סוף סוף השריונאים של מחזור מרץ

[טנצר בן עמי]

../images/Emo104.gifסוף סוף השריונאים של מחזור מרץ

מסיימים את הטירונות. ב-7.7. יערך טכס ההשבעה בלטרון לאחר מסע הכומתה. ההורים מצטרפים למסע כמה ק"מ לפני לטרון וצועדים עם הבנים. לאחר מכן יערך הטכס.

.

 

[רצה עם זאבים המקורית]

איזה יופי

לצעוד יחד עם הילדים... מעניין למה בהנדסה קרבית אין את המסורת הזו. בהצלחה בהמשך...

 

[טנצר בן עמי]

../images/Emo51.gif

 

[oshiko]

../images/Emo49.gif

לאט לאט החברה יוצאים מה"צעירות"

 

[אימשל2]

מזל טוב מאמא של שיריונר ותיק יותר

אצל החברה שלנו מסע הכומתה היה נפרד מההשבעה. את הכומתה הם קיבלו בסוף מסע אי שם במדבר, כמה ימים לפני ההשבעה. מה שאיפשר להם לשפצר אותה לפני הטקס. (אגב, בכל כללי השפצור, שכחתם לציין את השריפה עם המצית כסיום לגילוח). עכשיו, הבנים שלכם מתחילים את השלב הכי כיפי של השרות בשריון. הם יתחברו לעומק אל הטנק, ילמדו להפעיל אותו מכל היבט אפשרי ויוכשרו להשתמש במערכות המתקדמות המותקנות על הטנק. בכלל, השהיה בגדודים היא תקופה של פינוק. טנצר, לגדוד של הבן שלך יש מטבח משו-משו. החברה' של הצמ"פ מפונקים שם, במיוחד כששאר הגדוד נמצא במבצעית. אם הטבח לא התחלף, צפו לכך שבתקופת השהות שלו בגדוד יהיה קשה לצ'פר אותו עם אוכל. אח"כ במבצעית, ברב הפעילות זה כבר לא עבודת שריון נטו ואוכלים קש בכל המובנים. שיהיה בהצלחה.

 

[טנצר בן עמי]

../images/Emo51.gifעל העידוד והתאור העתידי...

הורוד משהו...ונקווה שבאמת הטבח לא התחלף

 

[אימשל2]

זה לא כי הרכבתי משקפיים ורודים

לפחות השריונר הפרטי שלי מאד נהנה מהצמ"פ. למרות שזה היה צמ"פ חורף ברמת הגולן. אפילו הבוץ, הקור שהגיע עד למינוס 10 מעלות והעבודה הקשה לא צבעו את הימים שלו בשחור. אפילו לא באפור. התמונות שהם צילמו את עצמם מוכיחות את הטיעון שלי. עד היום אנחנו זוכים לשמוע כל מיני סיפורים שלא שמענו בזמן אמת. חלק מהסיפורים, כמו הסיפור על איך מזיזים פרות מקו האש, נשמעים כמו סטנד אפ קומדי.

 

[סמדר בנ]

כנראה מצטרפת למשפחת השריון ../images/Emo9.gif

בתי השניה אמורה להתגייס להדרכת שריון... אומרים לה שזו הדרכה שווה ביותר!! מה אתם שומעים מהבנים? מבחינתנו - חשבנו ששיבטה זה הכי רחוק, אז קיבלנו את ביסל"ש...

 

[אימשל2]

תפקיד טוב מאד

אם כי הייתי מגדירה את היחס אליהן כמעורב. יש אליהן כבוד והתפקיד שלהם חשוב מאד. מצד שני קרה שהבנות לימדו אותם דבר אחד והמפקדים על הטנק לעגו לתאוריה ואימנו אותם לעשות משהו אחר, שכנראה עומד במבחן המציאות. ככלל הייתי מגדירה את זה כתפקיד טוב ואפילו טוב מאד. קודם כל, אני מבינה שלוקחים בנות איכותיות לתפקיד (גם בעיני הבן שלי - סנוב לא קטן, הן היו בנות "ברמה"). אח"כ, התפקיד שהן מבצעות מחייב להפעיל את הראש והאחריות. ביסל"ש על אף היותו 50 ק"מ ימינה אחרי סוף העולם, הוא בסיס נחמד. אני מכירה אנשי צוות של הבסיס שמאד מרוצים מהשרות שם. אפילו לטירונים זה בסיס לא רע. המראה החיצוני, האוכל והכי חשוב הסגל, הם ברמה טובה מה שמהווה סביבה מוצלחת להעביר בה את השרות הצבאי. ב-ה-צ-ל-ח-ה !! יש לי הרגשה שבתור הבת של אמא שלה יהיה לה אחלה של שרות!

 

[סמדר בנ]

טוב לשמוע

אני יודעת שככלל, תפקידי הדרכת יח"ש (למי שזה מתאים) נחשבים לתפקידים טובים. הדרכת שיריון נחשב לבין היותר טובים (אם כי מי בכלל מסוגל לעשות השוואה ביניהם?) הבת שלי רצתה להרגיש מה זה צבא, אבל אחרי שראתה את אחותה בשטחים החליטה שהיא לא הולכת על לחימה אלא על הדרכת לוחמים. מבחינתי כמובן זה עדיף... נקווה שהיא תהנה. מוטיבציה גבוהה יש, אז זו התחלה טובה.

 

[The Blue Fairy]

חחחח אז היא תהיה קרובה אליי

תארח לי חברה ברכבת

 

[סמדר בנ]

היכן תשרתי? בעובדה?

וכמובן, בשיא האוביקטיביות

שווה לך להכיר אותה....

 

[The Blue Fairy]

אכן ../images/Emo9.gif

חחחחחח אני בטוחה

 

[poli55]

../images/Emo50.gif../images/Emo50.gif לשריונאים

בהצלחה לכם מסורת יפה ומרגשת מאוד (הייתה קיימת בעבר גם בצנחנים) אנחנו 8.7.05 בלטרון בטקס סיום קורס מכ"ים סיירות שבת שלום אמא של צנחן