Rowdy Girl
New member
../images/Emo121.gif רדוף רוחות ../images/Emo203.gif פרק 5 ../images/Emo121.gif
סליחה שלא פירסמתי אתמול... יוצא לפעמים שאנלא בבית בימי חמישי [: --- סופסוף הצלחתי לישון בלי חלומות. כשהתעוררתי חשבתי על אמילי והנרי וקלטתי שלא קיבלתי תמונה ברורה של הפנים שלהם. אז התחלתי לתהות איך הם נראים, ומה קרה להם? הייתי כל כך עסוקה בלחשוב עליהם שלא שמתי לב שדני ער... "היי את בסדר?" הוא שאל "כן, ישנת טוב?" "כן, בלי חלומות. מה איתך?" "גם. ראית את הפנים שלהם?" "לא, למה?" "סתם תוהה.." "היי דני ראית את מישל, מה הולך כאן?" הארי אמר ונכנס לתוך החדר של דני "כלום." אמרתי יצאתי מהמיטה והלכתי לחדר שלי. נקודת הראייה של דני "ג'יז הארי אתה לא יודע איך לדפוק?!" "סליחה, מה קרה? חשבתי שאתם שונאים אחד את השני." "כלום לא קרה." "אם כלום לא קרה, אז למה הייתם במיטה ביחד??" "היא לא רצתה להיות לבד, זה הכל." "למה?" "כולם ישנים בזמן שהיא רוצה חברה... נו תספר!" "למה אתה כל כך חטטן?" "אני לא." "וואטאבאר אתה בא למטה?" "כן עוד רגע." "אוקיי" למה הארי חייב להרוס הכל?! סופסוף אנחנו מסתדרים. התלבשתי במהירות ודפקתי על הדלת של מישל כדי לפתור את הדברים. "הכנס." "היי, מצטער בקשר להארי." "זה בסדר. זו לא הייתה אשמתך. אז מה קורה?" "סתם תוהה אם את באה למטה. אני חושב שאנחנו יוצאים היום." "כן. אני חושבת שאני צריכה להיות קצת רחוקה מהבית." "יופי.. אמ? אנחנו בסדר?" "כן, למה?" "אני לא רוצה שתהיי מצוברחת איתי, זה הכל." "אממ אבל לא עשית שום דבר כדי לעצבן אותי, נכון?" "לא שאני יודע..." חייכתי "אז אנחנו בסדר, בוא אני רעבה!" "אל תדאגי אמרתי להארי שלא קורה כלום בינינו." "כאילו שמישהו יאמין אם כן... זתומרת... אנחנו לא ממש מסתדרים." "לא לא ממש, זו בטח אשמתי..." "אע??" "אני לא ממש מנסה להיות איתך. אני רק אוהב להציק לך." "זו לא רק אשמתך. גמאני יכלתי לנסות..." "אולי..." היא חייכה אליי אם אתם לא מגיבים אני מפסיקה עם הפאנפיק! וזה איום.
אתם בקושי מגיבים לי [רק איזה 3 צדיקות] ואני עצובה.
סליחה שלא פירסמתי אתמול... יוצא לפעמים שאנלא בבית בימי חמישי [: --- סופסוף הצלחתי לישון בלי חלומות. כשהתעוררתי חשבתי על אמילי והנרי וקלטתי שלא קיבלתי תמונה ברורה של הפנים שלהם. אז התחלתי לתהות איך הם נראים, ומה קרה להם? הייתי כל כך עסוקה בלחשוב עליהם שלא שמתי לב שדני ער... "היי את בסדר?" הוא שאל "כן, ישנת טוב?" "כן, בלי חלומות. מה איתך?" "גם. ראית את הפנים שלהם?" "לא, למה?" "סתם תוהה.." "היי דני ראית את מישל, מה הולך כאן?" הארי אמר ונכנס לתוך החדר של דני "כלום." אמרתי יצאתי מהמיטה והלכתי לחדר שלי. נקודת הראייה של דני "ג'יז הארי אתה לא יודע איך לדפוק?!" "סליחה, מה קרה? חשבתי שאתם שונאים אחד את השני." "כלום לא קרה." "אם כלום לא קרה, אז למה הייתם במיטה ביחד??" "היא לא רצתה להיות לבד, זה הכל." "למה?" "כולם ישנים בזמן שהיא רוצה חברה... נו תספר!" "למה אתה כל כך חטטן?" "אני לא." "וואטאבאר אתה בא למטה?" "כן עוד רגע." "אוקיי" למה הארי חייב להרוס הכל?! סופסוף אנחנו מסתדרים. התלבשתי במהירות ודפקתי על הדלת של מישל כדי לפתור את הדברים. "הכנס." "היי, מצטער בקשר להארי." "זה בסדר. זו לא הייתה אשמתך. אז מה קורה?" "סתם תוהה אם את באה למטה. אני חושב שאנחנו יוצאים היום." "כן. אני חושבת שאני צריכה להיות קצת רחוקה מהבית." "יופי.. אמ? אנחנו בסדר?" "כן, למה?" "אני לא רוצה שתהיי מצוברחת איתי, זה הכל." "אממ אבל לא עשית שום דבר כדי לעצבן אותי, נכון?" "לא שאני יודע..." חייכתי "אז אנחנו בסדר, בוא אני רעבה!" "אל תדאגי אמרתי להארי שלא קורה כלום בינינו." "כאילו שמישהו יאמין אם כן... זתומרת... אנחנו לא ממש מסתדרים." "לא לא ממש, זו בטח אשמתי..." "אע??" "אני לא ממש מנסה להיות איתך. אני רק אוהב להציק לך." "זו לא רק אשמתך. גמאני יכלתי לנסות..." "אולי..." היא חייכה אליי אם אתם לא מגיבים אני מפסיקה עם הפאנפיק! וזה איום.
חח
