איך תחגגו השנה?..

[ju100]

../images/Emo104.gif../images/Emo104.gifאיך תחגגו השנה?..

כל שנה ושנה..יום עצמאותינו כבד יותר ויותר

..! שמחת החג מעורבת מאוד..העצמאות כבר פה,איתנו 56 שנה! אבל אל סיכום החשבון שאנו משלמים..לא הגענו! אתמול בבוקר ברכתי מישהי בחג שמח..עיניה מלאו דמעות כשענתה לי. היא כנראה מאלה ששלמו את המחיר! הדמעות שזלגו ביום בשואה בזמן הצפירה לא מספיקות להתייבש עד לצפירה הבאה!..יש אנשים שהמעבר החד בין סיום יום הזכרון לחגיגות יום עצמאותינו כמעט בלתי אפשרי, והם רבים והולכים ומתרבים! ויש "אם תרצו אין זו אגדה"..ולעומתו "טוב למות בעד ארצינו".. והחיבור בין שניהם הוא לידתה תקומתה וחייה של מדינתינו..

כמו כשחוגגים לילד את יומלדתו ומברכים:"שתזכה לשנה הבאה"... כך נחגוג עם משאלה :שנזכה לשנה הבאה..ושנזכה לשקט..ולזכותינו לחיות סתם חיים רגילים..ושתגיע כבר האוניה הזאת לחוף מיבטחים! אמן!

 

[עב]

אצלנו כרגיל

בערב החג אנחנו בבית, מוגנים מפני ההמון והפטישים. אנחנו אוהבים לראות את השידור מהר הרצל שמסיים את יום הזיכרון, במיוחד את הרגע בו הילדים מתערבבים בין החיילים, הסדר והבלגן יוצרים בסוף תמונה נהדרת. בחג עצמו, מאז ילדותי, הייתה התכנסות משפחתית מהצד של אבא. הסיבה הייתה פשוטה, זה היה יום חג ואף על פי כן הייתה תחבורה ציבורית וכך הגיעו אלינו שרידי המשפחה וזוג חברי משפחה עוד מבודפשט (לא היו מכוניות פרטיות). כמו שציינה JU100 הרגשות מתערבבים ביום זה. בשנים האחרונות ההתכנסות עברה אלי והאורחים התמעטו, רק הורי. לשאר קשה כבר להגיע, וחלק נפטרו בשיבה טובה. כמו בעבר, נרים כוסית לחיי מדינת ישראל ויום אחד בשנה נשמח במה שיש לנו

אני משערת שהנכד השובב שלי יהיה כרגיל במרכז תשומת הלב

אחר כך אולי נראה סרט ישראלי טפשי ומצחיק שיעשה לנו טוב על ה

ונחזור לשיגרע (הטעות מכוונת).

 

[ju100]

ימי העצמאות ../images/Emo104.gif../images/Emo104.gif ../images/Emo41.gif

עוד לפני המצאת

היו עליזים יותר..כילדים ונוער חיכינו לערב עם הרקדות ההמונים..וגרלנדות התאורה יחד עם המוני ה

..עשו אוירה ניפלאה..המוני אנשים גדשו את הרחובות..ושיא הערב היה פיקניק ענק שתוכנן חודשים למפרע..חלק מהיופי היה הבוקר המיתעורר..ואנחנו קבוצות קבוצות..עייפים סחוטים וצרודים שרועים על שמיכות... כל זה שייך לימי התום והאופטמיות!..היום כמו עב ..גם אנחנו יושבים רואים את שידור מהר

..ומיתרגשים כל שנה מחדש! והמשך הערב? יקירי מין הסתם במסך שלו(טלויזיה) ואני במסך שלי! (פה)

 

[ברק 188]

