מורה טוב, מורה לחיים

../images/Emo12.gifמורה טוב, מורה לחיים../images/Emo12.gif

אהלנים חברימים
רובנו נתקלים לא פעם במודעות פרסומת בעיתונים וברשת המבטיחות לנו
"להגיע אל עצמנו"
,
"להרחיב את הכלים"
ובעיקר... בעיקר לחיות מתוך אהבה
ומודעות גבוהה. אז הפרסומים הללו מתגנבים ללא מעט לבבות ואנשים, ונוטעים בחלק לא קטן, תקוות גדולות. אלא שכאשר חלק לא מבוטל כבר מגיע להרצאות מבוא של אותם קורסים, מתגלים לנו מורים כאלה ואחרים שלא ממש תואמים את הציפיות. ניגשתי לעיין שוב, כמידי פעם, ב
"שיחות עם אלוהים"
הראשון,והנה מצאתי שגם שם יש איזכור של נושא המורים. והנה ציטוט: (שיחות עם אלוהים, דו-שיח לא שכיח, עמ' 108)
"חכם אמיתי איננו מי שיש לו הכי הרבה תלמידים, אלא מי שבורא הכי הרבה חכמים"
מנהיג אמיתי אינו מי שיש לו הכי הרבה תומכים, אלא מי שבורא הכי הרבה מנהיגים.
מורה אמיתי אינו מי שיש לו הכי הרבה ידע, אלא מי שבזכותו יש להכי הרבה אנשים נוספים ידע.
מה דעתכם אנשים
מיהו מורה אמיתי, או כמו שאמרה איזו פרסומת לפני כמה שנים – מורה טוב, מורה לחיים
"
 

seeyou

New member
עוד פנינים על מורים-../images/Emo45.gif

The mediocre teacher tells. The good teacher explains. The superior teacher demonstrates. The great teacher inspires. ~William Arthur Ward http://www.quotegarden.com/teachers.html
 

לקשמי

New member
שאלה יפה

שאלה דומה גם שאלתי בשיעור האחרון שהיה לי בקורס רג'ה יוגה שאני עוברת עכשיו. (רג'ה יוגה היא אחד מהתרגולים של היוגה, שנועדה לפתח שליטה עצמית באמצעות תרגולים שונים שאותם לומדים בקורס). שאלתי את זה לגבי גורו, איך בוחרים גורו ואיך אני יכולה לדעת שהגורו שבחרתי הוא מורה אמיתי. המורה בקורס ענה לי שדבר ראשון צריך לברר מי היה המורה של אותו מורה ומה המורה שלו אמר עליו כתלמיד. זה גם נכון, אבל לדעתי יש דברים לא פחות חשובים. מה שחשוב בעיניי (ואת זה גם אומרים ביוגה) הוא לדעת שאותו מורה לא רק מטיף לדרך מסויימת אלא גם חי אותה. אם הוא מטיף לענווה, עליו להיות עניו וצנוע בעצמו, אם הוא מטיף לנתינה, עליו להיות אדיב ונותן ללא תנאי וכן הלאה. אני חושבת שכאשר מגיע המורה האמיתי, פשוט יודעים את זה, מתוך התחושה הפנימית. ואם תהיתם, לי אין גורו.
 

Tal_Ya_Tal

New member
4../images/Emo140.gifנקודות לזיהוי מורה אמיתי:../images/Emo42.gif

1.מורה אמיתי אינו יוצר תלות בתלמידו. אין לו שליטה עליו. 2.מורה אמיתי אינו יוצר מניפולציות אצל התלמיד לסיפוק מאווייו האישיים. הוא בא בטבעיות ואינו שופט איש. 3.מורה אמיתי, אינו מלא חשיבות עצמית. הוא רואה בכל אדם שווה לו. כי בכל אחד קיים הניצוץ האלוהי. 4.אישיותו של המורה צריכה להתקבל עלינו כאדם בעל פתיחות, נכונות לתת, אנושיות וענווה. וה'קורס בניסים' אומר:" מורה האלוהים הוא כל אדם הבוחר להיות כזה. כישוריו מסתכמים בכך בלבד. בדרך כלשהי, בנקודה כלשהי, הוא הגיע לכלל החלטה מכוונת שבה לא ראה את טובתו כנפרדת מטובתו של זולתו." (קורס בניסים, מדריך למורים, פרק 1. פסוק1.) L&L TALYA
 
wow, אוהבת מאד../images/Emo23.gif

אוהבת
את כל ארבעת הנקודות הללו, ורוצה לומר
על השיתוף. ברוכה הבאה, כבר אמרתי
קבלי
ענקיים לאות אהבה רבת שנים. יו,,, יצא לי חרוז
 
