מאמר חדש באתר ועדכונים נוספים

[האבק]

../images/Emo104.gif מאמר חדש באתר ועדכונים נוספים

נתחיל בעדכונים: גלריית מפגשים! - גלרייה למפגשים וכנסים נפתחה! לגלריה הזו נעלה תמונות מכל המפגשים והכנסים השונים שנעשים במסגרת קהילתית. כרגע אפשר למצוא שם תמונות מהמפגש האחרון בעזריאלי, מכנס מיתופיה ומהצילומים של המחשבון הזהוב. אם יש לכם תמונות להוסיף אתם מוזמנים

כמו כן אפשר (ומומלץ!) להגיב על התמונות שם בגלריה

ספרים על הסדרה - רשימת הספרים על הסדרה שבאתר, שבעבר הייתה מזעזת ומבישה חודשה וכעת מכילה חומר מעודכן ומסודר היטב, ביחד עם ספרים חדשים רבים. כמו כן הוספתי את תמונות הכריכות של הספרים ואני צופה שבקרוב הרשימה הזו תתעדכן שוב

ועכשיו, למאמר! המאמר הזה מאד מיוחד ושונה ממאמרים אחרים. אני חושב שאתם תבינו בעצמכם מדוע. גם הכותב, משה בן חיים שהיה איתי בקשר מזה חודש בהתכתבות אימיילים הוא בן אדם מאד מיוחד ואידיאליסט גדול. אני מאד ממליץ לקרוא את המאמר ואתם כולכם מוזמנים להגיב לו פה. אני אבקש ממשה להיכנס ולראות את התגובות. בברכת "מחר מצלמים את המזלג המעודן!", אודי

 

[ליידי סלמאקיה]

תגובה

נתחדש על הגלריה! זה מאוד נוח לדפדף ככה בין התמונות

וואו, לא ידעתי שיש כ"כ הרבה ספרים על הטרילוגיה! אפשר להשיג אותם בארץ בכלל? בקשר למאמר, זה מאמר מאוד כבד שמכיל בתוכו נושא לא קל. אני צריכה לקרוא אותו עוד כמה פעמים ולנסח תגובה מוגדרת, אז אני אגיב פה שוב, על המאמר בנפרד. בכל מקרה, ישר כוח על היוזמות ועל כך שאתה לא מפסיק לשדרג את האתר!

 

[Fairywitch]

גלריית כנסים../images/Emo99.gif

רעיון מעולה

 

[Fairywitch]

לא רואים אותי בתמונות ממיתופיה../images/Emo10.gif

 

[האבק]

אם את רוצה

את יכולה לשלוח לי את התמונות ואני אעלה אותן

 

[Fairywitch]

אין שם ממש תמונות שלי-

לא צילמו אותי בהרצאה

אבל כמו שאתה יודע- בין כה יש לי תסביכים עם איך שאני יוצאת בתמונות, אז לא נורא... יש לי איזו תמונה שבה אני משוטטת בקהל- אחפש ואשלח לך

 

[אריה מכונף]

המאמר החדש המוצנח

לליידי מכובדת ולכל הקורא היקר. המאמר הנכתב כאן הוא בסך הכל גירוי קל. הוא לא כבד אלא קל נוצה. אלא הוא טעון במטען אישי אנושי. בדיוק כמו טרילוגיית חומריו האפלים. אני מסכים שהוא נכתב בדמע. ואולי זה עוד סיבה להשקיע בו עוד רגע.

 

[SNTD]

