Little McMickey
New member
../images/Emo101.gifThrough The Mirror../images/Emo223.gifפרק 27../images/Emo26.gif
מצטערת שחיכיתן כל כך הרבה אני רק התעוררתי לפני איזה 40 דקות חחח כןכן אלוהים יודע למה אני ישנה כל כך הרבה, ועוד הייתי אמורה ללכת לראיון עבודה, אני דפוקה זה רשמי
תקצירהיחסים בין מאי ודאגי התהדקו עוד יותר כאשר הם התנשקו אצל דאגי בבית לאחר משחק מלחמה קטנטן. לאחר כשבועיים הגיע חג המולד ודני הביא איתו עץ חג המולד במיוחד לבנות ונתגלה לו שמאי ומיקי יהודיות, הן הציעו לו לבלות איתן את חג החנוכה היהודי והוא ענה לכך בחיוב. לפני הנסיעה המתוכננת מיקי ואשלי יצאו לכמה סידורים ונתקלו שוב באביה של מיקי, בוב. בוב החל לרדוף אחריהן במכוניתו והסוף היה תאונה קטלנית. הארי ודני מיהרו למקום לאחר שיחה עם אשלי וניצבו בפני... חדשות רעות. השורות האחרונות:בהמשך היום כל שאר החבורה הגיעה אל בית החולים ולאחר כמה שעות בחדר הניתוח הרופאות יצאו אליהם. "דוקטור?" דני קם ממושבו מהר מאוד וחיכה למילות הרופאה. "אממ... יש לי חדשות רעות" הפרקים הקודמים: last ep פרק 27 "אממ יש לי חדשות רעות" אמרה הרופאה. "וגם טובות". כל החבורה נעמדה לשמוע מה יש לרופאה לומר. "נתחיל ממיקי" אמרה דוקטור בק שטיפלה במיקי. "היא עדיין מחוסרת הכרה. היא סבלה מפגיעות ראש ופגיעות בפלג גופה העליון. יש לה 3 צלעות שבורות, יד שבורה אחת ונאלצנו לנתח בכתף שלה.". לאחר דבריה של הרופאה דני ואלכס התיישבו ודמעות היו בעיניהם ועכשיו רק צריך לשמוע מה קרה לאשלי, הם רצו חדשות יותר טובות. "מה שאנחנו דואגים לו עכשיו זה הדימום הפנימי שיש לה, זה הדבר הכי מסוכן. אנו עושים את מאמצינו לעצור אותו" המשיכה ואמרה הרופאה שירלי בק. "אלוהים, אוקיי, מה עם אשלי?" שאל דני. "דוקטור אווה" אמרה שירלי ופינתה מקום לאווה. "במקרה של אשלי יש חדשות רעות, היא תחיה, אלה הטובות. עכשיו, היא סבלה מפגיעות רבות בכל חלקי גופה מכיוון שהיא עפה מחוץ למכונית במהירות חזקה. היא סובלת מפגיעות בראש, בצלעות,בידיה ובאגן. החדשות הרעות הן... היא תישאר משותקת" הרופאה סיפרה וכולם היו המומים לשמוע את דבריה. "מה?!" אלכס צעקה. "את לא רצינית" מאי החלה לדמוע. "אני לא מאמין..." הארי התיישב ודאגי לידו, מנחם. "לצערי אני רצינית מאוד, היא תישאר משותקת מהאגן ומטה. אין עוד משהו שיכולנו לעשות, ניסנו לנתח אך לצערנו הפגיעה הייתה חזקה בהרבה. היא תצטרך הרבה שיקום והרבה תמיכה מחבריה." היא אמרה והלכה לדרכה. "זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות" אלכס אמרה. "אני הולך להרוג אותו בעצמי!" דני צעק והטיח את ידו