יזכור שלי ../images/Emo104.gif
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה והטרור תשס"ז 2007. ביום הזיכרון מתייחד עם ישראל כולו עם טובי בניו ובנותיו שנפלו במערכות על תקומת הארץ ובהגנתה, ועם מאות האזרחים התמימים, בינהם זקנים, ילדים ותינוקות שנרצחו על ידי בני אבלה, בפעולות טרור רצחניות, ששברו משפחות שלמות, הורים וילדים, אחים ואחיות. זהו יום שבו קולו של האבל מהדהד בכולנו, ונספג מכל דמעה שנוזלת, שנשמע וצורם מרעש הצפירה הכואבת מכל, צפירת הבנים שלנו, צפירת המשפחות והילדים, נערים צעירים שיצאו ללחום, זוהי הצפירה החזקה של תקומת ישראל. זוהי הצפירה שממחידה בצורה הטובה ביותר את 59 שנות קיומה של המדינה המדהימה שלנו, המדינה הזו הכואבת, היחידה, החזקה כל כך. הנה משפט שאמר יאנוש קורצ'ק בביקורו בארץ: "מדינה זה לא שדות, גבעות, יערות ותותחים. לפני הכל- ילדיה." יהי זכר כל הקדושים, ברוך. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.