m i c k e y 15
New member
../images/Emo121.gifרדוף רוחות../images/Emo30.gifפרק 10../images/Emo121.gif
הפעם אני תירגמתי אז קורלע נתנה לי לפרסםם
תהנו. במהירות התכוננתי לישון, בדיוק כשעמדתי להיכנס למיטה זכרתי את פיסת הנייר. הלכתי לאיפה שהשארתי אותה, לקחתי אותה וחזרתי מהר אל מתחת לשמיכה. פתחתי אותה.. וישר ראיתי שזהו מכתב..פתאום החדר השתנה לשנה 1800
וראיתי אישה יושבת בשולחן בפינה כותבת, שיערתי שזוהי אמילי וצפיתי בה כותבת. "הנרי יקירי, התגעגעתי אליך בימים האחרונים, אני יודעת שתהיה בבית בקרוב ושצפיתי לזה עם כל נשימה שאני לוקחת. הילדים מתגעגעים אליך נורא. אתה תהיה מופתע כמה שהם גדלו. אני מקווה שאתה יודע כמה אתה עושה אותי מאושרת. מאז שנפגשנו ידעתי שנהיה ביחד לנצח. אני יודעת שכשנמות הנשמות שלנו התאחדו שוב בגלגול אחר. אני אוהבת אותך בכל ליבי, שלך לעד אמילי." ברגע שהיא סיימה לכתוב את המכתב החדר השתנה בחזרה. הסתכלתי במכתב שהיה בידי ותהיתי אם הנרי אי פעם קיבל אותו. הנחתי אותו על השידה וניסיתי להירדם, אך לא הצלחתי. לא יכולתי שלא לחשוב על הנרי ואמילי. הם נראו כל כך מאושרים יחד. האם עליי לספר לדני? הוא כבר חושב שאני משתגעת.. קמתי מהמיטה והלכתי בחזרה לספריה ומצאתי את הספר שממנו נפל המכתב, הבנתי שזה היה היומן ששייך לאמילי. לקחתי את היומן והלכתי בחזרה לחדר שלי. פתאום אמילי הופיעה מולי. היא חייכה אליי, כשהסתכלתי עליה הבחנתי שאנחנו מאוד דומות. כאילו אנחנו יכולות להיות אחיות.
הפעם אני תירגמתי אז קורלע נתנה לי לפרסםם
מתחיל להיות ממש מעניין! חח אז היא ודני הם הגלגול נשמות של אמילי והנרי? זאת אומרת שהם יהיו עכשיו ביחד? נממ.. זה בערך מגלה את ההמשך.. לא?