כאבי ברכיים - הדיאגנוזה

efroch99

New member
../images/Emo122.gifכאבי ברכיים - הדיאגנוזה../images/Emo88.gif

הייתי היום אצל מומחה לכירורגיה אורטופדית, לצורך אבחון כאבי הברכיים שלי. את התור קבעתי לפני שבועיים כשהיו לי כאבים די חזקים. כמובן שמאז הכאבים שככו, ולמעשה אפשר להגיד שכבר שבוע יש לי בסך הכל "אי נוחות קלה" (שאני כבר רגילה אליה, כי תמיד יש לי קצת רגישות בברכיים). הנה ציטוט הדיאגנוזה: "תנועתיות פיקתית מוגבלת, יתר לחץ לטראלי קל עם רגישות רטינקולום פיקתי לטראלי - יותר מימין. קיצור ורגישות מעל ITB, קליק של ITB מעל לטרכנטר הגדול. חלושה יחסית של מסובבים חיצונית של מפרקי הירך. ובעל פה הוא הרגיע אותי שמה שיש לי זה ממש לא נדיר או קשה. אמרתי לו שאני מפחדת שהריצה מקצרת את החיים של הברכיים שלי. הוא אמר שאני יכולה לעשות ספורט אחר כמו אופניים - אבל אמרתי לו שממש התאהבתי בריצה ואני רוצה להמשיך עם זה. אז הוא אמר משהו שאני ממש מצטערת שלא שאלתי אותו למה הוא מתכוון - הוא אמר - אין לך מבנה של אצנית. כמה משפטים אחרי זה הוא אמר שיש גם אנשים ששוקלים מאה קילו ורוצים לרוץ ועושים את זה. האם הוא אומר שאני שמנה? או למה הכוונה - אין לך מבנה של אצנית? לסיום הוא אמר שאפשר "לתקן" אותי, והמליץ על תהליך של פיזיותרפיה - פעמיים בשבוע למשך חודשיים, ועבודה עצמית יומיומית. בחישוב זריז מדובר בהוצאה של 4000-5000 ש"ח באופן פרטי במרפאה. וחוץ מהעניין הכספי (שהוא לא זניח בכלל, זה ים כסף) - זה אומר להגיע פעמיים בשבוע לטיפול - גוזל זמן ובהחלט ינגוס בשאר הפעילויות שלי. מטומטמת שכמותי, רק אחרי זה נזכרתי שלא שאלתי אותו מה לעשות עם הריצה כרגע - האם להפסיק, או שזה לא נורא אם אין לי כאבים חזקים. אני מזכירה שוב, שכרגע הכאב הוא חלש מאוד, ובמהלך הריצה עצמה אני לא מרגישה כאבים כמעט בכלל. מומחיות הפורום - יש לכן איזה תובנות בשבילי? נ.ב. - בתוכנית לפיזיוטרפיה הוא כתב - עבודה בפיזיותרפיה על מפרק פיקתי - מוביליזצית פיקה, הורדת תהליך אינפלמטורי, הארכת מבנים לטראליים, חיזוק מייצבי פיקה וחיזוק סלקטיבי של VM, חיזוק מסובבי ירך חיצוניים, שימוש בטייפינג, מתן תכנית לעבודה עצמית יומיומית.
 