עממאות בילדותי

יום העצמאות היה מתחיל אצלי עוד בערב היום הזיכרון לחללי צה"ל- קשורים זה בזה כמו השחור מול בוהק הלבן ללא יכולת הפרדה, עד גיל 20 היתה בי תחושת ליום בנ"ל משהוא כמו "טוב למות בעד ארצינו" ואז 73 חל מהפך החיי הבנתי שצזריך להמשיך לחיות בעד ארצינו לאחר שאיבדנו עשרות אלפי מיקירנו ולא תמיד היתה הצדקה- והזעקה שתדעזעה את מנהיגו ומנהגנו טרם נזעקה, לא צריך תמיד "לצלצל פעמיים בתדלת" לפני כול מבצע לחשוב פעמיים.(וממליץ לשתף את עב "במטבחון" לי וגם לכם ישתלם, וישפר את בטחון) . ונעבור לחגיגות ושמחות בימיים ההם לא היתה T.V בישארל, ההכי טבעי במושבה רמת השרון שגרתי דאז היה לעלות לכיכרר ליד המועצה לשמוח והלשתולל במשחקים, ללכת לראות שאין תקליט מאחורי הבמה הלהקות ששרו על המבמה . להסכל לרקדניות הורה מה יש אחורה ומתחת שמלות שהתעפפו להן בהדר כמו פרח עם עלי כותרת, האמת אנחמו הילדים חיפשנו את האבקנים של הפרחים היפות הללו, איך היה אפשר בלי לשיים במאכל הלאומי שלנו עם הרבה..הרבה פילפל (חריף) וזקוקי אויר בשמיים מצעקות WOW , אאחר ךק בדרך כלל מדורה על שפת הים או מתחת העץ הגדול עד לזריחת השמש והביתה אד לשמחה הבאה. היום-לראות בבית את טקס יום הזיכון לתחילת העצמאות למדינת ישראל(מרגש כל פעם מחדש)לאחר מכן היציאה מהירה עם הילד הקטן העירה בנסיון לתפוס עוד את מטחי הזקוקים כל שנה יותר ויותר חידושים בפעלוליים שלהם, לאחר מכן לקנות משהו לפה, להסתכל קצת על בימות המפזרות הרכבי העיר ,וכשאנמס כשלות רגלינו בדרכנו אך ה בי ת ה אין טוב מזה פתיחת T.V עד שעות מאחרות בלילה , ולמחרת איך אפשר לותר על המנגל, בשבלי אישי רק סלטים וירקות על האש ,ושתיה כול המרבה הרי הוא משובח יותר והנ"ל שיכור יותר. התוכנית השנה מוקדם מוקדם לתל נוף, משם לחברים במזכרת בתיה על האש מאוחר בבית ערב T.V ונראה באלו משימות נעמוד בהם..השנה בדרך כלל יש לפחות נאדאדה אחת.

 

[ברק 188]

עממות?מצמאות

 

[ברק 188]

מצמאות?= עצמאות

 

[ברק 188]

קשה...קשה... .

 

[ברק 188]

לשיים= לסיים צריך לישון מורגש לא?

 

[evike]

../images/Emo54.gif../images/Emo108.gif ברק תמסור ד"ש

למטוסים בתל נוף. הייתי שם הרבה, בעלי התחיל שם את שרותו הצבאי, ואח"כ ירד לנבטים, ששם אני מכירה כל פינה (אפילו סודית). ומשם קבלתי את האהבה למטוסים שלנו, שגם בעינים עצומות מזהה את כ ו ל ם. ואח"כ במזכרת בתיה, תמסור ד"ש לענת הווטרינרית, (אחינית של בעלי), שכרמן היא צאצאית של פציינטית שלה. ואל תשכח לשמור על עצמך ועל הקורולה. והכי חשוב, תהנה! evike.

 

[evike]

../images/Emo54.gif../images/Emo108.gif בימי עצמאות קודמים

היינו מסתובבים בבסיסי חיל האוויר הפתוחים, ו/או מטיילים להנאתנו. בשנים האחרונות, אנחנו מעדיפים להיות בבית או עם המשפחה, ולראות טלויזיה, בעיקר לא מפספסים את חידון התנ"ך. כל אחד מוזמן להנות בצורה שהוא אוהב. חג שמיח לולם, evike.

 

[ברק 188]

../images/Emo160.gif אמסור

בילדותי החדר שלי היה כולו מטוסים מקרטון "מבטאון חיל אויר" (ומפלסטיק מחסכנות הילד) להרכבה אז גם אני הכירתי את כל המטוסים, אגב הבן היה בשירות סדיר בנבטים הבת (שהיתה קצינה)שירתה בתל נוף (גם אבי ז"ל בשנות 48/9 שירת בתל נוף.

