רשימת בעלי הדירות בית ברחוב וינגייט 40, וקבע בפסקנות שתמרה לא שיקרה וששם המשפחה שלהם הוא כהן. אבנר ותמרה כהן, רחוב פנחס לבון 15, שכונת דניה בחיפה. "נשאר לנו לנסות ולגלות האם לאבנר יש באמת מפעל והיכן הוא ממוקם" אמרתי המום מהמהירות שאילן איתר את המידע. "אני יכול לנסות ולבדוק האם יש להם חשבונות בבנק לאומי" השיב אילן, "אבל אין לי גישה למאגרים שלהם מהמשרד, ואצטרך לקפוץ אל מרכז המחשבים של הבנק באיזור התעשיה בלוד". "אתה עובד בחברת מחשבים או במוסד?" שאלתי את אילן בבדיחות. "יש לי גישה למידע שלמוסד יקח ימים בכדי להגיע אליו" צחק אילן. "יש לנו פרוייקט גדול במרכז המחשבים בלוד. מחר תהיה לי תשובה". "וגם בעיריית חיפה יש לכם פרוייקט?" שאלתי. "לא" השיב אילן, "בעיריית חיפה המאגר סתם פרוץ וכל אחד יכול לגשת אליו". כאשר חזרתי הילדים כבר ישנו. מבט חטוף אל סיגל הספיק לי בכדי להבין שהיום עדין לא הסתיים ועימות חדש ממתין לי מבית. "חזרת מהמשרד?!" ירתה לעברי סיגל. "כן" עניתי לה בטון שקט, שמח שאחרי שנפרדתי מאילן עצרתי לשעה במשרד. "קרה משהו?" שאלתי, מכין את הקרקע למתקפה. "כל היום אני מחפשת אותך. אתה לא עונה לנייד, לא משיב להודעות, במשרד אמרו לי שאתה בחופש. אתה יכול להסביר לי איפה בילית את היום?" כל השמות המוזכרים בסיפור בדויים פרק 12 יפורסם ביום ראשון 30 ביולי 2006 או לפני פרקים קודמים אפשר לקרוא בבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/avner4tamara
תפוז נותנת לכם עזרהנפשית האם אתם מרגישים צורך בעזרה נפשית בעקבות המצב? האם קטיושה נחתה ליד הבית שלכם ואתם לא מצליחים להשתחרר מהחרדה? האם אחד מהקרובים שלכם נפגע ואתם חייבים לדבר עם מישהו? תפוז רוצה לעזור לכם, אנא שלחו לנו מסר לכינוי צוות חדר מצב, המתאר את מצבכם (כולל מספר טלפון להתקשרות) ואנו ננסה לחבר ביניכם לבין פסיכולוג/ית שיעזרו לכם.
תפוז מזמינים אתכם, גולשי הצפון שנשארו בבית, לדווח לשאר המדינה מה קורה אצלכם ברגעים אלו. מהבית, מהמקלט ומהחדר המוגן ישירות ל BlogTV אם אין לכם מחשב במקלט או מצלמת רשת בבית, אנו נדאג לספק לכם את הציוד הנדרש. כל שעליכם לעשות הוא לשלוח מסר לכינוי צוות חדר מצב או מייל לכתובת המייל הבאה [email protected] עם הפרטים המלאים שלכם, ואנחנו כבר ניצור איתכם קשר. בתקווה שנחזור לשגרת שלום במהרה ובבטחה, צוות האתר