בקיר. "דני! אין דבר שתוכל לעשות" אמר לו טום. "הוא נעלם, כך שמעתי". "כשאני יפגוש אותו הוא באמת יעלם!" דני החל ללכת במהירות לעבר היציאה. "דני!" צעקו לו הבנים. "הארי, אולי תלך איתו? שלא יעשה שטויות" מאי הציעה לו. "כן, צודקת" הארי הלך לקראת דני. "דני!" הוא הדביק אותו. "תעזוב אותי הארי. אני לא מוכן לוותר לו, לא הפעם" דני נשמע נחוש בדעתו. "אני חושב שהוא יותר חזק ממך!" הארי ניסה להכניס בו הגיון. "ממני וממך הוא לא! בוא איתי! ראית מה הוא עשה למיקי ולאשלי, אני לא מוכן להעלים עין מזה" דני התעקש ויצא מבית החולים. "דני נו" הארי הלך אחריו בכל זאת. "תכנס לאוטו עכשיו או שתישאר פה. אני הולך ואין שום דרך שתעצור אותי" דני אמר לו. "אממ" הארי הסתכל אחורה אל כניסת בית החולים ואל דני שוב, הוא חשב מה לעשות, מה יהיה נכון. "הארי" דני נעץ בו עיניים. "טוב, תמהר" הארי נכנס איתו לאוטו והם נסעו לתחנת המשטרה. מאי,אלכס, טום ודאגי ישבו בחדר ההמתנה חסרי אונים למה שיקרה בהמשך. הם קיוו שאולי ימצאו איזה פתרון למצב של אשלי כך שלא תהיה עוד משותקת, לכל חייה. הארי ודני הגיעו לתחנת המשטרה והתפרצו לשם ברוח סערה. הם דרשו לדעת מי מטפל בתיק הזה של החקירה. הם רצו לדעת ולהשתתף בחיפושים אחר האיש שכנראה פצוע קשה ומסתתר איפשהו. "מצטער בחור, אני לא יכול להרשות לך זאת, אולי תתלה שלטים ברחובות או משהו כזה" אמר אחד השוטרים שם. "מה?! לא, תן לנו משהו יותר טוב" אמר לו דני. "אני יודע שאתה אחד החברים של הבחורות, אנחנו לא נותנים לקרובים להשתתף בדברים האלה. מסיבות ידועות" אמר השוטר. "גאד" דני צעק והיה נואש, הוא חיכה בתחנת משטרה בתקווה לשמוע משהו מהקשר ולצאת בעקבות בוב ולנטרל אותו אחת ולתמיד. "דני" הארי לפתע הזדקף. "שמעת?". "מה זה היה?" דני אמר. "אמרו בקשר... שהופיע איש בחדר החולים פצוע כמו בוב הזה" הארי אמר לו והם התכוננו לצאת. "בוא" דני קם. "אתה בטוח?" הארי שאל אותו. "הארי, אני חייב" דני אמר לו והארי השתכנע אחריו. *בבית החולים* "מאי, מאי" דאגי ניסה להעיר את מאי שנרדמה. "מה?" היא התעוררה. "היה לך טלפון כבר איזה 3 פעמים, אולי זה דחוף" דאגי אמר לה. "אוה, תודה" מאי אמרה לו והלכה לצד לבדוק מה זה היה. 'מאי, את יכולה לפגוש אותי בשדרה החמישית עוד 10 דקות?' זאת הייתה הודעת הטקסט שנשלחה אליה בדיוק כשבדקה את השיחות. "דווקא עכשיו" היא אמרה לעצמה. "מאי הכל בסדר?" אלכס שאלה אותה. "כן, אני צריכה ללכת לרגע, תודיעו אם יהיה משהו חדש, כן?" מאי אמרה להם. "כן ברור, לכי תתאווררי קצת" אמרה לה אלכס. "את רוצה שאני אבוא איתך?" שאל דאגי. "לא, אני אלך לבד... תודה בכל