../images/Emo104.gifיאיר לפיד - כתבה ברייטינג
"יש לי חרדות איומות" יאיר לפיד דרוך לקראת העלייה לאוויר של "חדר מלחמה". "ברמת הכתיבה עשיתי את העבודה הכי טובה שלי, אבל לך תדע אם המשבצת בפריים-טיים, שנשלט על ידי טלנובלות וריאליטי, לא תהרוס את הנכונות להתרכז" אל מאחורי הקלעים של "חדר מלחמה" הוא בקושי מגיע, אבל יאיר לפיד דואג להיות עם האצבע על הדופק ולקבל עדכונים שוטפים. הוא עשה את כל העבודה מראש, כולל ליהוק הצוות והקאסט. עכשיו הוא יכול לסמוך על המכונה שתעבוד גם בלעדיו. לא שמישהו נוגע לו בטקסטים. מתי בדיוק מצא לפיד את הזמן לכתוב את תשעת פרקי "חדר מלחמה" (שעולה בשבת בערוץ 2)? לא ברור. מצד שני, מי אמר שבגיל 41 צריך להסתפק רק בטור פופולרי, תוכנית אירוח עם ניחוח שרמנטי וחוזה פרסום עתיר מזומנים לבנק הפועלים. יאיר, מה פתאום סדרה? "הרעיון נולד בתקופת פרשת משעל בירדן. כתבתי לעצמי על פתק 'לקחת סיפור כמו משעל ולבנות סביבו', ושם זה נגמר. החלטתי לפגוש מישהו מהמערכת כדי לראות איך התנהלו העניינים, וגיליתי שההחלטה התקבלה כשביבי ישב בבריכה בקיסריה, לצדו של דני יתום. הכי עניין אותי איך החלטות מתקבלות, בסך הכל אני נמצא במערכת נורא דומה - הטלוויזיה - שגם מחליטה מהיום להיום, כמו מערכת הביטחון. כעיתונאי הדינמיקות בין בני אדם מוכרות לי, וזה מאוד עניין אותי להתעמק בזה". התייעצת עם מומחים למדעי המדינה, אנשי ביטחון, כאלה? "עשיתי הכל לבד, אבל ערכתי תחקיר גדול. לא דיברתי עם מי שעובד במערכת הביטחון היום, אחרת הייתי ניגש לצנזורה, ומישהו היה יכול גם לעצור חלקים מזה. שוחחתי עם עיתונאים שמכסים את התחום ועם עורכי דין של המערכת, שהם מקור מצוין. יש גם המון מידע גלוי - באינטרנט, בעיתוני חו"ל, בפרסומים על מערכת הביטחון, בדוחות של הסי.איי.איי. היו לי גם שיחות עם יעקב ארז, שהיה כתב צבאי ועורך 'מעריב', וגם נעזרתי באבא שלי, שתרם לי מהידע שלו". מה אתה מבקש לומר בסדרה? מנסה להציג את המציאות כפי שהיא צריכה להיראות? "זו הגדרה מצוינת. ניסיתי לקחת חומרים על חיינו ולבדוק מחדש האם אפשר לטפל בסוגיות באופן יותר טוב, יעיל או מוסרי. מערכת הביטחון בסך הכל פועלת טוב, אבל הנגיעה בפוליטיקה היא נורא מבוהלת, ורציתי לגלות מה יקרה אם יבוא אומץ מוסרי. "אני משועמם מאנשים שיש להם עמדה אחת, אנשים שהכל צפוי אצלם. יותר מעניין לבדוק כל דבר מחדש, גם כעיתונאי וגם כתסריטאי". אתה לא מגיע הרבה לסט. "לא צריך אותי שם. אני משעמם אותם. בהתחלה באתי ורוני נפנפה אותי, אבל גם ככה יש לה עין יותר טובה משלי, זה התחום שלה, ולי היו רק עצות טיפשיות - אז החלטתי להגיע פחות. מאז השחקנים יותר רגועים ומשחקים יותר טוב. הכל רק השתפר". ואם רוצים לשנות משהו בטקסט צריך לאשר אתך. "בעניין הטקסט אני ליברל קטן מאוד. בעבודה שלי כעיתונאי למדתי שהמילה הכתובה קודמת לכל. לשחקנים יש חופש מלא במשחק, אבל בטקסט יש מעט מקום לאלתור". כשהגשת את התסריט היה כתוב עליו "הבית הלבן (מותר לחלום)". "(צוחק) נכון, בדיוק. 'הבית הלבן' זו סדרה מצוינת, אייקון טלוויזיוני מוחלט, אבל הייתה לי השראה מכל מיני מקומות. 'כל אנשי הנשיא' למשל". יש מצב לעונה שנייה? "אני מקווה שכן, אני מאמין". אתה בלחץ לקראת השידור? יצליח לא יצליח? "יש לי חרדות איומות. אני נורא מפחד כי חשוב לי איך זה יתקבל. זה כמו שידעתי שהילדים שלי יצליחו בבית הספר, אבל כשהגיעו לכיתה א' בכיתי מרוב פחד. בסטודיו של היצירה אין תעודת ביטוח. כמו הסרט 'פרל הרבור', שהופק בהשקעה מטורפת ואפילו האחות של הבמאי לא הסכימה לראות אותו עד הסוף. "ברמת הכתיבה עשיתי את העבודה הכי טובה שלי, ויש כאן חומרים נפיצים שלא מתביישים, וסליחה שאני אומר את זה, להיות גם אינטליגנטיים. אבל לך תדע אם המשבצת בפריים-טיים, שנשלט על ידי טלנובלות וריאליטי, לא תהרוס את הנכונות להתרכז. אני מרגיש שעשיתי כמיטב יכולתי".
