../images/Emo122.gifחזרנו בלילה מבית חולים...
אתמול בבוקר התחלתי להקיא כל דבר-אפילו מים, הראש התחיל לכאוב והתחילו סחרחורות. אחרי ביקור במיון נשים במרפאת "זבולון" בקריית ביאליק שבו האחות פסקה שאין לזה קשר להריון הלכתי הבייתה לנוח. לא הצלחתי לישון והקאתי כל הזמן. בערב שגם הבטן התחילה לכאוב "סחבתי" את בעלי למיון ברמב"ם (אמא שלי שמרה על ישי). בחדר לידה התקבלתי על ידי צוות מדהים שלא זלזל בטענותיי. בדיקת שתן גילתה התייבשות ומוניטור גילה צירונים (שבוע 32). לא רצו לחבר לי עירוי והעדיפו שאני אנוח ואשתה כל מה שבא לי לאט לאט. אחרי שעה עוד מוניטור - עדיין צירונים אבל פחות. הרופא ביצע אולטראסאונד ובדיקה וגינלית-אין מצוקה עוברית, אין פתיחה וצוואר הרחם סגור. שוחררתי הבייתה למנוחה. וזה מה שאני עושה עכשיו - נחה. חייבת לציין שהבן המקסים שלי, בן השנה וחצי, הרגיש שאמא לא מרגישה טוב וכל הזמן חיבק אותי ושם ראש על הבטן
תודה לכל מי שהגיעה עד לכאן...
אתמול בבוקר התחלתי להקיא כל דבר-אפילו מים, הראש התחיל לכאוב והתחילו סחרחורות. אחרי ביקור במיון נשים במרפאת "זבולון" בקריית ביאליק שבו האחות פסקה שאין לזה קשר להריון הלכתי הבייתה לנוח. לא הצלחתי לישון והקאתי כל הזמן. בערב שגם הבטן התחילה לכאוב "סחבתי" את בעלי למיון ברמב"ם (אמא שלי שמרה על ישי). בחדר לידה התקבלתי על ידי צוות מדהים שלא זלזל בטענותיי. בדיקת שתן גילתה התייבשות ומוניטור גילה צירונים (שבוע 32). לא רצו לחבר לי עירוי והעדיפו שאני אנוח ואשתה כל מה שבא לי לאט לאט. אחרי שעה עוד מוניטור - עדיין צירונים אבל פחות. הרופא ביצע אולטראסאונד ובדיקה וגינלית-אין מצוקה עוברית, אין פתיחה וצוואר הרחם סגור. שוחררתי הבייתה למנוחה. וזה מה שאני עושה עכשיו - נחה. חייבת לציין שהבן המקסים שלי, בן השנה וחצי, הרגיש שאמא לא מרגישה טוב וכל הזמן חיבק אותי ושם ראש על הבטן
