ציףציף1000
New member
../images/Emo106.gif סיבוב 3 - משחק 2(א) ../images/Emo106.gif
באיחור קל, אנו ממשיכים עם הסיבוב השלישי של ליגת האלבומים של הפורום. לטובת מי שפספסו את הפרקים הקודמים: מדובר ב'טורניר' בו נבחר, בסופו של דבר, את רשימת האלבומים האהובה על חברי הפורום. המשתתפים בטורניר הגישו, כל אחד ואחת, רשימה של 10 אלבומים שהם לדעתם "הכי", כאשר כל שני משתתפים מתחרים על אהדת הקהל. הרשימה הזוכה עולה לסיבוב הבא, וכך, בשיטת האלימינציה, נגיע בסופו של דבר לרשימה הזוכה. התחרות היא אנונימית, ע"מ שזהות המשתתפים לא תשפיע על ההצבעה. כרגע אנחנו כבר בסיבוב השלישי, בו מתחרות 10 רשימות על אהדתכם. זהו המשחק השני מבין חמישה, בסיבוב זה. אמנם, בגלל הארועים המתרחשים עלינו, המשחק יזכה אולי לפחות תשומת לב ממה שחשבנו, אבל בכל זאת, זהו משחק נחמד, ואנו לומדים בו הרבה על אלבומים חדשים ועל טעמם ותפישותיהם של הגולשים, ולכן אני בהחלט ממליצה לתת לו את תשומת הלב הראוייה. רשימה מס' 1 Pink Floyd – Dark Side of the Moon יצירת מופת מלוטשת כל כך שקשה להוסיף עליה מלים. Pink Floyd – Meddle אללבום הטוב ביותר מהתקופה הזו של הפלויד, שירים כמו "שמוס" לצד "אקוס", שונים כל כך, והכל יושב כל כך טוב. Pink Floyd – Wish You Were Here אלבום שהכניס אותי לעסקי הפינק פלויד. סיד ללא ספק זכה לכבוד המגיע לו. Pink Floyd – The Wall לקח את הרעיון של קונספט אלבום צעד אחד קדימה (הרבה יותר מטומי של "המי" למשל) ועשה את זה בדרך הטובה ביותר. Pink Floyd – Ummagumma הפסיכודליה של פינק פלויד בכמה מרגעיה הטובים ביותר. Velvet Underground & Nico – S/T אלבום שבולט בשלמותו, גם אם לא הכי טוב בכל הזמנים, ואולי לא הכי טוב של הוולווט אנדרגראונד, פשוט מושלם, הכל יושב בצורה מושלמת. Nirvana - In Utero אין צורך להגיד הרבה על נירוונה, וזה פשוט לטעמי האלבום הטוב ביותר שלהם, שם לצחוק את טענות המיינסטרים למיניהם. Bob Dylan - Blonde on Blonde המשורר הטוב בעולם המוסיקה, באחד מהאלבומים הכי טובים שלו, אם לא הטוב ביותר, כל כך הרבה שירים טובים ומרגשים באלבום אחד, אין כמעט חלקים חלשים יותר באלבום. מאיר אריאל - רישומי פחם. בוב דילן הישראלי, באלבומו הטוב ביותר אולי, מרגש ומדהים. Beach Boys - Pet sounds אולי האלבום הטוב שיצא בכל הזמנים. האלבום שהביא את בריאן ווילסון לשיא היצירה שלו ולאחר מכן גם את לנון וחבריו כשעשו את סרג´נט פפר כסוג של תגובה. בריאן ווילסון השתגע לאחר מכן וחשב שלא יעשה אלבום טוב יותר מסרג´נט פפר לעולם, ופרש מעסקי המוסיקה. בעיני זה בכל זאת אלבום יותר טוב. Neil Young - Harvest האלבום הטוב ביותר שלו לטעמי, אלבום פשוט מדהים ומרגש.. King Crimson - In the Court... יצירת מופת ללא ספק, האלבום שהכניס אותי לעסקי הלהקה.. Pixies - Doolittle אחת הלהקות שהשפיעו על הכי הרבה להקות אי פעם (נירוונה היא אחת הבולטות), להקה מקורית ומשוגעת באלבום האהוב עליי שלהם, "דיבייסר" ו"היי" בולטים במיוחד.. Gong - Flying Teapot האלבום שהכיר אותי לטירוף הזה שנקרא גונג. יש להם עוד כל כך הרבה אלבומים מעולים, זה הראשון שקופץ לי לראש תמיד. Caravan - Caravan אלבום שעושה מצב רוח טוב, פשוט אלבום מעולה של להקה גדולה. The Doors - Waiting for the sun מהאלבומים הפחות "פופולריים" אבל בהחלט היותר טובים של הלהקה. מול