אני בהחלט מבין למה אתה מתכוון

המאמר שונה מאוד מהמאמרים שנכתבו עד כה, ולכן גם היה מאוד מעניין לקרוא אותו. אני מסכים עם העמדה של משה בעניין הסכמות, אני בהחלט הייתי מצטרף למאבק של לורד עזריאל נגד סמכות שכזו, לא שאני מדבר מנקודה של אדם מאמין, אבל אני גם לא אתאיסט, ולפיכך אני מאמין באל כלשהו, ובדיוק כמו שמשה הציג את הדברים מנקודת מבטו של אדם דתי, שמעמד הכוהנים תפס את השילטון וחיי הדת כבר לא מאפשרים מוצא, או שאתה דתי ויש לך 536 (נכון?) חוקים או שאתה לא, למרות, שכמו כל דת, יש את מצבי הביניים, תמיד מתקיימת מסגרת נוקשה זו או אחרת, ולזה אני מתנגד. אני מאמין שאם יש אל, שבאמת יצר אותנו, אני מניח שהוא לא היה נוטש אותנו ולא משנה עד כמה התקלקלנו, אני מדבר בתור אחד שבונה דגמים של כל מיני דברים מאפס, כמו שאלוהים ברא אותנו מאפס, וגם הדגמים הכי עקומים שלי, הראשונים שבהם, ואלה שמתקלקלים, מקבלים את כל תשומת הלב והטיפול שהם דורשים, ולכן אני חושב שאל שיצר משהו חי ומושקע כל כך, אף פעם לא ינטוש את יצירתו. בקשר לגלריה: היא ממש יפה! סוף סוף רואים את הפנים שמאחורי הכינויים , ואני חייב לציין שהמפגשים היו ממש כיפים D: הדף החדש על הספרים: וואו! אף פעם לא ידעתי שיש כל כך הרבה ספרים על הסידרה! :O, אני חייב להתחיל להשיג אותם

 

[אריה מכונף]

אלהים אוהב כל הדגמים

התגובה הזו פותחת אפשרות לדבר סוף סוף על הדבר החשוב שנקרא אלוהים. ככל שנבוא לשוחח עליו, וניגע בו, תמיד זה משהו מאוד אישי. מאוד פנימי. ומכיוון שכך, כשאתה אמיתי, אז זה הופך מכנה משותף רחב לכולנו. לכן התגובה הזו, נגעה לליבי. כי יש בה פן מאוד אישי. אלוהים כמו שכתבת עליו, יהא חלקי עימו. ואם תרשה לי לפתוח קצת אצלי, אז אלוהים שבי, המצפון שבי, הקול קורא במדבר אנוכיותי. זה אלוהים שבי. ואם הוא פותח את עיניי כדי לראות את הזולת, ולא להשתמש בו. אלא לראות בו אדם. לראות בו אישיות. אז נראה לי שהאבק ניצח. תודה לך על תגובתך.

 

[SNTD]

אלוהים של כל אחד

אני מתאים את עצמי למה שאמרת, מדבר האנוכיות הוא מקום שומם אשר תופס שטח רב אצל כל אדם, לעיתים רבות נמצאים שם הרבה אנשים אשר לא מוכנים לראות את נווה המדבר של השיתוף באופק, הוא נראה מרוחק, ולכן אנשים מתרגלים לאנוכיות הזו, האבק נלחם בדיוק בזה, ולכן אני שמח מאוד שהוא ניצח. אני אוסיף משהו ואגיד שאותו שימוש בבני אדם כפי שהזכרת, ההפיכה של אדם למכונת מניפולציות על מנת לזכות במידה של שלווה לעצמו, עד כדי כך שהזולת לא יזכה לשלווה הזו, מכשילה את כולנו ומונעת מאיתנו להתקדם ביחד אל עתיד טוב יותר. אני מרגיש מחוייב לצטט משפט של שלמה ארצי מתוך השיר "אבסורד" שמתאים לסוגייה הזו בדיוק: "יש מקום שבו זורחת השמש בלילות. רק אצלנו לא תמיד היא זורחת, רק אצלנו משום מה האור חסום, יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה, איזה אבסורד". הלוואי וכולנו נלחם למען האבק

 

[אריה מכונף]

המרד והמאבק למען האבק

חבר/ה סמוראי/ת האם יש סיכוי למלחמה זו לבד? איך נלחמים? כל אחד/ת יכול/ה? המקום ממנו התחלתי את המאבק למען האבק, הוא בתוכי. להתחיל לפנות מקום לאלוהי בקרבי. אבל זה קשה. ובעיקר אני מחפש לוחמים ותיקים. ביחד הכל נראה אחרת. בלי לי סקורסבי ובלי הדוב המשוריין ובלי כל מי שנאסף בחילות האבק. המאבק נידון לכישלון. לי יש רק רצון לנצח. למישהו יש את המפתח?