אז איך הכרנו את ה-Black Crowes?

[AeroTom]

../images/Emo119.gif אז איך הכרנו את ה-Black Crowes?

הנה שרשור שיהיה מעניין וכיף גם לראות את תגובות הגולשים. איך הכרתם את הלהקה? אשמח לשמוע מכולם כאן באילו נסיבות ה-Black Crowes נכנסו לחייכם (בין אם אתם מעריצים וותיקים או בתחילת הדרך. לא משנה). האלבום הראשון, או זה שממש הכניס אתכם חזק ללהקה. האם הכרתם לבד או בגלל אחרים, וכל הסיפורים המעניינים שתמיד כיף לשמוע על חיבור ללהקות ואמני מוזיקה. אתם מוזמנים להתחיל לשפוך (ולחפור גם כמה שיותר, אם בא לכם) ולכתוב על החיבור האישי שלכם עם הלהקה ואיך זה קרה. מוזמנים גם להוסיף עוד פרטים משלכם על הלהקה או החיבור שלכם איתם או אירועים אישיים ספציפיים שקשורים. מקווה לקרוא כמה שיותר סיפורי חיבור. קצרים או ארוכים, מהכרה של שנים או אפילו של חודש. אז...בואו נשמע אותם

 

[JumpInTheFire]

אני זוכרת את זה כאילו זה היה לפני שבוע ../images/Emo12.gif

או ש......... בתקופת שהותי בפורום לד זפלין נתקלתי בכל מיני דיבורים חיוביים על הלהקה, ובין היתר שיש את האלבומים שלהם בטאוור רקורדס בעזריאלי, אבל זה לא גרם לי עדיין לשמוע אותם. אח"כ קיבלתי המלצה עליהם גם בחנות דיסקים (כשקניתי דיסק של זפלין, לא להאמין איך הכל מתקשר אליהם

), ושוב לא התייחסתי. לפני שבוע וקצת נסעתי לעזריאלי, וחשבתי לעצמי שאם אני כבר שם, אני אנצל את ההזדמנות ואקשיב לממליצים. קיבלתי המלצה מצויינת מתומר האדיב ל The Southern Harmony and Musical Companion ומאז ועד היום אני שומעת את האלבום להנאתי. האלבום ששמעתי בהחלט מושך אותי להכיר את שאר האלבומים. מקווה שאמשיך לאהוב גם את השאר

 

[AeroTom]

גם אצלי הקשר ההתחלתי עם הקרואוז מאוד מאוד

קשור לזפלין...הסיפור המלא יגיע מאוחר יותר כשיהיה לי זמן. כרגע בעבודה. ואני בהחלט מקווה שתמשיכי איתם כמו ההתחלה הטובה, יגיעו עוד אלבומים ועוד הנאה והכרה עם הקרואוז. אולי הפורום יגרום לך לעשות זאת מהר יותר משחשבת...

 

[SaintJohn]

כל הזכויות שמורות ל-Aeroguy!../images/Emo8.gif

אצלי זאת לא היתה אהבה משמיעה ראשונה, לקח לי כמה סיבובים כדי להתחבר כמו שצריך ללהקה: ב-2003 פגשתי את גיא והוא המליץ לי על להקה בשם ה-Black Rose, והוא אמר לי שהוא יביא לי דיסק שלהם לשמוע. אמרתי לעצמי שלהקה עם שם שכזה לא נשמעת משהו. רק כשהוא הביא לי את הדיסק וראיתי מה כתוב עליו, אז הבנתי - אההההה, זה Black Crowes! אוקיי. לא השתכנעתי מהדיסק והחזרתי אותו לגיא ואמרתי לו שלא התלהבתי מי-יודע-מה. בסיבוב השני (נראה לי כשנתיים אחרי זה) גיא אמר לי שהוא ישקיע בשבילי ויצרוב לי שירים שלהם על 2 דיסקים - דיסק אחד למתחילים ודיסק אחד למתקדמים, וחובה עליי להקשיב קודם כל לדיסק למתחילים שכלל שירים יותר קליטים של הקרואוז, ואחרי זה לדיסק למתקדמים, עם שירים קצת יותר מורכבים ופחות שגרתיים שלהם. הקשבתי לשני הדיסקים כמה פעמים ואהבתי את רוב השירים משני הדיסקים, אבל לא מספיק כדי לרצות לקנות משהו שלהם. במהלך הזמן הקשבתי פעמים נוספות לשני הדיסקים עד שבשלב מסוים הגעתי למסקנה שהם ממש ממש אחלה, וקניתי את Shake Your Money Maker שמאוד אהבתי, ואת By Your Side שגם היה אחלה. ביום ההולדת שלי לפני שנה, חבריי הטובים ובראשם תומר זממו מזימה זדונית והשלימו לי את כל הדיסקוגרפיה שלהם, כולל אלבום הלייב Into the Fog...Freak'n'Roll ו-The Lost Crowes הכפול, ומאז התחברתי די חזק לכל האלבומים.

