המפלצת - מוקדש לניויניני

../images/Emo110.gif המפלצת - מוקדש לניויניני

כל מה שאני אכתוב כאן הוא בגדר השערה בלבד ואינו בא במקום יעוץ רפואי. מה זה המפלצת? איך נלחמים במפלצת? ואולי יותר חשוב מי נלחם במפלצת? מפלצת= חשיבות עצמית= אגו מה זה חשיבות עצמית? אגו? כל מה שאספתי עד היום על עצמי: קוריאם לי שירה, אני גרה בתל אביב, נולדתי בכפר סבא , לאבא שלי קרואים מאיר לאמא שלי קוראים מלכה, האופי שלי כזה וכזה , החברים שלי הם בלה בלה , אני יהודיה, אשה עברתי ככה וככה חוויות בחיים ריאתי מקומות רכשתי השכלה ובעצם כל מה שאני מגדירה בתור אני - זה האגו. עכשיו מה הבעיה? אני בעצם אמורה להילחם בעצמי. המפלצת אמורה להוריד את ראשיה שלה. האגו רוצה להיות חסר אגו. החשיבות העצמית רוצה להיות לא חשובה - הכי לא חשובה. מה נשאר כש המפלצת נעלמת ? כשהאגו נעלם? אין לזה מילים ולמרות זאת הרבה נכתב על זה. "אין לאן ללכת - אין מי שיילך אין לאן להגיע אין מי שיגיע" גוטמא בודהה זה המילכוד 22 , כמו להרים כיסא שאתה יושב עליו. לכן - כל הדיבורים על אני מסתדר עם המפלצת הם סבבה , אבל מי אומר את זה? המפלצת. אנחנו צריכים ללמוד לפתח את המקום שהוא לא חשיבות עצמית - אבל מי יפתח את זה? זה בדיוק כמו המחשבה אני רוצה להפסיק לחשוב. אנחנו צריכים דרך פעולה שלא באה מהמוח. מהשכל מהמחשבות. יש מלא ראשים למפלצת, היא לא נחמדה יותר מאיתנו ולא רעה יותר מאיתנו. היא אנחנו - עד שלא ניהיה במקום אחר (תודעתית) אז לשים לב כשאני נעלבת, כשאני מוחמאת, כשאני צודקת, יודעת,ובעצם די כל הזמן.... לא ללטף את עצמי- אני בסדר.(גם לא להאשים את עצמי..( ליהות מודעת ולשחרר. טוב מספיק.
 

nivinivini

New member
מסכימה עם כל מילה שלך - אמרה המפלצת

אבל דבר קטן. "אני מסתדר עם המפלצת"- טוב, קשה לבטא את זה בלי להוסיף אני, אבל בכל אופן, הדובר הוא החלק הגבוה והמודע יותר ב"אני". זה החלק חסר האישיות שהכי קרוב לרוח. זתומרת אני לא מרגיש (ושוב "אני", מה אפשר לעשות?) שנפלתי במשפט הזה לאחת המלכודות של המפלצת. טוב, ככל שמנסים להסביר את זה, זה רק מוביל לעוד פרדוקסים. אחד הגדולים זה תחושת ההבדלה בין האגו לרוח. מילכוד. אבל כדי להתחבר שוב, נקי, צריך להיפרד, כנראה, לחלוטין. אוף על המילים האלה.
 

נ ו ל י ה

New member
מה?...יכול להיות....

שאתה רוצה להגיד שאין לך חשיבות עצמית? אם אני אנסה להעליב אותך עכשיו אתה לא תפגע? זאת אומרת, אני יכול להכנס בך כמה שאני רוצה, ואתה לא תפגע מזה? ניב, עם כל הכבוד שאני רוחש לך, לא נראה לי שזה המצב, מצטער.
 

nivinivini

New member
חס וחליל וג'אבר. מה פתאום. ואני גם

לא מעוניין להגיע למצב טוטאלי כזה. אבל החלק של הרוח תמיד מסתכל מלמעלה וצוחק וזה מה שחשוב לי. לא יותר.
 

nivinivini

New member
נגמרו הנסיונות שלי מזמן, להסתובב

ברחובות כמו רוח חסרת אישיות. זה לא הולך עם ה"חיים". בחיים אני "אני" עד הסוף. משתדל. סופר-אגו. וזה לא נוגד חיבור לרוח, כמובן. רק מחזק. והמוות הופך ליהיות שאיפה נעימה.
 

nivinivini

New member
אוי, בטעות הודיתי 3 פעמים לעצמי.

זה מוקדש לכם. גם ככה אנחנו אותו דבר, לא? מה זה משנה.
 

nivinivini

New member
ועכשיו, נראה לי שדיברתי לעצמי. אופס

(מביא לעצמי סטירה קטנה). יא חיים חפר.
 

o fri

New member
עוד רגע שבו

אני מתגעגעת ל"joy of existance". היא כתבה כמה הודעות שעשו לי את זה בעניין המדובר. רוצה להתייחס לקטע הזה: עכשיו מה הבעיה? אני בעצם אמורה להילחם בעצמי. המפלצת אמורה להוריד את ראשיה שלה. האגו רוצה להיות חסר אגו. החשיבות העצמית רוצה להיות לא חשובה - הכי לא חשובה. מה נשאר כשהמפלצת נעלמת? כשהאגו נעלם? אוקיי, זה אתגר עבורי, אבל אני אנסה להעביר את זה למילים: יש משהו במה שאת אומרת. אי אפשר לחשוב על להפסיק לחשוב, להגיב בחוסר תגובה, "להלחם" באגו מתוך האגו. זה פשוט לא יהיה זה!. ז'תומרת- זה מה שזה יהיה- מלחמה. וזה לא מה שאנחנו רוצים נדמה לי. יש פשוט עוד "מרכזים" שיכולים לנהל אותנו, ושאנחנו יכולים לפעול מתוכם. הדרך היעילה ביותר, לפי הבנתי ונסיוני, היא לא להלחם באגו (באותו אופן שהאגו נלחם) אלא לשים לב אליו ולבחור לא לפעול משם. מאיפה כן לפעול? אם אתאמץ ואתגמש אז אכתוב כך- ממקום שבא לשרת. לשרת את עצמי ואת היקום כולו באופן הטוב והאוהב ביותר. זה התמרור הכי טוב שזמין לי כרגע במילים. תודה לך.
 
למעלה