עזרה תמיכה משהו...

[Cat79]

../images/Emo122.gif עזרה תמיכה משהו...

בעלי הביא לי אותה ביציאה אתמול, נכון ל - 01/11 הוא מפוטר מעבודתו ועד שיתחיל בעבודה חדשה הוא פנוי ל... בדיקות וטיפולים בעניין המחלה שלו, קרי הוא רוצה להתחיל טיפולי פוריות. לי אישית ידוע בוודאות שתופעת הלוואי של המחלה שלו זה עקרות מוחלטת, אבל הרופא שלו, במקום להגיד לו את זה בפרצוף, אומר לו שכדאי לנסות. אותו הדבר קורה במשפחה שלו שהם מתכחשים לחלוטין לעובדה שהוא עקר וזהו. כולם עם האמונה שלהם באלוהים. אני אמרתי (בשביל שלום בית) שאני מוכנה לעבור טיפול פוריות אחד רק כדי להוכיח לו שזה לא ילך. עכשיו הוא שינה את דעתו הוא רוצה לעשות טיפולים עד שהוא יצליח כי הוא באמת מאמין שהוא יצליח. גם כשאמרתי לו שגם אם יקרה "נס" ואני אכנס להריון, הילד יקבל את אותה מחלה. גם כאן הוא אמר שלא אכפת לו ושאולי יקרה עוד נס ותמצא תרופה. למישהו יש עצה איך לצאת מהפלונטר? מה שהכי כואב לי שזה שהוא 3 שנים מכיר אותי והוא ידע מהיום הראשון שאני לא רוצה ילדים ואתמול הוא מודיע לי שהוא חשב שזה יעבור לי....

 

[גאטו נגרו]

הי קאט, האם אני זוכרת נכון?

לבעלך יש תסמונת קלינפלטר או שאני מתבלבלת? כי אם כן, אז אני יכולה לתת לך קצת פרטים. אני לא יודעת אם הפרטים ירגיעו אותך או לא, אבל למה להקדים את המאוחר? אנחנו מדברים על קלינפלטר?

 

[Cat79]

כן, זאת המחלה.

 

[גאטו נגרו]

אני יודעת קצת פרטים כי גם אני באותה

סירה (ונדמה לי שכבר הזכרתי את זה). בכל אופן, אני לא יודעת איזה בדיקות בעלך עבר, אבל הנה מה שאני יודעת בנושא: השלב הראשון תמיד הוא בדיקת זרע של הגבר, ורוב הסיכויים שבדיקה כזו תראה שאין בכלל חומר גנטי בזרע, כך שאין מה להתחיל טיפולי פוריות. (טיפולי פוריות עושים כאשר יש כמות קטנה של זרעים או שיש בעיות ניידות של הזרעים, זרעים פגומים וכדומה). אם אחרי השלב הזה הוא עדיין מתעקש לנסות, אז אני יודעת שיש בארץ מחלקה אחת או שתיים שהצליחו להגיע להריונות של 'זוגות קלינפלטר'. מה שהם עושים זה שהם לוקחים דגימה של ביופסיה מהאשך ובודקים אם אפשר למצוא חומר גנטי שם. בחלק מהמקרים של קלינפלטר יש קצת חומר גנטי באשך, אבל זה לא מצליח לצאת החוצה. אם אכן הבדיקה הזאת יוצאת חיובית (ולא בכל המקרים זה ככה), אז יש להם שיטות לבצע הפריית מבחנה עם זה. הסיכויים מאד נמוכים, אבל יש להם הצלחות. אם אין חומר גנטי באשך, אז אין אפשרות להריון. מה יוצא מכל זה? קודם כל, שאין לך מה להכנס לפאניקה. גשי אליו עם כל המידע הזה (את יכולה לאמת את המידע עם כל רופא נשים, ואם את רוצה אני יכולה לתת לך פרטים של המומחים שמתעסקים בנושא - יש לי שמות של שניים). מכל זה ברור שלפני שמתחילים להתעסק לך בשחלות, הבחור שלך צריך להבדק בעצמו. קודם כל בדיקת זרע רגילה, ואח"כ (99% סיכויים) לפנות למומחים לנושא להתיעצות ובדיקת ביופסיה. אם בסופו של דבר יתגלה שיש אפשרות תיאורטית, זה כן ידרוש גם טיפולי פוריות בשבילך (כמו שכתבה כאן מישהי), אבל זה לצורך הפריית מבחנה, וזה כבר סיפור אחר לגמרי. (אני לא בקיאה בפרטים, אז אני לא רוצה לבלבל סתם). זהו. אני מקווה שעזרתי לך.

 

[Cat79]

ככה בדיוק זה עובד

הוא רוצה לעבור את הביופסיה הזאת.. בבית חולים אסותא הוא רוצים ששנינו נעבור מליון בדיקות דם (ספירות, כימיה, אידס...), שיקוף ריאות, אק"ג וכו.. לא אכפת לי, אבל אני צריכה גם לעבור בדיקה גניקולוגית מקיפה וזה מה שאני לא רוצה. אני לא רוצה לעבור את ההשפלה הזאת, קודם שימצאו חומר גנטי אח"כ שיתעללו בי. אבל בבית חולים אסותא אומרים לי "ואולי גם לך יש משהו? ואם מוצאים חומר גנטי אז את תהיה ישר מוכנה לקבל אותו בלה בלה בלה".