 

[AeroTom]

טוב, הגיוני שהחיבור האמיתי ממש יגיע אחרי

שאלבומים מקוריים נמצאים ברשותך. זו לפחות תמיד הייתה הדעה שלי בעניין (ועדיין). השלב הבא - להיחשף לכמה שיותר הופעות (Instant Live וכדומה) ואלבומי הסולו של החברים

הקטע עם ה-Rose קרה אצלי בכמה מקרים שאמרתי את השם של הלהקה לאנשים והם גם חשבו שזה ככה

 

[SaintJohn]

שכחתי את ה-Greek!

עכשיו אחרי שקראתי את הסיפור של תומר, זה הזכיר לי שלפני אלבומי הקרואוז קניתי את אלבום הלייב הכפול והענק של ההופעה של הקרואוז עם ג'ימי פייג'. לתומר זה עלה 25$ בהזמנה באינטרנט, ואני קניתי את זה בטאוור בעזריאלי בלא יותר מ-19.90 ש"ח! אני עדיין לא מבין איך טאוור נותנים כזה מחיר לאלבום כפול, ועוד אלבום כפול כזה משובח. מאוד נהניתי להקשיב לאלבום בשל החיבה היתרה שלי לזפלין, אבל הוא רק פתח לי קצת את הסקרנות לגבי הקרואוז, לא יותר מזה. ג'ימי פייג' היה רציני כשהוא אמר שהקרואוז הם הלהקה הכי דומה לזפלין שהוא אי פעם ראה, ואני מסכים איתו.

 

[AeroTom]

