הקפצה

[MemphisRaines]

רגשות והתמודדות עמם

לכל אחד מאיתנו יש את רגעי המשבר רגעים שהם קשים ואפילו קשים מאד פתאום אף אחד לא מבין אותנו פתאום עצוב לנו בלי סיבה פתאום הכל נראה שחור אשמח לשמוע איך אנו מתמודדים עם זה שרון

 

[שרון07]

נענית לקריאתך

ובכן, בהחלט מזדהה עם ההרגשה הזו לפעמים אני בדרך כלל, נוטה לקחת את הכלב החמוד שלי לטיול שנינו יחד מתחברים מאוד ברגעים האלה יש לו נטיה לבוא אלי דווקא כשאני כך, ולשים את כף היד הענקית שלו על הברך שלי ואז לרוץ לדלת הוא יודע שלצאת החוצה ולשאוף אויר צח, יעשה לי רק טוב וכמובן שגם לו, על הדרך.

 

[MemphisRaines]

../images/Emo24.gif אהבתי ../images/Emo13.gif

 

[MemphisRaines]

רגעי משבר

כשהם באים אני תמיד לא מוכן לכך ( מי כן

) ההתמודדות תךויה בהמון דברים אם זה משהו קטן ההתמודדות יכולה להיות סתם לעשות פסק זמן של כמה דקות ולעשות מדטיציה קצרה לפעמים לרדת לחדר העבודה ולעבוד על אחד הטיסנים שתמיד יש לי בבניה ( נדיר שאין לי יותר מ 2 טיסנים בבניה ) לעיתים סרט טוב ישכיח את הכאב וכשזה ממש כואב לשבת ולבכות , בלי להתבייש ואז להרגיש כאילו הלב נשטף בסילון מיים צוננים ונעימים לשפוך את הלב בכתיבה ( הפורומים מספקים כר נרחב לנושא הזה ) שרון

 

[שרון07]

לבכות אל תוך השורות

בכי לדעתי, מגביר את הרחמים העצמיים, אבל מצד שני, מותר לפעמים - לא?

 

[MemphisRaines]

הבכי טהר ומנקה את ההרגשה

אין הכוונה לבכיינות הכוונה היא לבכי , לפריקת רגשות המון שנים לא בכיתי לא הרשיתי לעצמי את התענוג הזה המסכה שלי לא נתנה לי לפרוק רגשות כשאני בוכה זה אל מרחמים עצמיים זה כי אני צריך להוציא משהו לתת לרגשות לזוז שרון

 

[שרון07]

אז אולי יש לי עדין מסכות

זה לא שאני בוכה, ברור שכן, אבל לפי מה שאתה מתאר, סביר להניח שהמסכות שם ובגדול.

 

[MemphisRaines]

המסכות נמצאות אצל כולנו

יש מסכות שאנו מצליחים להסיר ויש שלא גם אני לא תמיד מצליח לבכות כשאני רוצה לפעמים זה לא המ קום המתאים או הזמן הנכון הכל עיניין של תחושה שרון

 

[שמש25]

../images/Emo42.gif

לכולנו כמעט יש מסיכות על הפנים, רק בכדי להעלים את העצב שעל פנינו, לפעמים אנו מסירים אותם לפעמים גם לא, וכשאנו מסירים אותם אנו נותנים לרגשות שלנו לצאת החוצה, וכשהמסיכות עדיין שם אנו חוסמים את עצמינו מרגשות, מותר לנו לבכות ולכאוב, ולהוציא את הרגשות החוצה.

 

[שמש25]

../images/Emo42.gif

לכולנו כמעט יש מסיכות על הפנים, רק בכדי להסתיר את העצב שעל פנינו, לפעמים אנו מסירים אותם לפעמים גם לא, וכשאנו מסירים אותם אנו נותנים לרגשות, לצאת החוצה, וכשהמסיכות עדיין שם אנו חוסמים את עצמינו, מותר לנו לבכות, בכדי להוציא את כל הרגשות החוצה.

