Rowdy Girl
New member
../images/Emo121.gif רדוף רוחות ../images/Emo216.gif פרק 15 ../images/Emo121.gif
אף אחד מאיתנו לא תיאר לעצמו את מה שקרה בלילה הקודם. זה היה יותר מידי מוזר. יש לנו פחות משבוע עד שהחופשה שלנו תיגמר ואני ממש לא יודעת איפה לחפש. אנחנו צריכים למצוא את אישור המוות. לא היו לי חלומות בזמן האחרון וגם לא לדני. אמילי והנרי גם לא חזרו אבל מרגישים כאילו הם נוכחים בחדר. ישבנו כולנו במטבח וניסינו לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות אבל לא באו לנו שום רעיונות. ישבתי משועממת ולא הרגשתי טוב אז החלטתי שהכי טוב לעזוב לכמה זמן. "אני לא מרגישה טוב, אז אני הולכת לשכב. תגידו לי כשתתכננו משהו." אמרתי וקמתי "אוקיי." קלואי אמרה הלכתי לחדר שלי והתכסתי בזמן שהייתה דפיקה על הדלת. "פתוח." דני נכנס ונראה מודאג. "מה קורה?" שאלתי "רציתי לבדוק מה איתך. מה קרה?" "זה שומדבר, רק לא מרגישה טוב. אני אהיה בסדר עוד מעט." "רוצה חברה?" "זה יהיה נחמד." דני הלך מסביב לחדר וישב על כסא והסתכל עליי. "מה אתה עושה?" שאלתי "מתיישב." "למה כל כך רחוק? אתה יכול לשבת לידי." "את בטוחה?" "אני אמרתי את זה, לא?" הוא הלך והתיישב לידי, ונראה ממש לא נוח. "אתה לא חייב להשאר אם אתה לא רוצה." "זה לא זה, אני רק מודאג שהם יעשו שוב, את יודעת.. כמו בלילה ההוא." "בסדר. אני לא חושבת שהם יעשו. רק תירגע קצת בבקשה." "אני אנסה. אז.. יש משהו שאת רוצה לדבר עליו?" "אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר על הלילה ההוא... זה בסדר.. לא ביג דיל." "איך את יכולה להגיד לא ביג דיל? זאת אומרת... זה היינו אנחנו! אנחנו שכבנו!!" "אבל לא הייתה לנו שליטה על זה! אלה היו הנרי ואמילי!" "זו לא הנקודה." "אז מה הנקודה?" "זה לא חשוב..." "זה צריך להיות." "בואי נשכח שאמרתי משהו. אולי תנסי לישון?" "בסדר."
אף אחד מאיתנו לא תיאר לעצמו את מה שקרה בלילה הקודם. זה היה יותר מידי מוזר. יש לנו פחות משבוע עד שהחופשה שלנו תיגמר ואני ממש לא יודעת איפה לחפש. אנחנו צריכים למצוא את אישור המוות. לא היו לי חלומות בזמן האחרון וגם לא לדני. אמילי והנרי גם לא חזרו אבל מרגישים כאילו הם נוכחים בחדר. ישבנו כולנו במטבח וניסינו לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות אבל לא באו לנו שום רעיונות. ישבתי משועממת ולא הרגשתי טוב אז החלטתי שהכי טוב לעזוב לכמה זמן. "אני לא מרגישה טוב, אז אני הולכת לשכב. תגידו לי כשתתכננו משהו." אמרתי וקמתי "אוקיי." קלואי אמרה הלכתי לחדר שלי והתכסתי בזמן שהייתה דפיקה על הדלת. "פתוח." דני נכנס ונראה מודאג. "מה קורה?" שאלתי "רציתי לבדוק מה איתך. מה קרה?" "זה שומדבר, רק לא מרגישה טוב. אני אהיה בסדר עוד מעט." "רוצה חברה?" "זה יהיה נחמד." דני הלך מסביב לחדר וישב על כסא והסתכל עליי. "מה אתה עושה?" שאלתי "מתיישב." "למה כל כך רחוק? אתה יכול לשבת לידי." "את בטוחה?" "אני אמרתי את זה, לא?" הוא הלך והתיישב לידי, ונראה ממש לא נוח. "אתה לא חייב להשאר אם אתה לא רוצה." "זה לא זה, אני רק מודאג שהם יעשו שוב, את יודעת.. כמו בלילה ההוא." "בסדר. אני לא חושבת שהם יעשו. רק תירגע קצת בבקשה." "אני אנסה. אז.. יש משהו שאת רוצה לדבר עליו?" "אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר על הלילה ההוא... זה בסדר.. לא ביג דיל." "איך את יכולה להגיד לא ביג דיל? זאת אומרת... זה היינו אנחנו! אנחנו שכבנו!!" "אבל לא הייתה לנו שליטה על זה! אלה היו הנרי ואמילי!" "זו לא הנקודה." "אז מה הנקודה?" "זה לא חשוב..." "זה צריך להיות." "בואי נשכח שאמרתי משהו. אולי תנסי לישון?" "בסדר."
הדמות של דני הכי חמודה בעוווולם 
