הסיפורים שמאחורי שירי לוחמים ../images/Emo168.gif../images/Emo16.gif
ברית דמים/ עמנואל צבר בעת מלחמת לבנון, ביום השלישי ללחימה, 8 ביוני 1982, נהרג יובל הראל, בן מרים ויחזקאל, חייל בחיל השריון, מפגיעת טיל נגד טנקים בעין אל-חילווה שליד צידון. חבריו של יובל הראל, בן חיה ויוסף, שקראו את מודעות ההרוגים בקצין העיר, חשבו בטעות כי מדובר בחברם, וסיפרו לחיה ויוסף כי בנם נהרג. לאחר בירורים נוכחה המשפחה לדעת כי יובל עדיין בין החיים. ב-10 ביוני נפל בקרב בלבנון גם יובל הראל, בנם של חיה ויוסף, חייל בגדוד 50 של הנח"ל המוצנח. כאשר הגיעו חיילים ממוקד קצין העיר לביתם של חיה ויוסף הראל ובישרו להורים על מות בנם, סירבו תחילה ההורים להאמין, והסבירו כי ישנו עוד יובל הראל, בן מרים ויחזקאל, שנהרג; אך לצערם, הידיעה על מות בנם הייתה נכונה: שני חיילים משכונת תלפיות שבירושלים, בעלי שם זהה, יובל הראל, נהרגו בקרבות בלבנון בהפרש של זמן קצר, ונקברו בסמוך זה לזה, באותה השורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
על דעת המקום, ועל דעת הקהל רכבנו סופה וגם סער, בוטחים, "אל תשלח ידך אל הנער". ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה עוד זה מדבר וזה בא הלילה ההוא, יקחהו האופל, הלילה ההוא בא. למודים ושבעים, יודעים את השעה, שעטו הראלים, יובלים, חילים לבנון ושריון וקול שובר ארזים. בלילה ההוא, אמא, הראל לקינות יובל, עוד זה מדבר וזה בא, אמא, יובל על במותיך חלל. בלילה ההוא, אבא, היתה צעקה גדולה. עוד זה מדבר וזה בא הראל גם יובל, יובל גם הראל, ועיר תלפיות שכולה. תלפיות לך ארצי, הראלים בשערך. ברית דמים, ברית עולם בבשרך, את אימת הימים ינחמו ילודיך ואת בדמייך חיי.