../images/Emo47.gif../images/Emo63.gifבין מורה למאסטר../images/Emo63.gif../images/Emo47.gif

באחת מהרצאותיו, נשאל
"מאסטר דוד הר ציון"
מה ההבדל בין מורה למאסטר
להלן הציטוט של תשובתו:
"זה אותו ההבדל שיש בין ידע לידיעה. ידע שייך להכרה. הידיעה היא מן הנשמה. המורה מעניק אינפורמציה להכרה. הוא מעניק משהו, מוסיף לך דבר-מה. המאסטר לוקח... הוא מסיר את המכשולים, את החסימות מלבך. המאסטר הוא הרסני. הוא הורס את כל מה שמזויף בך. המורה הוא אדם שהופך את עצמו למחסן של מילים, רעיונות והתרחשויות שמעולם לא חווה. הוא מחסן ענק של תיאוריות, דוקטרינות ומשפטים... אך במובן מסויים הוא מת. ידע וידיעה הם שני דברים שונים מאוד... והמרחק ביניהם הוא אותו מרחק שבין המורה והמאסטר.
כותב האדמו"ר הזקן : "אך עיקר הדעת אינה הידיעה לבדה שידעו גדולת ה' מפי סופרים ומפי ספרים, אלא העיקר הוא להעמיק דעתו בגדולת ה' ולתקוע מחשבתו בה'. (ליקוטי אמרים "תניא" מב) האדמו"ר הזקן לא היה מורה, הוא היה מאסטר. אולי הגדול מכולם... ספריו לא העניקו ידע. ה'תניא' הוא רעל לאגו. רעל לאנוכיות... הוא אינו נותן לך תחושה שרכשת משהו. שהרי המאסטר לוקח… האדמו"ר הזקן אומר לנו לתקוע את המחשבה בה'. ומורה הוא מישהו שתוקע את עצמו במחשבה, בהכרה. וכאשר אתה תוקע את עצמך בהכרה, שיתוק יופיע. רק כאשר אתה נע, כאשר אתה חי בטוטליות, רק אז אתה חכם.
ללמוד ממורה זה הרבה יותר קל מאשר ללמוד ממאסטר. שכן קל מאוד להעביר במילים את מה שלמדת באמצעות מילים. המורה יכול, בקלי קלות, ללמד אותך גם את מה שהוא אינו מכיר, גם את מה שהוא מעולם לא ראה. מורה יכול להיות עיוור שלמד בשיטת ברייל על הצבע, על האור, שמרצה על-אודותם. גם מערכת היחסים עם מורה היא שונה לחלוטין מזו שעם מאסטר. במערכת יחסים עם מורה התלמיד הוא פסיבי, והמורה אקטיבי. הוא תמיד מלמד. גם אם אתה אינך לומד, הוא ימשיך ללמד. במערכת יחסים עם מאסטר התלמיד הוא אקטיבי. המאסטר לעולם אינו רודף אחריך כדי ללמד. עליך, התלמיד, לעבוד קשה, להיות ראוי ללימוד. מפני שהמאסטר הוא נוכחות, נוכחות פסיבית. והתלמיד הוא זה שעליו להתאמץ כדי להתקרב, לחוש, להתמלא מאותה נוכחות. סמכותו של המורה נובעת מהסכמות, מתעודות ומספרים. הסמכות של המאסטר נובעת מהדממה של נוכחותו. מהמורה ייתכן שלא תלמד, אך הוא תמיד ילמד… ממאסטר ייתכן שתלמד אך הוא לעולם לא יילמד. מאסטר הוא צדיק, מישהו שמצדיק את כולם ולעולם אינו שופט. לכן עם מאסטר לעולם לא יהיו מבחנים... גם אם אינך מצליח, גם אם אתה נכשל, הוא תמיד יאהב אותך ויברך אותך.
האבסורד הגדול הוא שמורה תמיד ימשוך אנשים רבים יותר מאשר מאסטר. כי מורה גורם לאגו להרגיש טוב. כאשר האגו לומד משהו, תופס משהו, הוא מתחזק. הוא חש הנאה מסויימת. מאסטר גורם לפחד. הוא יוצר התנגדות אצל בני האדם. שכן האש שורפת, ומאסטר הוא אש. לעולם לא תבין את המאסטר. מפני שמאסטר הוא אהבה. את האהבה אי-אפשר להגדיר, להסביר. את האהבה אפשר רק לחוות, לחיות. ודומני שזה אחד מההבדלים הגדולים: שמורה אפשר להבין, ואת המאסטר עליך לחיות. מורה מעביר אינפורמציה, ומאסטר - דברי אלוקים חיים. אם אתה מעוניין לדעת על-אודות מאסטרים מן העבר - חפש מורה... מורה יודע הכל, בדיוק רב, על מאסטרים מהעבר: מתי נולדו, מה הם אמרו, מה קרה להם… אך אם אתה שואף שמה שקרה להם יקרה לך - עליך לחפש מאסטר.
כשאתה לומד ממורה - התעניין במילותיו, ולא באיש עצמו. כשאתה לומד ממאסטר שים לב לאיש, ופחות למילותיו.
במסכת אבות אנו רואים ביטוי שחוזר על עצמו שוב ושוב ביחס לכל אחד מהתנאים "הוא היה אומר"... התנאים הללו היו מאסטרים, ולא מורים. הם לא אמרו את מה שהם חשבו. הם גם לא אמרו את מה שהם למדו. הם לא היו מדקלמים. הם היו מאסטרים... לכן "הוא היה אומר" : הם אמרו את מה שהם היו. מורה יודע על-אודות האמת. מאסטר נהיה האמת. ואז הוא אומר בסך-הכל מה שהוא נהיה. וחיים רוחניים אמיתיים זה לא לדעת, אלא להיות.
השאלה היא "איכה"
איפה אתה
"... איפה אתה אינך - אתה יכול להסביר במילים. אך את הכן, את החיובי, איפה אתה נמצא - זו תשובה קיומית. זה להיות. זו נוכחות. נוכחות שהיא היעדרות. ורק אז נאמר שהמאסטר היה אומר... הוא אמר את מה שהוא היה. לכן גם הדממה של המאסטר היא משמעותית. כי גם דממתו היא אמירה של מה שהוא נהיה.
ולסיום, ברצוני לומר לך דבר שאני מקווה שתבין לעומק : שאפילו מילים המדויקות ביותר, שבהן משתמשים האינטלקט וההכרה, יהיו מוטעות ובלתי מספקות בניסיון להסביר את האמת. ומאידך, אפילו הדממה של נוכחות המאסטר היא דלתות, שערים, סימני-דרך בחיפושך אחר האור.
 

