../images/Emo122.gif איזה לילה (../images/Emo18.gif קצת מגעיל)
אנחנו כבר די רגילים שהלילה שבין שבת לראשון הוא לילה קשה. לא יודעים למה - אבל ממש בשיטתיות כל לילה שבין שבת לראשון הוא לילה שהקטנה מתעוררת בו כמה פעמים, צריך להרגיע אותה ובקיצור - לילה לא שקט (ובאגוסטיות לשמה אני אוסיף ואומר שזה גורם ליום ראשון שלנו בעבודה להיות עוד הרבה יותר קשה ממה שהוא ממילא). אז אתמול בלילה, כרגיל, אי שם באמצע הפרק של CSI (סביבות 11 וחצי), התחילו הקולות מהחדר שלה. הלכתי, הרגעתי, נתתי מוצץ, חזרתי אחרי כמה דקות והשקט נשמר. בסביבות 1 וחצי שוב קולות. חיכיתי במיטה כדי לראות אם זה ממשיך ומצריך הרגעה או שזה מתוך שינה. אחרי כמה שניות שוב קולות. בעיניים חצי עצומות הלכתי לחדר שלה כדי ללטף, לתת מוצץ ולחזור לישון. כבר כשנכנסתי לחדר הבנתי שמשהו לא בסדר - היא ריח נורא באויר. חשבתי שאולי היא עשתה קקי מתוך שינה (מה שכבר הרבה חודשים לא קרה) והכנתי את עצמי נפשית להחליף לה. ניגשתי ללטף אותה ולחפש את המוצץ המיטה שלה כדי להחזיר לפה שלה. כשהתחלתי ללטף אותה הרגשתי רטיבות וגועל נפש כללי. הדקתי את האור במסדרון ומה שחששתי ממנו התממש - הילדה הקיאה. את כל מה שאכלה אתמול. קראתי לחנול, והתחלנו בפרוייקט - אני אמון על הילדה (הרגעה, ניקוי, החלפת בגדים) וחנול על היתר (ניקוי מיטה, בגדים שירדו מהקטנה). הואיל וזאת הפעם הראשונה שהקטנה מקיאה, לא היינו מתורגלים - ולמרות שהיא נרגעה והייתה מתוקה וחייכנית וחשבנו שנגמר - איך שסיימתי להלביש אותה בבגדים נקיים - עוד פעם.... ואח"כ עוד פעם... 3 פעמים החלפנו לה וניקינו אותה והרגענו אותה. והיא, מיד אחרי שסיימה להקיא בכל פעם - הייתה חמודה לגמרי. חצי עירנית, התחילה לדבר, לצחוק. אם לא הייתה כרוכה בעניין הקאה - זה ממש היה יכול להיות נחמד (חוץ מהעובדה שזה היה על חשבון שעות שינה
). המזל הגדול הוא שהכנסנו לחדר שלה מיטת מעבר כהכנה לבוא האח הקטן. אז אחרי שהמיטה הזו, שבה היא הקיאה, יצאה מכלל שימוש (לא היינו מוכנים לעניין ולכן לא היה פלסטיק מגן על המזרן), את המשך הלילה היא עשתה במיטת התינוק שלה. בבוקר כמובן רחצתי אותה כי למרות ניקיונות הלילה היא עוד הריחה מהקיא. ולמה אני מספר לכם את כל זה? (חוץ מאשר כדי לגרום לכם לרחם עלי שלא ישנתי הרבה בלילה
) כי אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי כאבא היה ההתמודדות עם הקאות של הילדים. אני לא יכול להתחיל לתאר כמה העניין דוחה ומגעיל אותי. ולמרות שתמיד תיארתי לעצמי שאני לא אוכל להתמודד ואם אצטרך להתמודד עם קיא של הילדים - אני אקיא בעצמי, אתמול הפתעתי את עצמי - הייתי "קול" לגמרי, לא נגעלתי, למרות שהקטנה הקיאה גם עלי. התייחסתי לעניין בשוויון נפש גמור ורק דאגתי לה כל הזמן ולא היה אכפת לי מעצמי. אבל למרות שיצאתי מכל העניין (בעיני עצמי בלבד, כמובן) אבא גיבור, אני מקווה שלא אדרש להתמודדויות נוספות כאלה בעתיד (למרות שברור לי שכן
). תודה על ההקשבה וסליחה על ההגעלה... שבוע טוב ובריא לכולם!
אנחנו כבר די רגילים שהלילה שבין שבת לראשון הוא לילה קשה. לא יודעים למה - אבל ממש בשיטתיות כל לילה שבין שבת לראשון הוא לילה שהקטנה מתעוררת בו כמה פעמים, צריך להרגיע אותה ובקיצור - לילה לא שקט (ובאגוסטיות לשמה אני אוסיף ואומר שזה גורם ליום ראשון שלנו בעבודה להיות עוד הרבה יותר קשה ממה שהוא ממילא). אז אתמול בלילה, כרגיל, אי שם באמצע הפרק של CSI (סביבות 11 וחצי), התחילו הקולות מהחדר שלה. הלכתי, הרגעתי, נתתי מוצץ, חזרתי אחרי כמה דקות והשקט נשמר. בסביבות 1 וחצי שוב קולות. חיכיתי במיטה כדי לראות אם זה ממשיך ומצריך הרגעה או שזה מתוך שינה. אחרי כמה שניות שוב קולות. בעיניים חצי עצומות הלכתי לחדר שלה כדי ללטף, לתת מוצץ ולחזור לישון. כבר כשנכנסתי לחדר הבנתי שמשהו לא בסדר - היא ריח נורא באויר. חשבתי שאולי היא עשתה קקי מתוך שינה (מה שכבר הרבה חודשים לא קרה) והכנתי את עצמי נפשית להחליף לה. ניגשתי ללטף אותה ולחפש את המוצץ המיטה שלה כדי להחזיר לפה שלה. כשהתחלתי ללטף אותה הרגשתי רטיבות וגועל נפש כללי. הדקתי את האור במסדרון ומה שחששתי ממנו התממש - הילדה הקיאה. את כל מה שאכלה אתמול. קראתי לחנול, והתחלנו בפרוייקט - אני אמון על הילדה (הרגעה, ניקוי, החלפת בגדים) וחנול על היתר (ניקוי מיטה, בגדים שירדו מהקטנה). הואיל וזאת הפעם הראשונה שהקטנה מקיאה, לא היינו מתורגלים - ולמרות שהיא נרגעה והייתה מתוקה וחייכנית וחשבנו שנגמר - איך שסיימתי להלביש אותה בבגדים נקיים - עוד פעם.... ואח"כ עוד פעם... 3 פעמים החלפנו לה וניקינו אותה והרגענו אותה. והיא, מיד אחרי שסיימה להקיא בכל פעם - הייתה חמודה לגמרי. חצי עירנית, התחילה לדבר, לצחוק. אם לא הייתה כרוכה בעניין הקאה - זה ממש היה יכול להיות נחמד (חוץ מהעובדה שזה היה על חשבון שעות שינה