 

[B T1]

ברק, מכיר?...... (בדיחה)../images/Emo6.gif

את המרוקאי הדיחו מקורס טייס, כאשר חזר לבקו"ם, שאלו היכן רוצה לשרת. ענה: בנון מם, שאלו: למה? הוא ענה: אם אני לא טס, אף אחד לא טס.

 

[ברק 188]

המרוקאי המקורקע ,מה זה מכיר שכן שלי

עד היום הוא הוא בשירות ב- wwwמיל.@נון.מם-ומתלונן. ובהקשר- שאלה שיש לה כבר עובש מרוב שישנה -איך קוראים לדיילת בהונגרית? במקרה (ואני לא מאמין) של חור בהשכלה התשובה רק במסר-טס.

 

[evike]

../images/Emo54.gif../images/Emo108.gifעולם קטן הא?

אם הבן שלך שירת בנבטים, הוא בטוח מכיר את סבג. ת'שאל אותו. אולי גם את בעלי. (פרטים נוספים אם תרצה, רק במסר, לא בטוח עד כמה ומה מותר לפרסם) גם אני בניתי מטוסים מקרטון כשהיינו מנויים על בטאון ח"א. עוד יש לי בבית אחד שבניתי מפלסטיק, ו"מיסטר" אחד ממתכת, שבעלי עשה, כשהיה בסדיר. ומה עם ד"ש לענת ממזכרת בתיה? עוד יתברר שגם אותה אתה מכיר. עולם קטן כבר אמרנו? אגב, בעלה הוא רופא ששרת בח"א, ועד היום הוא עושה במלואים בבסיסים של החייל, ביניהם בנבטים. evike.

 

[tapuzina2001]

תגיד ברק מתי גרת בתל נוף כי גם אני

גרתי שם

 

[ברק 188]

גרתי שם? -לא- כתבתי.

 

[דרדרית]

../images/Emo166.gifיום העצמאות../images/Emo104.gif

בשנים האחרונות- חגגנו את ערב יום העצמאות במנגל המפורסם של הישראלי המצוי - עם בני משפחתי המורחבת. השנה - לא נחרוג מהמסורת החדשה שהתחלנו בה. לגבי החג עצמו- זה משתנה. אישית- שונאת את הנסיעות והפקקים. זוכרת בילדותי את במות הבידור שאליהן הגענו, ההופעות של הלהקות השונות, הזיקוקים, ההתלהבות והשמחה שהייתה אז. ברק- אצלינו היה קשה להציץ מתחת לחצאיות הרוקדים כי לא נתנו לבנים להתקרב

למחרת- הלכנו ברגל עד לרמת אביב ומשם ראינו את המצעד המפורסם של אז. ישבנו בדוחק וראינו בקושי אבל מי קיטר? יום עצמאות מרגש- שנה שעברה כשבתי הצעירה הדליקה את אחת המשואות בערב פתיחת יום העצמאות ב"אנדרטת הנחל" בפרדס חנה, לפני קהל של מאות מתושבי פרדס חנה כרכור. עמדה שם עם מדי הצופים שעליה גאוותה, הקריאה קטע והלב של אמאל'ה גאה..

 

[ju100]

נוסטלגיה...../images/Emo104.gif..האם../images/Emo41.gif

יתכן שאנחנו מתבגרים??..

. איך יכולתי לשכוח את המיצעדים הצבאיים

כשגררנו כסאות קטנים (במקרה הטוב) ישבנו שעות על שפת הכביש (מידרכות ?..לא היו מידרכות) חיכינו לבוא המצעד הצבאי! לקבוצות החיילים והחיילות שצעדו..וליבנו התרחב.

חיכנינו לבוא הטנקים מפלצות ברזל שכל כך פחדתי מהם..הם היו גדולים עצומים..הרעש היה אדיר..והתלמים שחרצו בכביש בזמן נסיעתם.. את מיפגני הראווה של חיל האויר וכמה אוויר זה הכניס בנו! וחיל הים שפתח את שערי הבסיס למבקרים..ואאו כמה בחורים ובחורות נאות שהיו שם בבגדים צחים לבנים של שלג!

ואת תקופת הלהקות הצבאיות..שהיו עיקר הבידור הלאומי שלנו שנים!

ועם ההתרפקות הנעימה הזאת שיהיה לנו ח ג ש מ ח

אותך ישראל