ד"ש מאביתר

[תמר 26]

../images/Emo11.gifד"ש מאביתר../images/Emo70.gif

אביתר לא נמצא בשבועות הקרובים (אוי אוי , הגעגועים האלה...) הוא ביקש שאבדוק מה המצב פה. מקווה שכולם פה מרגישים טוב ושכולם בסדר (במסגרת הנסיבות) שיהיה לכם יום מצויין

תשמרו על החיוכים

וקחו

ו

ותזכרו שבכל מצב שאתם נמצאים יש מי שדואג ואוהב וחושב עליכם מחשבות טובות ושמחות זה עוזר להרגשה וחוץ מזה שזה בטוח נכון להת' בינתיים תמר

 

[ציפורלילה]

היי תמר ../images/Emo42.gif

תמסרי ד"ש חזרה כמובן. מקווה שאת מרגישה טוב. והדבר הטוב שיצא לנו מזה שאביתר לא פה, זה שאת באת לכתוב. את לא צריכה סיבה, את יודעת

שיהיה לך יום מצויין

 

[תמר 26]

../images/Emo127.gifעכשיו כבר טוב

עברתי בתחילת השבוע טיפול כימו' והילדה שלי משתגעת מזה שאביתר לא פה (היא הפכה להיות הילדה של אבא

), נכנסה להתקפי בכי, נצמדה אלי ודרשה שאביא לה את אבא מיד. ההורים שלי וגיסתי ניסו להשקיט אותה ולאפשר לי לנוח, אבל זה לא כ"כ הלך. מרוב בכי וצרחות התחיל לה התקף אסטמה,

אז בין הבחילות ההקאות והחולשה האיומה שאחרי כימו', הייתי צריכה להרגיע ולעשות לה אינהלציה, כי היא לא נתנה לאף אחד אחר לטפל בה. מסכנה, אבא חסר לה ובתור אמא אני באמת לא שווה הרבה בזמן האחרון...

זה לא מתאים לה, בדר"כ היא מתחשבת ושקטה, אבל לוותר על אבא עכשיו, זה כנראה יותר מדי בשבילה. לי, זה היה טיפול ראשון שעברתי בלי אביתר איתי, אבל הוא התקשר אלי לפני הטיפול ודיבר איתי,וכמו לפני כל טיפול השאיר לי צ'ופר קטן כדי שאתחיל את הטיפול בחיוך.

עכשיו הכל שקט ורגוע, ועד הטיפול הבא אני מניחה שהיא תתאפס על עצמה. טוב, סליחה שהתפרצתי בקיטורים זה בטח לא עוזר לאף אחד פה. מקווה שכולם פה בסדר. ולגבי סיבה לא אני לא צריכה סיבה, אבל אני לא מבינה מה אני שיכת. מה?? לי?? סרטן?? אני עוברת כימו'??? מה פתאום !!! חיה בהכחשה גמורה אולי שפעת, ואולי זה רק וירוס קטן, זה הכל!!

 

[אילת החן]

כמה טוב שעכשיו טוב../images/Emo140.gif

תמר יקרה נראה לי שה"שפעת" הזו פגעה גם בי...

ושהקיטורים שלך מתקבלים בברכה, באחווה... ביחוד היום כשאני עוד ביום של בשורות לא קלות. היום התברר שבדיקות הדם שלי לא בסדר, שמערכת החיסון שלי נחלשת ושעכשיו, יחד עם הכימותרפיה אני אצטרך לקבל גם טיפול מונע לדלקת ריאות

גם זה שיש לי דלקת גרון, צרה אליה התייחסתי בקלות ראש, גרם לרופאה שלי לומר "הופההה"... וזו לא תגובה אופיינית לה. אביתר יחסר לנו מאוד בתקופת העדרותו, אבל זכינו לחברתך הנעימה! אני מקווה שהסיבות להעדרותו טובות. מסרי לו דרישת שלום חמה מאיתנו ושאנו מצפים לשובו בהקדם. אני שולחת לך חיבוקים ועידודים, שיבואו ימים יותר טובים! אור ואהבה, אילת.