מקרה" מאי אמרה לו והלכה. -נקודת מבטה של מאי- מה הוא רוצה ממני עכשיו. באמצע החיים שלי שוב הוא בא כדי להפריע בטח. הגעתי למקום. אבל איפה הוא? "היי!" הוא צעק לפתע. אוקי, זה מישהו מעברי. קוראים לו פרנקי והוא היה בעלי. כן בעלי, מוזר נכון? התחתנו כשהייתי בת 17 וחצי. זו הייתה אהבת נעורים גדולה מאוד. היינו החברים הכי טובים שיכולים להיות, תמיד ביחד, בלתי נפרדים. הייתי איתו ביחד 5 שנים לפני החתונה, כאילו איזו חתונה זו הייתה, לא משהו מיוחד בכלל. ללא הורינו ורק עם שניים מחברינו כעדים. כאשר הבנתי שהוא התחיל להתפרפר יום ולילה נפרדתי ממנו כמצופה. אחרי כמה זמן הוא התחיל לעקוב אחריי ולחבל בפגישות שהיו לי עם אחרים. כל כך רציתי לשכוח ממנו ולהתרחק. "פרנק, זה לא הזמן המתאים. תקצר במילים, אוקיי?" אמרתי לו. "סורי, רציתי להפתיע אותך" פרנקי אמר לי. "אוהו, איך שאתה הצלחת" גלגלתי את עייני. "את לא שמחה לראות אותי?" הוא שאל. "את האמת?" התחלתי לומר. "לא ממש". "אני יודע שכן, את אישתי" הוא אמר לפתע. "אני לא! התגרשנו שכחת? לא הייתי צריכה להתחתן איתך בכלל, אתה לא מה שחשבתי" אמרתי לו והתחלתי ללכת. "מאי! אני אוהב אותך, עדיין, אחרי הכל" הוא אחז בידי בחוזקה ולא רצה לעזוב. "פרנקי, יש לי מישהו, אוקיי? מצטערת" אמרתי לו וניערתי את ידו ממני. "לא, אני בעלך... הנה תראי. זה בחוק" הוא הראה לי פיסת נייר, משהו משפטי וזה היה נכון, עדיין הייתי נשואה לו. "אבל איך?!" שאלתי. "קסם" הוא סירב לומר לי איך אנחנו עדיין נשואים לפי חוק. לא האמנתי למה שאני רואה, אסון. "פרנקי, אני רוצה לבטל. בבקשה!" התחננתי, ידעתי למה הוא מסוגל, הוא היה אובססיבי לגביי. "חכי שנייה" הוא הרים את הסלולרי שלו וחייג לאינשהו. "אתה בא? עכשיו, ממש עכשיו" הוא אמר. "מה הולך פה?" שמעתי מכונית חורקת מגיעה. "את אישתי ואני בעלך. אישה צריכה לדאוג לצרכיה של בעלה ואני אדאג לכך שזה יקרה" פרנקי אמר ולפני שהבנתי מה קורה הוא הרים אותי על כתפיו, ניסיתי לבעוט בו, לחבוט בו בידיי אך כלום. גם ניסיתי לצעוק אך הוא חסם את פי. הוא הכניס אותי לתוך מין וואן שכזה. היו בו עוד 2 בחורים; אחד הנהג ואחד החבר הכי טוב שלו שהכרתי, ג'וי. "אתה משוגע!" צעקתי עליו. "אתה לא יכול לעשות לי את זה! פרנקי... בבקשה". "מצטער, רק ככה תלמדי" הוא אמר ושתק. --------- the drama continues
מצטערת שחיכיתן כל כך הרבה אני רק התעוררתי לפני איזה 40 דקות חחח כןכן אלוהים יודע למה אני ישנה כל כך הרבה, ועוד הייתי אמורה ללכת לראיון עבודה, אני דפוקה זה רשמי
אבל עדיין,אני ממש עצובה ממה שקרה לאשלי..נכה?! וואי איזה מסכנה,לא ציפיתי לזה