אם זה מרגיע אותך, רצתי מרתון עם ITB סינדרום

זה התחיל בסוף חצי מרתון בית שאן, מייד אחרי הסיום לא יכולתי לרוץ, הכאב היה איום. כמעט לא רצתי עד המרתון, היו טיפולי פיזיותרפיה ואימוני אקווה ג'וגינג ואופניים. בכל זאת הימרתי והחלטתי לזנק במרתון ולהתפלל לטוב. הריצה במרתון היתה כאובה מאוד 35 ק"מ ראשונים, אח"כ פתאום נעלם הכאב וסיימתי בטירוף חושים. נכנסתי להליך של שיקום (פיזיותרפיה והרבה אקווה ג'וגינג, דיווש על אופניים בחדר כושר ומעט ריצה לבדיקת מצב בסופי שבוע) והכאב נעלם כחודש וחצי אחרי המרתון. עד היום זה כביכול קיים ברקע. בבדיקת MRI נמצא שזה קיים גם כיום, אבל לא כואב לי... אני משתדלת להקפיד על מתיחות וחיזוקי רגליים ייעודיים לריצה. מקווה לרוץ השנה את מרתון טבריה ללא כאבים... מבנה של אצנית? פחחחחח... נדמה לי ש"אצנית" זו אחת שרצה למרחקים קצרים- 100 או 200 מ'. מי שרצה למרחקים ארוכים אינה אצנית אלא "רצה"... אגב, דוקא "אצניות" הן שריריות יחסית לרצות למרחקים ארוכים, שנראות שדופות יותר. אנחנו פה כדי להנות, לא נרשמנו לאולימפיאדה, זכותנו לרוץ בכל מבנה שהוא. אגב, בניגוד לתורת הלחימה של רצי מרתון, שצריך גוף קטן עם מנוע גדול, אני מפתחת שרירים עם משקולות כבדות בחדר כושר. נכון שככל שרצים יותר, מסת השריר יורדת, ועדיין, תעשי מה שאת אוהבת, עזבי שטויות של מבנה גוף, אם זה עושה לך טוב- זה בשבילך
 
בקיצור

לא שאני ממליצה לותר על פיזיוטרפיה, אני עצמי מבקרת באופן קבוע פעמיים בשבוע במדיקס ומשלמת על זה לא מעט (כסף, כמובן) ומרגישה שזה ממש עוזר ואם יצליח בסוף לעזור לי לא להגיע לניתוח שלישי בשנה אז גם הכסף שאני מוציאה שווה את העניין. בתכלס, להבנתי (בטרם הוכשרתי להיות מטפלת בפציעות ספורט
) היא אותם תרגילים שבעבר נתתי כאן לחיזוק הברכיים בחדר כושר או בבית. גמורה היום אז אם לא תמצאי בחיפוש אחורה, אתן לך אותם שוב. כמובן, פיזיוטרפיה הכי מומלץ בשילוב של תרגילים מחזקים. ותמיד אפשר דרך קופ"ח לקבל פיזיורפיסט, אני ניסיתי וקיבלתי תור ראשון ל-18/10 אז החלטתי ללכת פרטי כי אין לי סבלנות לחכות ובינתיים לסבול בשקט. כשיגיע המועד, אבדוק אם שווה ואקבל החלטה. לגבי, מבנה של אצנית... בעקרון מה שמלמדים אותנו שאצנית בד"כ רזה, רגליים ארוכות, חזה שטוח, זרועות לא מפותחות, פלג גוף עליון צר. גם לזה יש לי מאמר, אבל זה לא להיום...במהלך הסופ"ש אמצא זמן לענות לך בצורה מסודרת עם המאמר ועם התרגילים. מחר אני בפגישה עם הדר' (איתי זיו) בקמפוס שיאים בייעוץ לאתר האינטרנט שלו ואדוק אם יש לו חומר בנושא הזה שיכול לעניין את כולם. בינתיים לילה טוב
 

efroch99

New member
טוב נו....

אין לי עודף משקל, אבל אני רחוקה מלהיות שחיפה... שרירים יש לרוב, גם פלג גוף עליון וגם תחתון... ברגליים ארוכות גם כן לא התברכתי, גם לא באגן צר או חזה שטוח
אני חושבת שאולי כדאי שאתחיל את הפיזיוטרפיה, ואראה איך זה הולך. אני מקווה שיוכלו ללמד ולהראות לי את התרגילים שמתאימים לבעיה שלי. לא בהכרח אעשה את כל החודשיים. מוזר לי שהרופא לא לא שאל אותי שום דבר על הנעליים שאני רצה איתם, ולא אמר כלום על מדרסים.
 
הבטחתי ו...

מצאתי את השרשור ההוא... לפורום הצעיר הזה יש כבר הסטוריה וממש לא פשוט לחפש כאן
בבקשה ההמלצה שלי. ואל תוותרי על פיזיוטרפיסט טוב, כי לחיות עם כאבי ברכיים זה לא לעניין.
 