רשימה 2 1. Van Morrison - Astral Weeks ניו יורק, או פריז, או אפילו תל אביב, לא יגלו לכם את עצמן במקומות המפורסמים של התיירים, ניו יורק היא לא האמפייר סטייט, פריז היא לא שאנז אליזה וירושלים היא לא הכותל, את היופי האמיתי תמצא תמיד במסעדה שכונתית, פארק שאף אחד לא מכיר או כנסיה נסתרת מעיין. גם עולם הרוק יתגלה לך במלוא הדרו דווקא בפינות הקטנות המעט נידחות והיותר אנינות שלו. האלבום הזה של ואן מוריסון, הוא בדיוק אומן כזה, ההתמדה שלו הביאה לו אוהדים שרופים, אבל בסך הכל הוא שמר על האמת שלו, אבל בלי להכנס לקרירה של ואן מוריסון כולה, האלבום הזה הוא פשוט יצירת מופת, כל שיר כאן במקום והיכולת של ואן מוריסון לרגש, גם במילים וגם במילים היא כמעט ללא תקדים בעולם הרוק/פופ.. והערה אחרונה, אם אתם מוציאים מישהי/מישהו שאוהב כמוכם את ואן מוריסון, אל תעזבו אותו/אותה לא משנה מה... 2. The Rolling Stones - Beggars Banquet יצירת המופת של הסטונס, יחד עם הביטלס, בעיני הלהקה החשובה ביותר בתולדות הרוק, האלבום הזה כל מלא בשירים טובים שפשוט אי אפשר לא לאהוב אותו. זה מעין אלבום comeback של הסטונס, לפחות בעיני מעריציהם, הם זנחו את הפסיכדליה ואת "השטויות ההיפיות" בשביל לחזור לבלוז ולצליל האפל שלהם, הסטונס חוזרים כאן להיות האלטרנטיבה שהם היו תמיד, של הילדים הרעים שלא מפחדים מכלום וצריך להסתיר אותם מההורים וחוץ מזה, אלבום עם Street Fighting Man, Sympathy for the Devil ו Sympathy for the Devil פשוט חייב להכנס לרשימת עשרת הנבחרים שלי... 3. The Yardbirds – Ultimate היארדבירדס להקה מאוד חשובה, לא באמת תאמינו לי, הם נורא נורא נורא חשובים, כל העיתונים החשובים כתבו את זה וכל הכותבים הגדולים אמרו את זה, הם להקה מאוד חשובה. וכשעברנו את השלב המשמים הזה, אפשר לדבר על מוסיקה, הלהקה שהתחילה כניסיון ליצור בלוז רוק מהסוג של ג´ון מאייל, עם אריק קלפטון על הגיטרות, קית´ רולף בקדמת הבמה, פול סמוול סמית´ על הבאסים (סמיט היה אחראי להפקת מרבית שירי הלהקה, ב 66 אגב הוא עזב והוחלף בנגן אולפן שאולי שמעתם עליו: ג´ימי פייג´) כריס דאריה ברית´ם גיטר וג´ים מקרטי על התופים, היארדבירדס היו הרכב בלוז רוק יעיל גם עם מעט מיושן וחסר שאר רוח, באופן מוזר. דווקא צרופו של ג´ף בק, עשה את השינוי הרצוי, בק, אולי לראשונה במוסיקה הפופלרית "ליכלך" בכוונה את הגיטרה שלו עם צליל פאז (ובכך יצר את הסאונד שכ"כ מזוהה עם הרוק הפסיכדלי, הלהקה לא הפכה מעולם ללהקה פסיכלית של ממש, אבל בעיקר בסינגלים שלה, אפשר למצוא פסיכדליה והשפעות פסיכדליות לרוב (עד כדי כך שבעיני רבים הסינגל: "Happenings Ten Years Time Ago הוא אחד משירי הפסייח הגדולים בכל הזמנים ובטח אחד משירי הפסייח הבריטים הגדולים. אבל בכל זאת, למה אוסף?, בעיקר משום שליארדבירדס יש רק אלבום אולפן אמיתי אחד Roger the Engineer המצוין ועיקר כוחה של הלהקה היה בהופעות ובסינגלים,, האוסף הזה כמו ששמו יכול להעיד הוא באמת אוסף אולטימטיבי של הלהקה, מבחר סינגלים יוצאים מהכלל (וצריך להזכיר כאן את השיר שבעיני הוא אולי הסינגל הכי טוב שיצא בבריטניה: Still I´m Sad) לצד הופעות חיות מעולות, ונותן ביטוי לאחת הלהקות הכי מדליקות שגם (בשונה מהרבה להקות בריטיות אחרות) נתנה ביטוי אמיתי לבעיות חברתיות והייתה ממש בחוד החנית גם של השינוי המוסיקלי של הרוק הבריטי וגם לשינוי שחל במילות השירים המשך בחלק ב'