 

[גאטו נגרו]

בולשיט! שוביניזם של רופאים! ../images/Emo46.gif

אגב, גניקולוגים הם הרופאים הכי שוביניסטיים מבין כל ההתמחויות !! אני מדברת מנסיון לצערי - היתה לי בעיה גניקולוגית לפני שנתיים, ולצערי הייתי צריכה לראות הרבה מהם בעעע. בכל אופן, הלחמי על זכויותייך, ועמדי על כך שתקבלי אותן! מכיוון שברור שהבעיה הגדולה אינה אצלך, התעקשי קודם כל לודא שיש אפשרות לפני שמתחילים לנבור אצלך ולחפש בעיות! נסי לגייס את בעלך לעניין הזה - אם הוא כל כך רוצה ילד, שיתאמץ ויתמוך בך ובזכויותייך במהלך הבדיקות (אם באמת תכנסי לטיפולים תצטרכי עוד הרבה יותר תמיכה ממנו מאשר עכשיו, אז כדאי שיתחיל להתכונן!). במקרה שלי, בן זוגי עזר לי מאד לעמוד מול החארות האלה שנקראים גניקולוגים. זה אולי אבסורד, אבל זה עובד! כאשר בן הזוג (ה"גבר") דורש להתחשב באישה, הגיניקולוגים הרבה יותר קשובים! תעמדי על כך שהוא יבוא איתך לכל פגישה עם רופא, ושיהיה שותף לכל הבדיקות שאת צריכה לעבור (הרי הוא זה שרוצה את זה, לא? חוץ מזה, יש לו זמן - הוא מובטל, אז שלא יחפש תירוצים!) שיראה איך מתייחסים אלייך, ושיעזור לך לעמוד על שלך. עוד דבר: אם יש אפשרות לבחור בין רופא לרופאה (גניקולוגית) העדיפי רופאה! אני יודעת שזה אולי קשה נפשית מאשר רופא (אצלי זה ככה בכל אופן), אבל הן הרבה פחות שוביניסטיות ונוטות יותר לחשוב על המטופלת כאישה ואדם. בהצלחה, וספרי "חוויות" - אנחנו כאן כדי לתמוך...

 

[habubnik]

אני לא יודעת מה יותר משגע אותי

שהוא חשב ש"זה יעבור לך"...כאילו זה איזה שיגעון אופנתי חולף, או שהוא מזלזל ככה בעצם העברת המחלה אל הילד. זה נורא מזכיר לי את צורת הדיבור של הדוסים ש"אלוהים כבר ישמור עלינו.." והם קופצים פה לכביש כמו מטורפים. אין לי בעיה עם אמונה, אני גם אדם מאמין. אבל זה כבר מוגזם. תשמעי יקירה, את חייבת לשמור על עצמך לפני שלום הבית. תראי כמה עדויות כבר יש לנו פה של נשים שהביאו ילד ועכשיו קשה להן כל כך עם זה, והן חצי בןאדם בגלל זה. "שלום הבית" זה מושג מעורפל שתמיד אבא שלי היה משתמש בו כדי להסביר למה אישה צריכה להכנע לגבר שלה. הילד הזה, שיבוא, לא יהיה מושג מעורפל כלל. והנטל, תהיי סמוכה ובטוחה, יהיה שלך. אני לא הייתי מסכימה לשום טיפול, לא אחד ולא שבע. לא לוקחים צ'אנסים, וכמו שלא עושים ניסויים בילדים גם אל תעשי על עצמך! תהיי חזקה!

 

[ט ו ש ה]

איזה בלאגן.....

קודם כל אני רוצה לחזק אותך - נראה שאתם ניצבים בפני תקופה לא פשוטה בכלל, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינת הזוגיות שלכם. אני יכולה להבין את הצורך של אדם חולה למצות את כל הפתרונות הרפואיים שהקיימים (וגם כמה כאלה שלא קיימים), ולפעמים רופאים - מתוך טיפשות או מתוך הרצון שלהם "ללכת עם המטופל", לא אומרים דברים שצריכים להאמר. אני מניחה שהנושא כולו - גם של המחלה, גם של הטיפולים וגם עכשיו - הנושא של ילדים ששוב עולה, הם נושאים טעונים וקשים לשיחה, גם בגללכם וגם בגלל מה שאת אומרת על המשפחה המעורבת והמתערבת. אני חושתב שחשוב להפריד בין הדבירם ולא לעשות מהכל סלט אחד שלם - ללבן סוגיה סוגיה אחד עם השני, כי נראה לי שיש פה עומס רגשי מאד גדול, שיקשה על התמודדות אפקטיבית אם תפילו אותו אחד על השני בבת אחת. עצות פרקטיות קצת קשה לי לתת ונראה לי שזה גם לא מקומי, אני רק מחזיקה לך אצבעות שדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומחזקת אותך בתקופה הלא פשוטה הזאת.