הוא מזכיר לי את המורה שהיתה לי לאומנות ביסודי

הבנים עשו דברים מגניבים והבנות למדו לתפור (ולא נולדתי במאה שעברה...) תמיד עשיתי את התפרים שלי הפוך, ואני זוכרת שהמורה נאנחה ואמרה לי "זה בגלל שאת שמאלית" מה שהיא התכוונה זה - "את מפגרת חסרת תקנה" מה שגיליתי כשגדלתי הוא שבגלל שאני שמאלית אני באמת צריכה לתפור הפוך כדי שזה ייצא ישר. בקיצור אין "מבנה" לאנשים שנהנים לרוץ. אני הייתי הולכת לפיזיתרפיסט פשוט כי נראה לי שהוא מבין בזה יותר מאשר הרופא... אולי הוא ימליץ באמת לעבור לסוג ספורט שפחות יפגע בך. אני בטוחה שתוכלי למצוא משהו שאת נהנית ממנו. אם הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות לגוף שלך הוא לא לרוץ, אז אל תרוצי. אבל אם את יכולה לעבוד על זה וגם לרוץ וגם שלא יכאב - זה שווה את ההשקעה, לא? אולי כדאי לך גם להתיעץ בפורומים רפואיים.
 
מ../images/Emo207.gifת לשאלת כאבים משלי - שבוע מבאס

השבוע זכיתי לראשונה לחוש מה זה לבטל אימונים בגלל כאבים. ביום ראשון עוד רצתי שמונה קילומטרים על רגל כואבת. טעות. למחרת כבר היה קשה לרדת ולעלות מדרגות. הספינינג של שני עזר קצת אבל הכאב לא חלף. בשלישי המרתי ריצה בקרוס טריינר. ברביעי ניסיתי לרוץ בחדר כושר כשהמטרה היא שלא להתפתות להאריך אם יכאב. כאב ועברתי לקרוס לסיים את האימון. היום, ספינינג עם שאריות כאב קל. כמה אנשים אמרו לי שהכאב הזה כנראה לא מעיד על בעיה רצינית כי כואב לי רק מתחת לברך. שצריך לתת למקום לנוח. מודה שאני מבועתת ללכת לרופא ולגלות שזו פציעה "אמיתית" גיליתי גם שהנעליים לעבודה לא תומכות מספיק. מכיוון שאני מלמדת על הרגליים שש, שבע שעות ביום, אני חוזרת לסנדלים יותר תומכים. גם ככה יש לי פלטפוס שמקשה עלי לעמוד בלי נעליים שתומכות כמו שצריך. נראה לי שאין מנוס ממדרסים כדי להוריד את הלחץ מהמפרקים. אני כל כך מבואסת. שבוע בלי ריצה כמעט. הדרך ברכב לחדר כושר היא דרך שאני בדרך כלל רצה. לא יאמן כמה אני מתגעגעת. שלא לדבר על הפחד לחזור למה שהייתי קודם. קרוס טריינר לא עשה לי מעולם מה שריצה עשתה. אם יש למישהי תובנות או טיפים, אני אשמח לשמוע. לכשהכאב יעבור, איך ממשיכים? איך חוזרים לקילומטראז הרגיל? איך מונעים פציעות? מבנה גוף של אצנית אין לי ואני עדיין כבדה מדי. מצד שני, אני כבר ממש לא שמנה. זה משנה?
 

efroch99

New member
אין לי טיפים

סתם מתבאסת בשבילך
אולי תשקלי להבדק אצל אורתופד?
 

omaopa

New member
האורתופד שהיית אצלו מתמחה בספורטאים?