 

[נאן]

כח ההשרדות של האמהות../images/Emo24.gif

היי תמר בטוח שקשה לך בלי אביתר והגעגועים עזים. אבל אני מתפעלת ממך מאמא"לא שווה" תסתכלי כמה כח יש לך לטפל בילדה ואחרי כימו.ותתפעלי מעצמך ותתני טפיחה על השכם לעצמך. זה כח ההשרדות שלנו.את אמא שווה גם כשאת חולה.ושווה בכל מצב אני לא מאמינה שאני אומרת את המילים האלו. גם לי יש מין הרגשה כזו של אמא לא שווה. מין הרגשה מחורבנת כזו, בערב החג הבת הקטנה שלי שברה את הבוהן.דלגה על המדרגות פספסה אחת ונחתה לה על הבוהן.אני היתי יום אחרי הזריקה של הבטן מקופלת כמעט כל היום בקושי זזה.עד השירותים ובחזרה הזמנתי רופא שאישר שזה שבר ועכשו צריך להנהוג לבית חולים. הלבשתי את פרדי על היד(שרוול הלחץ שלי) לקחתי אותה ששתינו בתור צולעות לאוטו.לא ראיתי מי אני יכולה שינהג בשבילי והקטנה צריכה טיפול. זה כח ההשרדות כח האמהות שלנו כנראה. לא יודעת אייך נסעתי לבית חולים שמתי כרית קירור על הבטן. לילה חושך והגעתי קבלה טיפול קיבוע. חזרנו הביתה מפורקות אך מרוצות. ואם כל הבלגן והכאבים והריצות לשירותים עשיתי זאת אני אמא בכל מצב לטוב ולרע וגם את. ולפעמים לא נעים להגיד שיש מצבים שמזכירים לנו ושנותנים לנו חיזוקים. בקשר להכחשה......זה בסדר מכירה את זה יופי בניסיון להוכיח כל היום שזה בעצם טעות.....רק התזכורות האחרונות מוכיחות שאין טעויות והמלחמה הבאה בפתח..... תחזיקי מעמד לעצמך לילדה ולאביתר שיחזור. מלאן חיבוקים נאנוש

 

[תמר 26]

../images/Emo24.gifתודה

נאן ואילת יקרות תודה על המילים החמות והמעודדות שלכן, ממש חיממתן את ליבי. נאן - את הטפיחה על השכם ששלחת לי הרגשתי עד לפה, תודה. עם כל הכבוד לא נהגתי

לביה"ח וחזרה (תני לעצמך צל"ש -

) בסה"כ החזקתי את הילדה עלי, פשוט בדר"כ אחרי כימו' אני מחוקה במיטה, כמעט לא זזה ליומיים. ואם פעם אביתר ידע שאני במיטה לפי השיער שמציץ על הכרית כעת הוא צריך להרים את השמיכה ולבדוק אם אני שם

. הדלי ליד המיטה, לידי בקבוק מיץ, וקרח. זהו. מידי פעם אביתר או מישהו נכנס לבדוק שאני בסדר, אבל אני לא יודעת מכלום, אז הפעם לא היה לי את הלוקסוס להתנתק במשך יומיים... לשבריר שניה רציתי בעצמי לבכות... כשאני אומרת אמא שווה אני חושבת על אמא שלי גידלה 5 ילדים, עבדה, טיפחה את הבית, אף פעם לא הרימה קול, אף פעם לא התלוננה אף פעם לא היתה עייפה, או חולה, (היא עדיין תודה לאל, כך). ואילו אני חודש אחרי שהבת שלי נולדה חליתי בצהבת A (שזה אמנם הסוג הקל אבל עדיין מחלה) לא יכולתי להתקרב לתינוקת או להיניק אותה כי זה היה מסוכן לה. הבטחתי לעצמי שאף פעם לא יקרה מצב כזה שוב שמחלה תפריד ביני לבינה. המזל הגדול הוא שסרטן לא מדבק!!!

(כעת הבעיה הפוכה אני צריכה להישמר, ולפעמים צריך גם להתרחק ממנה

). סתם,מפריע לי שיש כל הזמן פשרות שנעשים כך שעם אבא יותר כיף.

אילת - מצטערת לשמוע על הבשורות הרעות. לא רוצה להיות אמא פולניה אבל כדאי מאוד שתתייחסי ברצינות לזה כי לי היה דלקת ראות כבר מההתחלה וזה היה רחוק מלהיות תענוג אז

להישמר.

שבוע טוב קל ובריא

תמר