 

[שרון07]

הו שלום לשמש הזורחת../images/Emo42.gif

מסיכות הן דבר של שגרה, מי מאיתנו לא עוטה על עצמו מסיכה מידי פעם מי יותר מי פחות. זה נכון שהבכי משחרר, אך השאלה היא עד כמה אנו משתמשים בו. אולי יש אנשים שהבכי עבורם הוא מלכודת, מלכודת רחמים עצמיים. לזה התכוונתי כשאמרתי שלעיתים, לא תמיד, רק לפעמים, אולי עדיף לוותר על הבכי ולהתבונן פנימה במחשבה, מה אפשר לעשות שהוא פרודוקטיבי ולאו דווקא להכנס לרחמים עצמיים, או להתעכב על דברים שאינם תורמים. ואולי אפילו מחלישים אותנו, אנו זקוקים לכוחות האלו כדי להתמודד עם תחלואי החיים. הלא כן?

 

[ציפורלילה]

כבר יודעת לזהות את התחושה..

של רגע כבד שדורש תשומת לב. וכמו כל זמן איכות שאני שומרת לעצמי, גם זה זמן עם עצמי בשביל עצמי. - אני אנסה לדחות את ההתפרקות עד לזמן ומקום מתאימים ואז לתת לעצמי את הרגע הזה, בין אם זה סתם להיות לבד עם המחשבות, או להתפנק עם החתול שלי או לבכות את כל העצב לתוך הכר עד התחושה שהרגע שלי עם עצמי מיצה את עצמו. אני חושבת שזה אחד הדברים שלמדתי מתוך חווית הסרטן. אולי אחד הדברים שבאמת כדאי ללמוד אחרי התמודדות כזו היא איך להקשיב לעצמנו, למה שאנחנו רוצים או צריכים ודעת לתת לעצמנו, אם זה רגע של עצב או רגע של אושר או כל חוויה אחרת שעוברת עלינו ובאמת לדעת להרגיש. יום מצויין לכולנו גלי

 

[MemphisRaines]

להקשיב לדבר ולהרגיש את עצמנו

אני לא מאלו שיגידו שהסרטן היה מתנה עבורי - הוא לא אבל הדבר שלמדתי מהסרטן הוא להתחבר לנפש , לדבר עם עצמי ולהבין שזה טבעי לתת ללב לשלוט

, להבין שמותר לי להשבר שמותר לי להרגיש כואב זה טבעי , אנחנו רק בני אדם לאהוב את עצמי

ופשוט לחיות

שרון

 

[פורפורית]

מצטרפת לכל מילה שלך../images/Emo13.gif

 

[מלמלה]

אני נאלמתי

ולא נעלמתי אבל לא מתגבשת לי תשובה אני שומרת לי את זכות ההגבה לעוד כמה ימים נכון אפשר?

 

[MemphisRaines]

אנו שומרים לך את זכות התגובה ../images/Emo13.gif

 

[שמש25]

../images/Emo42.gif

לכולנו כימעט יש מסיכות על הפנים, רק בכדי להעלים או להסתיר את העצב שעל פנינו, לפעמים אנו מסירים אותם לפעמים גם לא, וכשאנו מסירים אותם,אנו נותנים לרגשות שלנו לצאת החוצה, וכשהמסיכות עדיין שם,אנו חוסמים את עצמינו, מותר לנו לבכות ולהוציא הכל החוצה.

 

[שמש25]

../images/Emo42.gif

לכולנו כמעט יש מסיכות על הפנים, רק בכדי להעלים או להסתיר את העצב שעל פנינו, לפעמים אנו מסירים אותם לפעמים גם לא, וכשאנו מסירים אותם אנחנו נותנים לרגשות לצאת החוצה, וכשהמסיכות עדיין שם אנו חוסמים את עצמינו, מותר לנו ליבכות ולהוציא את הרגשות החוצה.

 

[מלמלה]

הנה

אני ברגעים מאוד קשים שלי פשוט משתבללת לי בתוך עצמי אומרת לעצמי שזה זמני ויעבור רק צריך לשבת בשקט ולעשות מה שפחות נותנת לזרם לסחוף אותי ולא מתנגדת ואחרי זמן כשהדברים מסתדרים אני פשוט שמה בצד את הבעיה מחכה עד שאתגבר עוד יותר ורק כאשר אני כבר ממש חזקה אני חוזרת לטפל במה ואיך.... יצא לי מבולבל ומקוה שתבינו.....

 

[bali]

אני מנסה לנשום עמוק

להסתכל קדימה, לדבר על זה עם אנשים שיודעים להקשיב ובוכה, כדי להוציא את הכאב החוצה.