יום הזיכרון תשס"ח

dandosh231

New member
יום הזיכרון

עוד יומיים יחול יום הזיכרון.... רבים מאיתנו במדינת ישראל איבדו אדם קרוב/ רחוק במהלך מלחמות/קרבות ישראל. גם אני שייכת למשפחה שכולה. אימי איבדה את אחיה שנהרג במלחמת יום כיפור לפני כ30 שנה. גם אימי כמו רבים החליטה לקרוא לי על שמו וגם אחיותיה עשו כך. שנים ידעתי ששמי מייצג אדם שאומנם לא הכרתי אולם תמיד הרגשתי שייכות וכאב על אובדנו כך היה עד לפני כ-5 שנים. כעת השם שלי כבר מייצג עבורי שני אנשים. לפני 5 שנים בקרב בחברון נהרג בן דודי היקר שכל כך אהבתי ועדיין כל כך אוהבת ומתגעגעת. בן דודי היה נכד ובן עבור סבתי וסבי שייבדו לחיים ארוכים. המשפחה שלנו נשברה ועודנה שבורה החור שנפער בלב כולנו הוא חור שכנראה שהזמן לא יכול להשכיח אותו. משפחתו של בן דודי שכל כך אהבה אותו נשברה. אביו זמן קצר אחרי מותו עבר אירוע מוחי ואחותו חלתה בסרטן.היום בדיוק לפני שבוע פקד אסון נוסף את משפחתנו. ליוינו את בת דודתי לדרכה האחרונה. בת דודתי והיא רק בת 35 השאירה אחריה 5 ילדים פרחים ובעל. אין מילים שיוכלו לתאר את כאבנו.... התפללו למען ימים יפים יותר למענכם ולמען כולנו ואמן והמציאות של כולנו כאן במדינת ישראל תהיה אחרת....
 

שלומית70

New member
../images/Emo16.gif טקס התייחדות חברות חללי צה"ל

לראשונה השנה, ערכו חברות חללי צה"ל טקס שבו התייחדו עם זכר יקיריהן הנופלים. את הטקס ארגנה ה"עמותה לתמיכה נפשית לחברות חללי צה"ל" כמה ימים לפני הטקסים הממלכתיים. לכתבות על הטקס ולאתר העמותה לחצו כאן
 

eaz1514

New member
../images/Emo16.gif לכל חברי הפורום ביום הזכרון תשס"ח

מחשבותי וליבי עם כולם ועם כל אחד מכם בימים קשים אלה. יהיה זכרם של הנופלים ברוך. אילנה
 

kevant

New member
יום זיכרון ../images/Emo7.gif ../images/Emo16.gif

עוד מעט קט תשמע צפירה בכל חלקי הארץ. צפירה אשר תחריד את חדרי לבבי. קירות המגן אשר בניתי סביבו יפלו. וליבי יחסר פעימה. נשמתי תיעצר, רעד יחלוף בגופי. עפעפי יסגרו על עיני בנסיון שוא לעצור את הדמעה שבדרך. הנה פרצה לה הדמעה הראשונה ואחריה שיטפון בלתי ניתן לעצירה. לידי שומע אני יבבה חנוקה. זו זוגתי אשר בוכה לתוך ידיה המליטות פניה. תמה הצפירה ומתחיל הטקס. זה מקריא קדיש. וזו מקריאה קטע. מקהלה פוצחת בשיר נוגה וכך הלאה עד תום הטקס. בסיום ההכרזה על סיום ננעצות עיני האנשים במשפחה. ניכר לעיתים על פניהם שהם קצרי רוח. לא נוח, הם רוצים להיות במקום אחר. המשפחה זזה, צעדים איטיים, כתפיים שחוחות ולחי רטובה.מאחור מתפזר הקהל. לאט לאט ואני בביתי. מאחורי הדלת ריק, חוסר חוסר ילד. ברגלים כושלות אני פוסע לעבר מיטתי וזורק עצמי עליה טומן פני בכר. כאן, רק כאן בחשכת חדרי אני נותן דרור לבכיי לפרוץ ללא מעצורים. זעקה אילמת פורצת מגרוני אייכה בני ? אייכה ?.
 

thom68

New member
אח שלי

עוד מעט כולם יעמדו דום, תשמע הצפירה עוד מעט כולם יחד יעמדו דקה דומיה ויזכרו את כל מי שהיה ואיננו ויבכו את מות הורינו אחינו ובנינו אבל אותך אחי אני זוכרת גם בלי הצפירה אתה איתי יום יום – לא צריכה דקה דומיה כי החור שנפער, הקרע בלב קשה להסביר עד כמה הוא כואב חושבת עליך - אחותך הגדולה בוכה את השכול שלה לבדה על מי שהיית ומה שלא תהיה על מה שעשית ומה שיותר לא תעשה מה שאולי הספקת ומה שבו לעולם אפילו לא תתנסה אח קטן שלא יגדל לא יהיה חבר לא בעל לא יהיו לו ילדים לא נחגוג איתו חגים ההבדל ביננו היה רק16 שנים ועכשיו כבר הגענו ל יותר מעשרים החים הם קצרים מי כמוך יודע והיום זה היום האתמול כבר עבר והשמש תזרח ותביא את המחר לא בשבילך – רק לנו כי לך כבר מאוחר ואני לבד בוכה – אח שלי אחות שלך.
 