באיחור קל, אנו ממשיכים עם הסיבוב השלישי של ליגת האלבומים של הפורום. לטובת מי שפספסו את הפרקים הקודמים: מדובר ב'טורניר' בו נבחר, בסופו של דבר, את רשימת האלבומים האהובה על חברי הפורום. המשתתפים בטורניר הגישו, כל אחד ואחת, רשימה של 10 אלבומים שהם לדעתם "הכי", כאשר כל שני משתתפים מתחרים על אהדת הקהל. הרשימה הזוכה עולה לסיבוב הבא, וכך, בשיטת האלימינציה, נגיע בסופו של דבר לרשימה הזוכה. התחרות היא אנונימית, ע"מ שזהות המשתתפים לא תשפיע על ההצבעה. כרגע אנחנו כבר בסיבוב השלישי, בו מתחרות 10 רשימות על אהדתכם. זהו המשחק השני מבין חמישה, בסיבוב זה. אמנם, בגלל הארועים המתרחשים עלינו, המשחק יזכה אולי לפחות תשומת לב ממה שחשבנו, אבל בכל זאת, זהו משחק נחמד, ואנו לומדים בו הרבה על אלבומים חדשים ועל טעמם ותפישותיהם של הגולשים, ולכן אני בהחלט ממליצה לתת לו את תשומת הלב הראוייה. רשימה מס' 1 Pink Floyd – Dark Side of the Moon יצירת מופת מלוטשת כל כך שקשה להוסיף עליה מלים. Pink Floyd – Meddle אללבום הטוב ביותר מהתקופה הזו של הפלויד, שירים כמו "שמוס" לצד "אקוס", שונים כל כך, והכל יושב כל כך טוב. Pink Floyd – Wish You Were Here אלבום שהכניס אותי לעסקי הפינק פלויד. סיד ללא ספק זכה לכבוד המגיע לו. Pink Floyd – The Wall לקח את הרעיון של קונספט אלבום צעד אחד קדימה (הרבה יותר מטומי של "המי" למשל) ועשה את זה בדרך הטובה ביותר. Pink Floyd – Ummagumma הפסיכודליה של פינק פלויד בכמה מרגעיה הטובים ביותר. Velvet Underground & Nico – S/T אלבום שבולט בשלמותו, גם אם לא הכי טוב בכל הזמנים, ואולי לא הכי טוב של הוולווט אנדרגראונד, פשוט מושלם, הכל יושב בצורה מושלמת. Nirvana - In Utero אין צורך להגיד הרבה על נירוונה, וזה פשוט לטעמי האלבום הטוב ביותר שלהם, שם לצחוק את טענות המיינסטרים למיניהם. Bob Dylan - Blonde on Blonde המשורר הטוב בעולם המוסיקה, באחד מהאלבומים הכי טובים שלו, אם לא הטוב ביותר, כל כך הרבה שירים טובים ומרגשים באלבום אחד, אין כמעט חלקים חלשים יותר באלבום. מאיר אריאל - רישומי פחם. בוב דילן הישראלי, באלבומו הטוב ביותר אולי, מרגש ומדהים. Beach Boys - Pet sounds אולי האלבום הטוב שיצא בכל הזמנים. האלבום שהביא את בריאן ווילסון לשיא היצירה שלו ולאחר מכן גם את לנון וחבריו כשעשו את סרג´נט פפר כסוג של תגובה. בריאן ווילסון השתגע לאחר מכן וחשב שלא יעשה אלבום טוב יותר מסרג´נט פפר לעולם, ופרש מעסקי המוסיקה. בעיני זה בכל זאת אלבום יותר טוב. Neil Young - Harvest האלבום הטוב ביותר שלו לטעמי, אלבום פשוט מדהים ומרגש.. King Crimson - In the Court... יצירת מופת ללא ספק, האלבום שהכניס אותי לעסקי הלהקה.. Pixies - Doolittle אחת הלהקות שהשפיעו על הכי הרבה להקות אי פעם (נירוונה היא אחת הבולטות), להקה מקורית ומשוגעת באלבום האהוב עליי שלהם, "דיבייסר" ו"היי" בולטים במיוחד.. Gong - Flying Teapot האלבום שהכיר אותי לטירוף הזה שנקרא גונג. יש להם עוד כל כך הרבה אלבומים מעולים, זה הראשון שקופץ לי לראש תמיד. Caravan - Caravan אלבום שעושה מצב רוח טוב, פשוט אלבום מעולה של להקה גדולה. The Doors - Waiting for the sun מהאלבומים הפחות "פופולריים" אבל בהחלט היותר טובים של הלהקה. מול רשימה 2 1. Van Morrison - Astral Weeks