הפכים

[tlingit]

../images/Emo107.gif הפכים ../images/Emo108.gif

אימון אישי הוא מין מקצוע כזה שמפגיש אותנו עם הפכים בהקשר המקצועי: מצד אחד זהו מקצוע לאנשים שאוהבים אנשים, מקצוע שמפגיש אותנו עם הרבה אנשים ומעניק לנו הרבה אינטראקציה בין-אישית, מצד שני המאמן למעשה עובד לבד ומה שקורה תלוי בדרך בה הוא ינהל את התהליך, הוא מכוון דברים לבד, ותלוי בעצמו להנעה ולעשיה (לעומת למשל עבודת צוות למען השגת מטרה) עד כמה מקצוע האימון מרגיש לכם כמקצוע בודד? עד כמה אתם בעצם מעדיפים זאת? קורה שזה מעיק?

 

[דורון בללי]

ולכן כל מאמן צריך מאמן...../images/Emo201.gif

נכון שבאימון האישי (בהגדרה) המאמן עובד "לבד" בניהול התהליך (ואני מעדיף בשותפות שווה עם המתאמן שלו, וזה כבר לא לבד). מעבר לזה גם למאמן העוסק במקצוע האימון כמו עבור כל בעל מקצוע או נותן שירות אחר, פתוחות מגוון רחב של אפשרויות. עצמאי - עסק של איש אחד (ואולי לזה את מכוונת ב "מקצוע בודד" ?). שותף - בעסק שבו שותפים מאמנים נוספים (ויש לא מעט כאלה היום) התומכים ומעשירים ומשווקים זה את זה בנוסף לאימונים האישיים שכל אחד מהם מעביר למיתאמנים של השותפות. שכיר - בחברת אימון המעסיקה מאמנים ומהווה מרחב חברתי ומקצועי תומך עבורם. אני אישית (אחרי שנים רבות כשכיר) נהנה כרגע מהחופש והנינוחות שלי כעצמאי ואני מרגיש מוקף במתאמנים שלי, בעמיתי המאמנים - המוחשיים והוירטואליים - לרגע לא לבד. מועקה עולה כשהיא עולה... ראוי לחקור אותה ולהתאמן עליה תודה על החברה והביחד שבפורום הזה

 

[ענתוצאות]

כן... לפעמים...

לפעמים בודד לפעמים מעדיפה את זה כך ולפעמים - גם מעיק. יש בדידות באחריות הגדולה שאתה נושא על כתפיך בדידות בתפקיד שאתה לוקח כשלצידך המתאמן אבל יש גם המון יחד - ראשית שלך ושלו ושנית - של קבוצות עבודה הדדיות של פורומים ובמות דיון אחרות ושל עשיה משותפת במקומות מסויימים. לפעמים אני גם מעדיפה כך. למדתי ששני ערכים שלי (חופש ושייכות) עובדים לפעמים בהרמוניה ולעתים מתנגשים זה בזה. לכן, אני לא שכירה, לא שייכת לארגון ומעדיפה עבודה יחידנית 1 + 1 ולעתים - מבקשת את כוחה של הקבוצה ויש לי לא מעט כאלה. ומעיק ? גם זה לפעמים. כשקשה לבד, כשאני מתלבטת או חשה שלא במייטבי (אישית או מקצועית). אבל גם כאן למדתי ליצור "מעקפים" למועקה ואני משתמשת בקבוצות האנושיות (המקצועיות והאישיות) כדי לשתף ולשחרר. יום נעים ענת

 

[ענבל כהן חמו]

קהילה

בעיני כאן חשיבות קהילת המאמנים. לבית הספר בו למדתי יש ערבי קהילה סדירים, שמעבר להזדמנות להתעשר בתוכן מעניין שמביא אחד החברים, זו הזדמנות להפגש וליצור קשרים, ולדבר על מה שמטריד. אני יודעת שאם אני מרגישה תקועה, אוכל להתקשר לאחד מחברי הקהילה ולשמוע דיעה או רעיון. גם הפורום הוא סוג של קהילה שמאפשר לשתף ולתמוך, וגם לו יש מקום ביצירת סביבה מלאה לנו המאמנים.

 

[ענתוצאות]

במקצועות טיפוליים ויעוציים

בהם מתקיים התהליך ברובו בהרכב של 1X1 - מתקיים פורמט תמיכה, בחלקו מובנה וחלקו וולונטרי. ישנם תחומים בהם מקובל לקנות הדרכה מובנית בתחילת הדרך ומידי פעם לתחזק את התפקוד בהדרכה נוספת. במקרים אחרים מתקיימות קבוצות מובנות או וולונטריות. גם האימון יכול לשאוב מהפורמטים הללו ולהנות מהחוזק של ההנחה שכל מאמן חייב מידי פעם גם להתאמן - ולא רק בכוחות עצמו. אני... בעד רק טוב ענת

 

[ענבל כהן חמו]

מנטורים למאמנים

בקהילת בית הספר שבו למדתי יש מסורת של התנדבות להיות מנטור למאמנים חדשים. אני מאוד נהניתי לקבל הדרכה כזו, ועכשיו לקחתי על עצמי לרכז את הפרוייקט. אין ספק שמעבר לתרומה האישית, זה מחזק מאוד את השייכות לקהילה, ומשאיר אותך עם מעגל תמיכה מצויין מצד המנטור, שבדרך כלל נשאר בקשר ומוכן להמשיך ולעזור כאשר צריך. עוד מעגל תמיכה הוא אימון למאמנים - יש מאמנים המוכנים לאמן מאמנים במחיר נמוך יותר, מתוך תחושת החשיבות של הענין.

 

[ענתוצאות]

היי ענבל

המנגנון הזה שאת מציינת קיים בחלק לא קטן מבתי הספר לאימון היום וטוב לשמוע שהוא מתקיים גם בבית הספר בו את למדת. כך גם לגבי מעגלי מאמנים וקהילה תומכת שנפגשת אחת לתקופה כדי לקיים העשרה הדדית ולזכות בהעשרה מקצועית חיצונית. אני לא רואה דרך אחרת להכשיר מאמנים וגם לא דרך אחרת להטמיע את האימון כעיסוק. בהצלחה ענת