thom68

New member
יום זיכרון

חשבתי שהשנה דברים יראו אחרת שאהיה יותר חזקה... מותר לבכות – בסדר אפילו מצפים לראות דמעות זולגות על הפנים זה הרי מובן יום זיכרון של כולם לא רק שלך כאב הדדי , בכי קבוצתי ומה יהיה אחר כך – את זה הם שוכחים שאת עוד ממשיכה עם הכאב יום יום ועוד שבוע ועוד חודש ושנים אבל הייתי בטוחה שדוקא השנה אוכל להרים את הראש ולעמוד מול האנשים שמצפים ו"לעשות להם דוקא" וללא שום דימעה להראות להם שאני חזקה רק הגרון כבר חנוק ודפיקות הלב מואצות ובא לי לשאוג צעקה שכזאת שזה לא פייר שהלכת בלי להודיע מראש בלי לתת לי להבין מה קורה בלי פרידה בלי התראה בלי פציעה שהחלימה רק – בום תרח לוויה , ארון, בור, אדמה ומורידים אותך פנימה זה לא מתאים לי – מה פה לא מובן? לא המקום, לא אתה ,לא הזמן.... אבל אני ממשיכה ומשלה את עצמי שדווקא השנה כשאני כבר אמא בוגרת האחות הגדולה שלך תתנהג קצת אחרת שהרי היה לי זמן להתמודד עם האובדן כבר כמעט ש 6 שנים ועם כל האמונות, הסדנאות, והטקסים לא מצליחה להתנתק מהגעגוע , הגורל הכאב הבלתי נסבל האי ודאות על מה שקרה זה אח שלי קבינימט לאף אחד פה לא איכפת? רוצה לצעוק עד לב שמים תביאו לי אותו בחזרה אפילו על קביים אפילו רק לרגע קט אחד לחיבוק לנישוק להרגיש את החום להרגיש נשימה אחת אחרונה להספיק להגיד כמה מילות פרדה לא כך סתם בבום תרח ולתוך אדמה
 

oritbchor

New member
../images/Emo16.gif../images/Emo104.gif../images/Emo104.gif לזכרם של נצר אחרון../images/Emo104.gif../images/Emo104.gif

לזכרם של ניצולי שואה שנשארו יחידים למשפחותיהם שנספו בשואה, ונפלו במלחמת יום העצמאות.
 

דליה ח

New member
פשוט מצמרר

בעיקר בגלל שהיטבת לתאר את ההרגשה העוברת על כולנו ברגעי הצפירה, ולאחריה. כל יום הוא יום זיכרון, ובכל זאת ...ביום הזה הכל כל כך מרוכז, כולם כואבים את הכאב שלך, שלנו, וזה רק מעצים את הכל. ולא נותר אלא ליצור חיבוק ענק של כולנו, ולהעביר אנרגיות שיחזיקו אותנו לכל השנה.
 
../images/Emo24.gif לפעמים...

כשכל מה שתגיד יהיה סתמי, עדיף פשוט לשלוח
, בתקווה שיגיע גם אליך, אחות גדולה...
 

yazi22

New member
ואין זוכר, ואין מכיר, ואין יודע

תודה שהזכרת אותם
 

הזוייה

New member
בימים שבהם עדיין נשמע מַטָּח התותחים.

וקולות הירי וצקצוק הצרורות, אני מייחלת ליום שלא יגייסו יותר אנשי מילואים ושלא נעמוד יותר מול תלוליות עפר.
 

yazi22

New member
כולנו רוצים להיות במקום אחר

שבו נוכל לחבק אותו עוד פעם אחת ולא יכולים
 

אחשל

New member
../images/Emo104.gif../images/Emo16.gifיום הזיכרון תשס"ח../images/Emo16.gif../images/Emo104.gif

 

מתארח

New member
זוכר ולא שוכח

בן יקר שלי עשרים ושתיים ימי זיכרון בלעדיך הינם שמונת אלפים ושלושים ימי זיכרון ועוד מאה שבעים וארבע ימי זיכרון . כל יום וכל ליל הינם זיכרון חי בליבי.יום זה הינו יום בו כל העם זוכר ואינו שוכח ושותף לכאבנו. בן יקר שלי,הימים החולפים אינם מכהים את הכאב האובדן והזיכרון.כל יום חולף מעצים את הכאב ואין מזור לחסרונך. בן יקר במקום בו נפשך שוכנת האם תמצא תשובה לשאלה האם לעולם נאכל חרב??? ובשיחתנו הבאה ענני . שאלות רבות לי ותשובות אין,לכן אומר לך כי אחותך אחייך אחיינך אימך וכל מכריך ומוכירך זוכרים ואינם שוכחים. הבוקר קיבלתי שיחת טלפון מרגשת במיוחד,מאחת שזוכרת ויודע אתה בן יקר במי מדובר. נוח בשלום ושמור עליינו ממרום. אבא של יקי
 
למעלה