ניו יורק, או פריז, או אפילו תל אביב, לא יגלו לכם את עצמן במקומות המפורסמים של התיירים, ניו יורק היא לא האמפייר סטייט, פריז היא לא שאנז אליזה וירושלים היא לא הכותל, את היופי האמיתי תמצא תמיד במסעדה שכונתית, פארק שאף אחד לא מכיר או כנסיה נסתרת מעיין. גם עולם הרוק יתגלה לך במלוא הדרו דווקא בפינות הקטנות המעט נידחות והיותר אנינות שלו. האלבום הזה של ואן מוריסון, הוא בדיוק אומן כזה, ההתמדה שלו הביאה לו אוהדים שרופים, אבל בסך הכל הוא שמר על האמת שלו, אבל בלי להכנס לקרירה של ואן מוריסון כולה, האלבום הזה הוא פשוט יצירת מופת, כל שיר כאן במקום והיכולת של ואן מוריסון לרגש, גם במילים וגם במילים היא כמעט ללא תקדים בעולם הרוק/פופ.. והערה אחרונה, אם אתם מוציאים מישהי/מישהו שאוהב כמוכם את ואן מוריסון, אל תעזבו אותו/אותה לא משנה מה... 2. The Rolling Stones - Beggars Banquet יצירת המופת של הסטונס, יחד עם הביטלס, בעיני הלהקה החשובה ביותר בתולדות הרוק, האלבום הזה כל מלא בשירים טובים שפשוט אי אפשר לא לאהוב אותו. זה מעין אלבום comeback של הסטונס, לפחות בעיני מעריציהם, הם זנחו את הפסיכדליה ואת "השטויות ההיפיות" בשביל לחזור לבלוז ולצליל האפל שלהם, הסטונס חוזרים כאן להיות האלטרנטיבה שהם היו תמיד, של הילדים הרעים שלא מפחדים מכלום וצריך להסתיר אותם מההורים וחוץ מזה, אלבום עם Street Fighting Man, Sympathy for the Devil ו Sympathy for the Devil פשוט חייב להכנס לרשימת עשרת הנבחרים שלי... 3. The Yardbirds – Ultimate היארדבירדס להקה מאוד חשובה, לא באמת תאמינו לי, הם נורא נורא נורא חשובים, כל העיתונים החשובים כתבו את זה וכל הכותבים הגדולים אמרו את זה, הם להקה מאוד חשובה. וכשעברנו את השלב המשמים הזה, אפשר לדבר על מוסיקה, הלהקה שהתחילה כניסיון ליצור בלוז רוק מהסוג של ג´ון מאייל, עם אריק קלפטון על הגיטרות, קית´ רולף בקדמת הבמה, פול סמוול סמית´ על הבאסים (סמיט היה אחראי להפקת מרבית שירי הלהקה, ב 66 אגב הוא עזב והוחלף בנגן אולפן שאולי שמעתם עליו: ג´ימי פייג´) כריס דאריה ברית´ם גיטר וג´ים מקרטי על התופים, היארדבירדס היו הרכב בלוז רוק יעיל גם עם מעט מיושן וחסר שאר רוח, באופן מוזר. דווקא צרופו של ג´ף בק, עשה את השינוי הרצוי, בק, אולי לראשונה במוסיקה הפופלרית "ליכלך" בכוונה את הגיטרה שלו עם צליל פאז (ובכך יצר את הסאונד שכ"כ מזוהה עם הרוק הפסיכדלי, הלהקה לא הפכה מעולם ללהקה פסיכלית של ממש, אבל בעיקר בסינגלים שלה, אפשר למצוא פסיכדליה והשפעות פסיכדליות לרוב (עד כדי כך שבעיני רבים הסינגל: "Happenings Ten Years Time Ago הוא אחד משירי הפסייח הגדולים בכל הזמנים ובטח אחד משירי הפסייח הבריטים הגדולים. אבל בכל זאת, למה אוסף?, בעיקר משום שליארדבירדס יש רק אלבום אולפן אמיתי אחד Roger the Engineer המצוין ועיקר כוחה של הלהקה היה בהופעות ובסינגלים,, האוסף הזה כמו ששמו יכול להעיד הוא באמת אוסף אולטימטיבי של הלהקה, מבחר סינגלים יוצאים מהכלל (וצריך להזכיר כאן את השיר שבעיני הוא אולי הסינגל הכי טוב שיצא בבריטניה: Still I´m Sad) לצד הופעות חיות מעולות, ונותן ביטוי לאחת הלהקות הכי מדליקות שגם (בשונה מהרבה להקות בריטיות אחרות) נתנה ביטוי אמיתי לבעיות חברתיות והייתה ממש בחוד החנית גם של השינוי המוסיקלי של הרוק הבריטי וגם לשינוי שחל במילות השירים המשך בחלק ב'