מספר שאלות:

[netatata]

../images/Emo12.gifמספר שאלות:

א.האם ישנם מילים עבריות שלקוחות מהלאדינו או מהיידיש או שאין בכלל חיה כזאת . ב. האם המילים העבריות בשפות הללו לקוחות מעיברית עתיקה (מדוברת - משנה וגמרא, לא מהתנ"ך) שאין משתמשים בה בימינו או שבמקרה הן בעלות אותו צליל (מדברת על מילים עיבריות בלאדינו או ביידיש עם משמעות שונה מזו של העברית המודרנית). אשמח לתשובה

 

[מנהלפורוםאנגלית נענע]

יש כמובן

אני לא זוכר כרגע עוד דוגמאות, אבל חוצפה בא מיידיש למשל. אם אני אזכר, אמשיך לשרשר...

 

[הכימאית]

על חוצפה ועל אן-דן-דינו

יש כאן איזה בלבול - המלה "חוצפה" לא עברה מן היידיש לעברית, אלא להיפך. מלה זו מקורה בארמית חֻצפא (כך לפי מילון אבן שושן), ומשם היא התגלגלה לעברית, ומשם ליידיש, ומשם אפילו הגיעה לסלנג האמריקני (בכמה מילונים חדשים תוכלו למצוא את המלה chutzpah). בכלל, יש הרבה יותר מלים שעברו מעברית ליידיש מאשר להיפך. שפת היידיש היא הרי ניב גרמני המטובל בהרבה מלים שאולות מעברית. כך גם הלאדינו - ניב ספרדי שיש בו הרבה מלים עבריות. קראתי פעם, אם כי איני זוכרת איפה, כי הפזמון "אן-דן-דינו" (שהילדים משתמשים בו כדי לבחור אחד מהקבוצה לתפקיד מסויים) מקורו בלאדינו. האם מישהו יודע משהו בעניין?

 

[איליה.]

מלים שעברו בין יידיש לעברית

אני חושב שרוב המלים שבאו מיידיש הם שמות של מאכלים, כגון צימעס, געפילטע-פיש. עוד מלה מיידיש: גאטקעס. ביידיש יש המון מלים שבאו מעברית. כמובן שהמלים האלה הן מלשון חז"ל ומלשון המקרא, כי יידיש התפתחה הרבה לפני העברית המודרנית. דוגמה למלה כזאת שאני נזכר בה כרגע: חאזער (עיוות של חזיר) פירושו חמור.

 

[slevinger]

אידיש כידוע היא מיקס

של עברית וגרמנית, ולכן לא פלא שיש בה הרבה מילים עבריות... באשר למקור שלהן - אתה צודק, כמו תמיד....

 

[נענעקרב]

מלים מיידיש

בקטיגורית המאכלים יש עוד הרבה: טשולנט, קיגל (או קוגל), לאטקעס, קרטושקע, קניש, חריין (חזרת), קרעפלאך, קניידלאך... צורעס (צרות, צרות), תכלס (באופן מעשי, תכלית), חלושעס (חולשה, חולשות), אוי א-ברוך, אוי ויי איז מיר, אעפעס, ועוד הרבה כינוים ומילות תואר בסלנג כגון יינגאלע, מיידאלע, פראיער... יש אומרים שגם ספיחס (תספורת קצוצה) מגיע מספחת בהגיה יידישאית. מלאדינו גם נכנסו כמה מלים אבל היחידה שעולה לי בראש כרגע היא קלוואסה (נאמר על ג'ינג'י) שפירושה דלעת

 

[יפעת מרטון]

ובל נשכח גם את המילים החשובות

שמוק ופוץ. אגב, פעם היה נהוג בסלנג (לפני 30 שנה בערך) השילוב המרתק בין אידיש לארמית בביטוי "פוץ מדאורייתא".