חייבת לשתף אתכם במועקה ענקית
שרובצת עליי כבר כמעט חמישה חודשים. מדובר במועקה איומה שלא נותנת לי לישון. מועקה של 35 ק"ג בערך.... קשה לי להתייחס אליו כאל מועקה כי מבחינות רבות הוא אחד המושלמים ביותר שהיכרתי. הוא יפה באופן יוצא דופן, מדהים באופיו. אוהב אנשים, אוהב כלבים אחרים ואוהב מאוד לרצות. הוא כל כך רוצה להיות נאהב... כל כך רוצה אנשים משלו, משפחה משלו ומקום קבוע. הוא רוצה בית. ככה אני חיה את רולי כבר כמעט חמישה חודשים. אני קמה רולי, ישנה רולי וגם חולמת קצת רולי בלילה. חולמת על היום שאוכל לפרסם כאן לכולם: "חבר'ה, חזון אחרית הימים, רולי מצא בית חם!!!".... יום עובר ועוד יום עובר והכלב המדהים הזה לא מאבד תקווה. למרות כל מה שעבר הוא לא מפסיק להאמין באנשים.... אני כל כך רוצה בית חם בשביל רולי. בית אמיתי לכל החיים. אני מוצאת את עצמי מבקשת בית לרולי כשנושר לי ריס, מבקשת בית לרולי כשנופל כוכב ואני כבר יודעת מה אבקש כשאכבה את הנרות על עוגת היומולדת שיכינו לי החבר'ה בקרוב. החלומות הורודים שלי ביותר זה שרולי בבית חם והסיוטים שגורמים לי להתעורר בבעתה הם שרולי מוחזר בפעם המי יודע כמה... כמה חוסר מזל יכול להיות לכלב אחד?? אם רולי היה יודע כמה פעמים ביום הוא עובר בראשי... או בעצם אפשר לומר שהוא תמיד שם... אני דואגת לכל הכלבים שלנו, חושבת על כולם ואוהבת כל אחד מהם... אבל רק כשרולי ימצא בית אני ארגיש איזושהיא תחושת נשכרות. איזושהי תחושה שאולי בכל זאת אני עושה משהו טוב. רולי הוא הכלב היחיד שאני רוצה בכל ליבי שיהיה שלי. כרגע הוא לא יכול להיות. וכרגע התנאים אפילו לא מאפשרים לי להחזיקו אצלי ולכן אני אסתפק בשבילו בבית חם עם גינה מגודרת, אפשר עם עוד כלב או כלבה והכי חשוב באנשים עם לב ענק שירצו לפצות את הכלב המדהים הזה על כל מה שאנשים עשו לו, על כל האנשים שאיכזבו את רולי וקצת הדף מלהכיל את כולם. אני רוצה לרולי את הבית הכי טוב בעולם כי מגיע לו לא פחות מהטוב ביותר. ושוב עם מחשבות על רולי אני אלך לישון... מצטערת שיצא ארוך אבל הרגשתי שזה חייב לרדת מהלב. כתבתי אך המועקה עדיין שם.
שרובצת עליי כבר כמעט חמישה חודשים. מדובר במועקה איומה שלא נותנת לי לישון. מועקה של 35 ק"ג בערך.... קשה לי להתייחס אליו כאל מועקה כי מבחינות רבות הוא אחד המושלמים ביותר שהיכרתי. הוא יפה באופן יוצא דופן, מדהים באופיו. אוהב אנשים, אוהב כלבים אחרים ואוהב מאוד לרצות. הוא כל כך רוצה להיות נאהב... כל כך רוצה אנשים משלו, משפחה משלו ומקום קבוע. הוא רוצה בית. ככה אני חיה את רולי כבר כמעט חמישה חודשים. אני קמה רולי, ישנה רולי וגם חולמת קצת רולי בלילה. חולמת על היום שאוכל לפרסם כאן לכולם: "חבר'ה, חזון אחרית הימים, רולי מצא בית חם!!!".... יום עובר ועוד יום עובר והכלב המדהים הזה לא מאבד תקווה. למרות כל מה שעבר הוא לא מפסיק להאמין באנשים.... אני כל כך רוצה בית חם בשביל רולי. בית אמיתי לכל החיים. אני מוצאת את עצמי מבקשת בית לרולי כשנושר לי ריס, מבקשת בית לרולי כשנופל כוכב ואני כבר יודעת מה אבקש כשאכבה את הנרות על עוגת היומולדת שיכינו לי החבר'ה בקרוב. החלומות הורודים שלי ביותר זה שרולי בבית חם והסיוטים שגורמים לי להתעורר בבעתה הם שרולי מוחזר בפעם המי יודע כמה... כמה חוסר מזל יכול להיות לכלב אחד?? אם רולי היה יודע כמה פעמים ביום הוא עובר בראשי... או בעצם אפשר לומר שהוא תמיד שם... אני דואגת לכל הכלבים שלנו, חושבת על כולם ואוהבת כל אחד מהם... אבל רק כשרולי ימצא בית אני ארגיש איזושהיא תחושת נשכרות. איזושהי תחושה שאולי בכל זאת אני עושה משהו טוב. רולי הוא הכלב היחיד שאני רוצה בכל ליבי שיהיה שלי. כרגע הוא לא יכול להיות. וכרגע התנאים אפילו לא מאפשרים לי להחזיקו אצלי ולכן אני אסתפק בשבילו בבית חם עם גינה מגודרת, אפשר עם עוד כלב או כלבה והכי חשוב באנשים עם לב ענק שירצו לפצות את הכלב המדהים הזה על כל מה שאנשים עשו לו, על כל האנשים שאיכזבו את רולי וקצת הדף מלהכיל את כולם. אני רוצה לרולי את הבית הכי טוב בעולם כי מגיע לו לא פחות מהטוב ביותר. ושוב עם מחשבות על רולי אני אלך לישון... מצטערת שיצא ארוך אבל הרגשתי שזה חייב לרדת מהלב. כתבתי אך המועקה עדיין שם.