כי אם לא, אז יש לקחת את כל מה שהוא אומר ברצינות ולהוסיף כפית של "וואלה?" וללכת להיבדק אצל מישהו שמכיר רצים, בעדיפות מישהו שרץ בעצמו. מה זה אין לך מבנה של אצנית?? איזה שטויות זה! אני מכירה עשרות (אם לא מאות) רצים וקשה לי להצביע על שניים מהם שיש להם אותו מבנה. עדיף להיות רזים, בגלל שהמשקל פוגע גם במהירות וגם במפרקים אבל זה בערך תכונת הגוף היחידה שמאחדת בין כולם וגם זה לא לגמרי נכון. אפילו בין הרצים המקצוענים מבני הגוף שלהם שונים בתכלית אחד מהשני, להוציא את העובדה שהם רזים. קחי לדוגמא את מבני הגוף של נילי אברמסקי, סבטלנה בחמנד ואתי איינר (פשוט אותן אני מכירה מקרוב). לאף אחת מהן אין גוף כמו השניה, חוץ מהעובדה שהן כולן כמובן סופר-רזות. אבל זה בא עם המקצוע..... בוודאי שאם תעמדי על קו זינוק של כל מירוץ ממוצע (כולל המרתון) תראי כל מיני אנשים. מלאים ורזים, עם רגליים ארוכות ורגליים קצרות, עם אגן רחב ואגן צר, עם מבנה גוף עליון גדול וקטן. כל מיני. מניסיוני, זה אפילו לא מעיד על איכות התוצאה שהם עושים. אפילו ארחיק לכת ואומר, שברמות החובבות גם סגנון לא מעיד על כלום. אני מכירה רץ אחד שהוא בחור גדול, מסה כבדה מאד בפלג גוף עליון, קצת משקל יתר, רגליים יחסית קצרות ורזות והוא עושה תוצאות נהדרות. אז מה זה אומר? כלום. על פיזיותרפיה אני ממליצה בחום ואם זה פיזיוטרפיסט שרגיל לעבוד עם ספורטאים הם הרבה פעמים יודעים יותר מהאורטופדים. אבל זה לא עניין של "לתקן אותך". את לא מקולקלת. פיזיוטרפיסט טוב יזהה את הגורם לבעיה ויעזור לך לבנות תוכנית עבודה שבה תוכלי גם לטפל בסימפטום של הבעיה וגם בגורם הבעיה. בדרך כלל מדובר בסוגי מתיחות ותרגילים פשוטים יומיומיים עם מספר חזרות כמה פעמים ביום. זה דבר די פשוט אם כי קצת מנג'ס. אם ידך אינה משגת, לא בטוח שאת צריכה ללכת פעמיים בשבוע במשך חודשיים. זה נשמע לי כמו המון. גם כשהיתה לי כתף פרוקה שגרמה לי למלאי של בעיות, הלכתי לפיזיו כמה פעמים ואת יתר העבודה עשיתי לבד. זה גם המגמה בפיזיו. הרעיון הוא שהפיזיו מזהה את הבעיה, מלמד אותך מה לעשות ואת היתר את עושה לבד. לגבי האם לרוץ - קודם כל, כל אורטופד ממוצע היה אומר לך לא. הם אומרים את זה באופן די גורף. זה לא אומר שכן צריך לצאת לרוץ. זה כן אומר שאם לא כואב לך, תנסי. הגוף יספר לך בעצמו אם כדאי או לא. היה והכאב יחזור או יתגבר, חזרי לנוח. תרגישי את עצמך. גם הפיזיו יוכל לייעץ לך בעניין הזה. כאשר, שוב, אם זה פיזיו שעובד עם ספורטאים, המגמה שלהם היא בדרך כלל כמה שפחות השבתה. לי יש פיזיו שממש מבין לנפשי ומכמה פציעות לא פשוטות (כולל נקע שבשיא טיפשותי רצתי עליו מירוץ והחמרתי אותו לעין ערוך) החזיר אותי לריצה תוך שבועיים. פשוט הכל לאט ובזהירות. לא להתפתה גם אם לא כואב ולחזור באופן מאד מאד הדרגתי. בגדול, לא להיבהל. ריצה פוצעת. אין שום ספק. אבל הרבה מאד אנשים נפצעים וחוזרים וגם מתמודדים עם הפציעות שלהם תוך כדי ריצה. פשוט צריך לדעת להכיר את עצמך ואת המגבלות שלך ולא לעבור אותם. יהיה בסדר.
 

efroch99

New member
../images/Emo51.gif ו - אכן כן

הלכתי לאחת ממרפאות הספורט שהמלצתן לי פה, ונבדקתי אצל האורופד הבכיר שם (אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך את השם במסר). אני שמחה שחיזקת אותי שאני לא חייבת את כל התקופה הזאת שהוא המליץ. אז כאמור, אני באמת אתחיל אצלם, ואראה איך זה הולך. בינתיים רצתי הבוקר את השעה הרגילה שלי, ולא היו כאבים, אם כי "הרגשתי" את הברכיים, אבל סביר להניח שזה רק בגלל שכל הזמן חשבתי עליהם. עשיתי טסט, התחלתי לחשוב על כף הרגל (שבכלל לא כואבת), ו.... הופ! תוך עשר שניות בערך הרגשתי כאב בכף רגל. אז כנראה שמה שצריך "לתקן" אצלי זה את הראש. כן, גם אני לא אהבתי את המינוח "לתקן", נו שויין. אגב, יש לך תובנה לגבי עניין המדרסים? למה הוא לא ציין את זה?
 