אז הנה הסיפור שלי

זה התחיל הרבע הראשון של 2005. גיא כאן תמיד הזכיר את הקרואוז בפני, אבל עדיין לא ניסיתי אותם. באפריל אם אני לא טועה, מצאתי בחור בשחור את Amorica ב-22 ש"ח בלבד. אז אמרתי, יאלה, נקנה. שמעתי אותו כמה וכמה פעמים. חיבבתי מאוד, אבל עדיין לא הגיע לי הקליק. אחרי שרכשתי את Amorica נזכרתי בהוצאת הלייב של ג'ימי והקרואוז - Live At The Greek. זה אלבום שהכרתי אותו הרבה זמן קודם לכן, אבל רק בשם. בגלל החיבור הגדול שלי לזפלין לאורך השנים...אף פעם אבל לא קניתי אותו, כי אמרתי לעצמי שאני לא ממש מכיר את הקרואוז (מה שכן, התלהבתי מהרשימת שירים שמופיעה שם, כי יש שם שירים שזפלין אף פעם, או כמעט ולא ניגנו בלייב, ואחלה בחירות מ-Graffiti וכדומה). אז אחרי שרכשתי את אמוריקה אמרתי שאני מכיר כבר קצת את הלהקה והזמנתי את ה-Greek. זה היה ביוני 2005 ואחרי שזה הגיע, שמעתי את זה פעם אחת ופשוט נדהמתי...גיא יהיה עד (אם הוא יראה את פניו כאן בהקדם בלחץ הלימודים שלו) עד כמה התלהבתי מה-Greek אחרי השמיעה הראשונה. והאלבום הזה גרם לי להעריך עד-מאוד את הלהקה ולרצות מאוד גם לרכוש עוד חומר מקורי שלה. מיד אחר כך קניתי ממישהו מאי ביי את: Southern Harmony Shake Your Money Maker Three Snakes & One Charm הם הגיעו, התחברתי אליהם די מהר, ואחר כך גיליתי את הקסם המדהים של Amorica גם. אחרי זה מצאתי את By Your Side בדיסק סנטר והזמנתי גם את Lions ואת ה-Live. בסוף קיץ 2005 הקרואוז כבר השתלטו עלי לגמרי. לא חשבתי שאני אתחבר כזה מהר ללהקה ועוד עם חיבור שכ"כ מדבר אלי. אחרי כמה זמן וחרישות מרובות על כל האלבומים, גם פניתי לאלבומי הסולו של חברי הלהקה ורשמית ה-Black Crowes השתלטו על חיי והפכו ללהקה האהובה עלי כיום. בסוף 2005 גילינו על ההופעות בלונדון, הצעתי לגיא ללכת ואז במרץ 2006 הגשמתי חלום אישי של שנים - להיות בהופעה של להקה שאני אוהב. ולא סתם אוהב, אלא עם חיבור אישי ממש גדול. 3 הערבים האלה בלונדון היו חווית חיי עד כה ואם אהבתי את הקרואוז לפני זה, אז אחרי זה האהבה הזאת אפילו גדלה עוד יותר. אז האלבום הראשון שלי היה Amorica, אבל האלבום שהיה ה"טריגר" וגרם לי לרצות להיכנס אליהם יותר ולהכיר, היה ה-Live At The Greek. עד היום כמובן יש לי סימפטיה אדירה לאלבום לייב הזה על מה שגרם לי לעשות (מלבד זה שהוא באמת אלבום לייב ענק לדעתי).

 

[Aeroguy]

הממ....

הכל התחיל כשנסעתי לראות את אירוסמית' בהופעה בברלין בשנת 1999. ההופעה היתה מצויינת, והיו לה 3 להקות חימום. אחת מהן היתה להקה ששמעתי עליה קצת אבל אף פעם לא אותה, להקה בשם The Black Crowes. הם נתנו הופעה קצרה אבל אנרגטית ומהנה מאוד. כשנתיים אחר-כך פגשתי לראשונה את עידן (Aero Jury), שגילה לי אותם יותר לעומק. האלבום הראשון שקניתי היה האלבום הראשון ואחר-כך Lions, שמאוד אהבתי. מפה לשם פתאום כבר היו לי כל האלבומים... אך לצערי היה לי מאוד עצוב, בגלל שכשממש התחלתי להכיר אותם לעומק זה היה ישר אחרי שהם התפרקו. מכיוון שכך, מה רבה היתה השמחה שהלהקה התאחדה ב-2005. ביולי של אותה השנה נסעתי לבקר את אחותי בארה"ב, והלכתי לראות שוב את הקרואוז מופיעים - הפעם כשאני כבר מכיר ואוהב אותם. ההופעה הראשונה שראיתי היתה הופעת חימום לטום פטי, אמן שאני מאוד אוהב. ההופעה השנייה היתה הופעה מיוחדת רק של הלהקה. זו היתה ההופעה השניה אי פעם שלהם במתכונת הארוכה - מחלקים את ההופעה לשני חלקים עם הפסקה קצרה באמצע, וסה"כ מופיעים כשעתיים וחצי - שלוש שעות, הופעה שנותנת ללהקה לחפור עמוק לתוך הקטלוג שלה. ההופעה הזאת היתה פשוט קסומה, עם כמה מהשירים האהובים עליי - Cursed Diamond, My Morning Song, Descending, How Much For Your Wings, Better When You're Not Alone וכמה קאברים מאוד מיוחדים: Pardon My Heart של ניל יאנג, Girl From The North Country של בוב דילן, Space Captain של ג'ו קוקר ו-Tumblin' Dice של הרולינג סטונס. כמו שתומר סיפר, בשנה שעברה ראיתו אותם יחד בלונדון, כאשר הם ביצעו 3 הופעות ארוכות שכאלה, שונות אחת מהשנייה, בשלושה ימים קסומים בלונדון.