סו קאסה - מי באסה

../images/Emo122.gif סו קאסה - מי באסה

והנה אנחנו מגיעים לעניין של השותפים. בסופו של דבר, לרוב אילוצים כלכליים מכתיבים כי כאשר אנחנו מתחילים לעמוד על הרגליים, אנחנו נעשה את זה עם עוד אנשים. לפעמים אלו חברים (וצריך לקחת בחשבון את האפשרות שהם יהפכו להיות חברים לשעבר
), לפעמים אנשים זרים לגמרי. אני בטוחה שלכל אחד מאיתנו יש לפחות סיפור אימים אחד על שותף, אבל היות וזה השרשור הראשון בנושא, חשבתי - למה לא להתחיל בטוב? אז שאלתי אליכם היא: מה הופך לטעמכם שותף לשותף טוב? האם אחד כזה שאתם לא רואים בכלל ומרגישין כי למעשה הוא לא גר בבית? האם חשוב שזה יהיה אדם חברותי, שאפשר לפתח עמו איזושהי מערכת יחסים חברית, או שמספיק שהשותפ/ים מנקים בזמן ולא עושים רעש על מנת להחשיב אותם כשותפים טובים ?
 

karnaf7

New member
אישית, אני מעדיף לתקשר עם שותפי

אבל אם אין כימיה, אז עדיף שנתראה כמה שפחות. עם השותפה הנוכחית, אני מעדיף לא להיפגש, כשיש לה מישהו - אני באופורייה כשאין - אני מסתגר בחדרי - למרות שיש אחלה סלון ואחלה מרפסת. פשוט אין לי כח אליה ואל הפרצוף החמוץ שלה. בעבר היו לי שותפים/ות שתמיד שמחתי לראות בבית. כנראה שמה שאני מצפה משותף, תלוי בשותף עצמו.
 

EyalPolo16V

New member
לא מכיר דבר כזה שותף טוב

כי עוד לא יצא לי להתקל בכזה. בכל מקרה לי אישית חשוב נקיון, סדר ותשלומים בזמן. רצוי בלי כלי נגינה ובעלי חיים... אם אין כימיה אז אני לא אמות מזה, למרות שאני אדם חברותי מאוד. לפי מיטב נסיוני, אין דבר כזה שותף טוב, יש הרע במיעוטו.... והרע במיעוטו זה מה שתארתי .
 
למעלה