אורתופדים עם מוזר

כשהיו לי בעיות ברכיים האורתופד אמר הרבה דברים אבל את המובן מאליו - מדרסים - לא קיבלתי עד שלא ביקשתי במפורש. פגשתי כבר הרבה אנשים עם פלטפוס רציני + כאבי ברכיים שהלכו לאורתופד והסוגייה לא עלתה אפילו. לפחות לנסות! אולי זה קשור להשתתפות העצמית? כלומר אולי קופות החולים מנחות אותם לא לרשום הרבה מדרסים אלא אם מישהו מבקש? הוא הסתכל בכלל על כפות הרגליים שלך או רק על הבירכיים?
 

efroch99

New member
לא הסתכל על כפות הרגליים../images/Emo4.gif

זה בהחלט היה לי מוזר. נראה לי שכפות הרגליים זה אינטגרלי למה שקורה בברך, לא? מכיוון שמדובר אבל ברופא פרטי במרפאת ספרוט, אני לא חושבת שזה בגלל ההשתתפות העצמית, אלא אולי כי רצה לדחוף אותי לכיוון של טיפולים במרפאה שלו
אני מקווה שאני טועה.
 

behappy

New member
קודם כל

מבנה של אצנית זה דבר די נדיר וכפי שכתבו לך- בכלל לא נדרש, כשמדובר בריצה לשם התחביב והנפש. דבר שני, ה"תיקונים" שאת יכולה לעשות לא חייבים להגיע לאלפי שקלים באופן פרטי. חיזוק שרירי כללי בגוף (גם שרירי חגורת הכתפיים רלוונטית, לצורך העניין, בגלל רקמות חיבור משותפות לשרירי הכתף ושרירי הגפה התחתונה, למשל) - בדגש על שרירים שמתחברים לפיקה (בעיקר ירך קדמית)- יעזרו מאוד בייצוב הפיקה, לדעתי. שווה להתייעץ עם פיזיותרפיסט טוב, ללכת לכמה פגישות ולקבל תרגילים שניתן לבצע בבית, להגיע כן מדי פעם לטיפול פיזיותרפי אבל בהחלט לא פעמיים בשבוע באופן פרטי, ולרוץ כל עוד לא כואב לך. אישית הייתי עובדת גם על יציבות הקרסול ע"י עבודה על משטחים לא יציבים (באופן איטי בהתחלה). וכמובן- מדרסים טובים לא יזיקו או לפחות נעל ספורט טובה, ואם אפשר מותאמת אישית (יש חנויות שמתמחות בכך). בשורה התחתונה- חיזוק שרירים והקשבה לגוף. אל תרוצי אם כואב לך עד כדי כך, אבל אל תוותרי אם חיזוק יכול להביא להקלה משמעותית עד היעלמות של הכאב. באופן אישי, אחרי פריצת דיסק בעמוד השדרה חשבתי שלא ארוץ לעולם ולשמחתי התבדיתי, אחרי הרבה הרבה חיזוק בעזרת פילאטיס וחד"כ ופיזיותרפיה.
 

efroch99

New member
נוסעת לחופש...../images/Emo73.gif../images/Emo42.gifלהתראות בעוד שבוע!!

 

מור שלז

New member
תיהני../images/Emo140.gif ותשמרי על הברכיים

עוד שרשור שלא הספקתי להגיב, אבל כשתחזרי נוכל לתפוס שיחה אם תרצי (כבוגרת ITB, יש לי נסיון כאוב). תעשי חיים, אנחנו פה (מחכות לתמונות)
 

טליטר

New member
תיהני וד"ש למסלול ../images/Emo3.gif

איזה כיף יהיה לך, אילת בטח ריקה מזג אוויר מעולה תיהנו
 
למעלה