איך עושים את "חדר מלחמה"? כתבת מאחורי הקלעים מפוארת השבוע ב"רייטינג", גיליון 289
"יש לי חרדות איומות" יאיר לפיד דרוך לקראת העלייה לאוויר של "חדר מלחמה". "ברמת הכתיבה עשיתי את העבודה הכי טובה שלי, אבל לך תדע אם המשבצת בפריים-טיים, שנשלט על ידי טלנובלות וריאליטי, לא תהרוס את הנכונות להתרכז" אל מאחורי הקלעים של "חדר מלחמה" הוא בקושי מגיע, אבל יאיר לפיד דואג להיות עם האצבע על הדופק ולקבל עדכונים שוטפים. הוא עשה את כל העבודה מראש, כולל ליהוק הצוות והקאסט. עכשיו הוא יכול לסמוך על המכונה שתעבוד גם בלעדיו. לא שמישהו נוגע לו בטקסטים. מתי בדיוק מצא לפיד את הזמן לכתוב את תשעת פרקי "חדר מלחמה" (שעולה בשבת בערוץ 2)? לא ברור. מצד שני, מי אמר שבגיל 41 צריך להסתפק רק בטור פופולרי, תוכנית אירוח עם ניחוח שרמנטי וחוזה פרסום עתיר מזומנים לבנק הפועלים. יאיר, מה פתאום סדרה? "הרעיון נולד בתקופת פרשת משעל בירדן. כתבתי לעצמי על פתק 'לקחת סיפור כמו משעל ולבנות סביבו', ושם זה נגמר. החלטתי לפגוש מישהו מהמערכת כדי לראות איך התנהלו העניינים, וגיליתי שההחלטה התקבלה כשביבי ישב בבריכה בקיסריה, לצדו של דני יתום. הכי עניין אותי איך החלטות מתקבלות, בסך הכל אני נמצא במערכת נורא דומה - הטלוויזיה - שגם מחליטה מהיום להיום, כמו מערכת הביטחון. כעיתונאי הדינמיקות בין בני אדם מוכרות לי, וזה מאוד עניין אותי להתעמק בזה". התייעצת עם מומחים למדעי המדינה, אנשי ביטחון, כאלה? "עשיתי הכל לבד, אבל ערכתי תחקיר גדול. לא דיברתי עם מי שעובד במערכת הביטחון היום, אחרת הייתי ניגש לצנזורה, ומישהו היה יכול גם לעצור חלקים מזה. שוחחתי עם עיתונאים שמכסים את התחום ועם עורכי דין של המערכת, שהם מקור מצוין. יש גם המון מידע גלוי - באינטרנט, בעיתוני חו"ל, בפרסומים על מערכת הביטחון, בדוחות של הסי.איי.איי. היו לי גם שיחות עם יעקב ארז, שהיה כתב צבאי ועורך 'מעריב', וגם נעזרתי באבא שלי, שתרם לי מהידע שלו". מה אתה מבקש לומר בסדרה? מנסה להציג את המציאות כפי שהיא צריכה להיראות? "זו הגדרה מצוינת. ניסיתי לקחת חומרים על חיינו ולבדוק מחדש האם אפשר לטפל בסוגיות באופן יותר טוב, יעיל או מוסרי. מערכת הביטחון בסך הכל פועלת טוב, אבל הנגיעה בפוליטיקה היא נורא מבוהלת, ורציתי לגלות מה יקרה אם יבוא אומץ מוסרי. "אני משועמם מאנשים שיש להם עמדה אחת, אנשים שהכל צפוי אצלם. יותר מעניין לבדוק כל דבר מחדש, גם כעיתונאי וגם כתסריטאי". אתה לא מגיע הרבה לסט. "לא צריך אותי שם. אני משעמם אותם. בהתחלה באתי ורוני נפנפה אותי, אבל גם ככה יש לה עין יותר טובה משלי, זה התחום שלה, ולי היו רק עצות טיפשיות - אז החלטתי להגיע פחות. מאז השחקנים יותר רגועים ומשחקים יותר טוב. הכל רק השתפר". ואם רוצים לשנות משהו בטקסט צריך לאשר אתך. "בעניין הטקסט אני ליברל קטן מאוד. בעבודה שלי כעיתונאי למדתי שהמילה הכתובה קודמת לכל. לשחקנים יש חופש מלא במשחק, אבל בטקסט יש מעט מקום לאלתור". כשהגשת את התסריט היה כתוב עליו "הבית הלבן (מותר לחלום)". "(צוחק) נכון, בדיוק. 'הבית הלבן' זו סדרה מצוינת, אייקון טלוויזיוני מוחלט, אבל הייתה לי השראה מכל מיני מקומות. 'כל אנשי הנשיא' למשל". יש מצב לעונה שנייה? "אני מקווה שכן, אני מאמין". אתה בלחץ לקראת השידור? יצליח לא יצליח? "יש לי חרדות איומות. אני נורא מפחד כי חשוב לי איך זה יתקבל. זה כמו שידעתי שהילדים שלי יצליחו בבית הספר, אבל כשהגיעו לכיתה א' בכיתי מרוב פחד. בסטודיו של היצירה אין תעודת ביטוח. כמו הסרט 'פרל הרבור', שהופק בהשקעה מטורפת ואפילו האחות של הבמאי לא הסכימה לראות אותו עד הסוף. "ברמת הכתיבה עשיתי את העבודה הכי טובה שלי, ויש כאן חומרים נפיצים שלא מתביישים, וסליחה שאני אומר את זה, להיות גם אינטליגנטיים. אבל לך תדע אם המשבצת בפריים-טיים, שנשלט על ידי טלנובלות וריאליטי, לא תהרוס את הנכונות להתרכז. אני מרגיש שעשיתי כמיטב יכולתי".
