../images/Emo11.gif
איך אפשר לכעוס עליך. מה שעשית היה הדבר הכי פוגע בעולם. רצית לזרוק את החיים שלך לפח כי אתה חושב שאין לך כלום. זה פשוט מעליב שאתה לא רואה שיש לך כ"כ הרבה. בד"כ ילדים הם הכל בשביל ההורים שלהם ואנחנו ואמא פשוט לא היינו מספיק. והעניין הוא שאני פשוט לא מסוגלת לכעוס עליך. אתה עדיין חולה, למרות שאתה טוען שלא, ואני פשוט לא מסוגלת להגיד לך את כל זה. על כל דבר שיוצא לי מהפה אני חושבת עשר פעמים רק כדי שלא תיפגע, כדי שלא תצא לך עוד איזו תגובה בלי פרופורציה, כי אני פשוט לא מסוגלת להתמודד יותר עם ההתפרצויות האלו. אני, שחשבתי על שירות קרוב לבית, לא יכולה לחכות כבר לגיוס כי החיים בבית מסובכים. לא רע לי, אבל להיות כ"כ מודעת לעצמי. אי אפשר פשוט להשתחרר. ביום שבו עשית את זה חשבתי שהחיים שלנו נגמרו. שהדברים לא יחזרו לעולם להיות כמו שהם היו. אבל הנה אנחנו, יותר מחצי שנה אח"כ וכולנו כאן, ומתפקדים. אומרים "מה שלא הורג מחשל". וזה נכון. אני בנאדם הרבה יותר חזק עכשיו. ההכנה הכי טובה שיכולה להיות לחיים. ועדיין קשה לסלוח. גם על ההרגשה שאנחנו לא מספיק חשובות, גם על השקרים, על הפגיעות הרבות. ואני פשוט לא מסוגלת לכעוס עליך. רק לפעמים, בפנים, בשקט. אצל הפסיכולוגית. אבל לא יותר מזה. אבל הכי חשוב לי שתדע שאני עדיין אוהבת אותך. למרות שלפעמים אנחנו רבים, למרות שקשה לשנינו, ולמרות שלפעמים אתה אומר שאני לא. אני כן. מאוד.
איך אפשר לכעוס עליך. מה שעשית היה הדבר הכי פוגע בעולם. רצית לזרוק את החיים שלך לפח כי אתה חושב שאין לך כלום. זה פשוט מעליב שאתה לא רואה שיש לך כ"כ הרבה. בד"כ ילדים הם הכל בשביל ההורים שלהם ואנחנו ואמא פשוט לא היינו מספיק. והעניין הוא שאני פשוט לא מסוגלת לכעוס עליך. אתה עדיין חולה, למרות שאתה טוען שלא, ואני פשוט לא מסוגלת להגיד לך את כל זה. על כל דבר שיוצא לי מהפה אני חושבת עשר פעמים רק כדי שלא תיפגע, כדי שלא תצא לך עוד איזו תגובה בלי פרופורציה, כי אני פשוט לא מסוגלת להתמודד יותר עם ההתפרצויות האלו. אני, שחשבתי על שירות קרוב לבית, לא יכולה לחכות כבר לגיוס כי החיים בבית מסובכים. לא רע לי, אבל להיות כ"כ מודעת לעצמי. אי אפשר פשוט להשתחרר. ביום שבו עשית את זה חשבתי שהחיים שלנו נגמרו. שהדברים לא יחזרו לעולם להיות כמו שהם היו. אבל הנה אנחנו, יותר מחצי שנה אח"כ וכולנו כאן, ומתפקדים. אומרים "מה שלא הורג מחשל". וזה נכון. אני בנאדם הרבה יותר חזק עכשיו. ההכנה הכי טובה שיכולה להיות לחיים. ועדיין קשה לסלוח. גם על ההרגשה שאנחנו לא מספיק חשובות, גם על השקרים, על הפגיעות הרבות. ואני פשוט לא מסוגלת לכעוס עליך. רק לפעמים, בפנים, בשקט. אצל הפסיכולוגית. אבל לא יותר מזה. אבל הכי חשוב לי שתדע שאני עדיין אוהבת אותך. למרות שלפעמים אנחנו רבים, למרות שקשה לשנינו, ולמרות שלפעמים אתה אומר שאני לא. אני כן. מאוד.
