אני לא מבין הרבה, רק קצת בעניני שפה
למילים בשפה יש תפקיד.. ובדרך כלל, אם לא תמיד למילים יש עולם שלם ומלואו מאחוריו שהינו משותף לקבוצות גדולות של אנשים. לדוגמה, כשאדם כותב "אני מקווה" - על משהו שתלוי בו, הוא בעצם נותן לעצמו פתח מילוט, בשפה זה נראה/נשמע כאילו זה לא תלוי בו - כאשר לפי האמונה שלי, זה תלוי בו.. לעומת זאת, אם הייתי כותב - שלחתי טופס לוטו ואני מקווה שאני אזכה, כאן המילה "מקווה", לדעתי, במקום, מכיוון שאין לי שליטה לחלוטין באם אני אזכה או לא... בעצם יש לי שליטה באם אני לא אזכה - זה אם אני לא אשלח טופס. (-; לעומת זאת, אם אני מנתח את המשפט שלך. כשאת אומרת "מקווה שאמצא את המסלול" - אם תחפשי עד שתמצאי, אז בסוף תמצאי - וזה תלוי רק בך! לעומת זאת אם תרימי ידים לפני שתמצאי - אז לא תמצאי - וגם זה תלוי רק בך. אך כשאת אומרת "מקווה שאמצה את המסלול" זה נקרא, כאילו שזה לא תלוי רק בך.. יכול להיות שזה לא תלוי רק בך - לפי אמונתך, ואולי בגלל שאני לא מכיר את כל הרקע, אם כי לפי מה שהוספת, הייתי אומר שזה כן תלוי בך
דוגמה נוספת שדרכה אנשים משתמשים בשפה בצורה (לדעתי) דפקטיבית, היא להשתמש בהטיות השונות של הפועל "לנסות" - מכיוון ש... יש לנו מעיין "הגדרה בראש" משנים של ניסיון לגבי המילה "לנסות" אם הייתי אומר לך ש"ניסיתי לסגור את הדלת" מה את יודעת בוודאות? - שהדלת כנראה עדיין פתוחה... בד"כ (אם כי לא תמיד) כאשר אדם אומר "אני אנסה" הוא בעצם מאפשר לעצמו פתח מילוט ולא הולך עד הסוף... כל זה רק על שימוש 'קלוקל' בשפה, כשאני אומר קלוקל הכוונה שלי הינה - שימוש בשפה שעושה עם האדם יותר נזק מאשר תועלת.. אבל זו רק דעתי, ואני רק דמות פיקטיבית בפורום... קחי מכולם רק את מה שמתאים לך לחיים ולדרך הפעולה שלך.. וכשזה לא עובד קחי דברים אחרים.. (-; בהצלחה מיקי