ח69

New member
למד מכל אדם

דבר ראשון אהבתי מאוד את בין מורה למאסטר
להבנתי הצנועה המאסטר הוא כולנו כל אדם יש בוא את המאסטר הריי כבר נאמר היה למד מכל אדם אני לא בעד לחפש את הסטטוס של המאסטר בתואר.
 

mkarin

New member
../images/Emo45.gif

מסכימה עם כך לחלוטין. אומנם עוד לא הספקתי לשכוח (
), אבל המורים שאני הכי זוכרת מהיסודי הם לא בהכרח המורים שלימדו הכי טוב.
 

Tal_Ya_Tal

New member
תכונות מורה האלוהים../images/Emo99.gif../images/Emo47.gif

על פי ה
קורס בניסים: 1.אמון- היסוד שעליו מושתתת יכולתו למלא את תפקידו 2.יושר 3.סובלנות 4.עדינות 5.שמחה 6.אי התגוננות 7.נדיבות 8.סבלנות 9.נאמנות 10.פתיחות השכל על פי הקורס בניסים מורה האלוהים מוכשר אט אט לתפקידו כאשר כל פעם הוא עובר שלבים או תקופות בהן תכונות אלו נבנות ומתגבשות. תקופה של ביטול ערך, תקופה של מיון, תקופה שלויתור, תקופה של התיצבות, תקופה של ערעור, תקופה של הישג כל שאר התכונות מתבססות על התכונה הראשונה-מתו אמון. "תלמידים מסוימים יועדו לכל מורה אלוהים והם יתחילו לחפש אחריו, מרגע שהוא נענה לקריאה. הם נבחרו בשבילו מפני שהצורה של תוכנית הלימודים האוניברסלית שהוא ילמד היא המתאימה ביותר בשבילם בהתחשב ברמת ההבנה שלהם. תלמידיו המתינו לו כיבואו ודאי." L&L TALYA ברור שהמורה הוא התלמיד והתלמיד הוא המורה. כולנו השתקפויות אחד של השניה והמורה הוא ההשתקפות של המורה הפנימית המצויה בכל אחד מאתנו.
 
למעלה