166 שנה לנפילתו בשבי של הנווט רון
ארד, ובעז שרעבי שר לו, כשתבוא, ביום מן הימים, ימים שנחתמים בתפילה, ואנחנו רוני כואבים את כאבך, ומייחלים ליום שבו תבוא, ונגיש לך פרחים, ונחכה ונצפה עד שתצטרף, מי שמאמין יודע שאמך שם למעלה, ולא בכדי, עם כל הכאב, בתיה ארד שומרת עליך, ואנחנו בטוחים שמיום פטירתה, היא שם למעלה עושה הכל כדי שאתה כאן למטה תצא אל החופש אל האור.