 

[Cat79]

נכון, הכל בשם המסורת....

 

[gertrude]

קאט היקרה

ראשית,

. המצב שאת נמצאת בו נשמע לא נעים בכלל, מבלבל, מקומם, מעליב ומפחיד. נראה לי שאת צריכה לקחת את עצמך לשיחה רצינית ולשאול את עצמך שאלות לא נעימות כמו האם את מוכנה לוותר על זוגך ובלבד שלא תצטרכי ללדת? האם לדעתך יש סיכוי שהוא יפרד ממך אם תעמדי על דעתך? אם כן, מה דעתך על זה? האם את יכולה ורוצה לדרוש ממנו לוותר על ילדים? מה דעתך על כפייה זוגית, בין אם את מפעילה אותה ובין אם הוא עושה זאת? איך הגעתם למצב בו הוא לא מתייחס להצהרותייך ברצינות הראויה? איך הגעתם למצב בו החלטות הרות גורל מתקבלות ב"הודעה" מצדו? למה בכלל הסכמת לעשות טיפול פוריות אחד? איך יראו חייך אם תחליטי להיות אמא? איך יראו חייך אם תחליטי לא להיות? איך תרמת למציאות בה הוא סבור ש"זה יעבור"? מהן, לדעתך, האפשרויות העומדות בפניכם כעת? אחרי שאת גומרת לענות את עצמך בשאלות האלו, כדאי לצרף גם אותו לדיון ולשאול אותו את השאלות האלו ואחרות. אתם זוג אוהב ובוגר ועליכם לדון בנושא בכובד ראש, בשיקול הדעת וביחד. יכול להיות שהוא יופתע מנחרצותך; אולי דווקא את תופתעי מנכונותו לוותר למענך; אולי הוא בעיקר מפחד ממה יגידו אחרים; אולי יש מה לדבר על אימוץ; אולי הוא צריך את עזרתך בהתמודדות עם תבניות שבורות; אולי תחליטו להפרד ואולי ההחשפות ההדדית תגביר את אהבתכם (כך אני מקווה). הכי חשוב הוא שתהיי את עצמך (מולך, מולו, מול המשפחה), אל תשחקי את המשחק אם הוא לא נראה לך, תמציאי את הכללים של המשחק שלך, תהיי כנה, שלמה ואמיתית - אם בכלל צפויים נסים, הם יזָרעו שם. בהצלחה

.

 

[Cat79]

על כל השאלות האלה ענינו

לפני החתונה ביום שהתחלנו לדבר על המחלה שלו. אני לא יודעת מה השתנה. הבעיה היא שהוא לא רוצה אימוץ ולא תרומת זרע ותמיד הוא אמר עדיף שלא יהיו לי ילדים מאשר שיהיו לי ילדים לא מאושרים כי אמא שלהם לא רוצה אותם ושלא יהיו לי ילדים לא ביולוגים.

 

[קונכיה סגולה]

קצת לא מבינה..

העיסוק בטיפולים ובדיקות, זה מעין עיסוק פנאי בין עבודה לעבודה?? כי ככה זה נשמע. ועוד דבר, איך את מסכימה לעבור טיפול פוריות (שכרוך בהצפה הורמונלית שאר מרעין בישין) אם את לא רוצה ילדים? למה את עושה את זה? אני מוצאת את בעלם מאוד מאוד לא קשוב ולא מעריך. סליחה, אבל זו התחושה שלי. מה זה "יעבור לך"? איזה מין כיבוד והערכה יש לו לדיעותייך ותחושותייך? לדעתי רב הנסתר על הגלוי בסיפור שלך - האם תיתכן כזו אי הבנה עמוקה בניכם? כזה זלזול בתחושות שלך? ועוד יותר- הסכמה שלך לנסות להיכנס להיריון בשביל לספק אותו? את מוכנה באמת להיות אם נגד רצונך? אני מציעה בכל לב לקרוא את מה שכתבה לך גרטרוד, יש שם המון שאלות שכדאי לך מאוד מאוד לענות עליהם, ובכנות. בהצלחה ק.

 

[Cat79]

זה נשמע רע אבל

אני יודעת בוודאות שהטיפולים לא יצליחו, אני מוכנה לעבור טיפול אחד כדי להוכיח לו שהוא עקר. אם אני אתעקש גם לא לעבור טיפול, הוא יחיה כל החיים שלו בתחושת "מה אם..."

 

[XUXA141]

מה עם התקן תוך רחמי?

דיסקרטי?

 

[waterfly]

זה להוסיף חטא על פשע

למעשה מה שאת מציעה הוא לרמות את הבן זוג שלה בחזרה ... זו אולי נקמה, אבל היא תהיה מלוחה מאד בסוף. חוץ מזה אין דיסקרטי כשמדובר בטיפולי פוריות שגם האשה מעורבת.

 

[marish]

קודם כל ../images/Emo24.gif.

אנשים נוטים לרצות הכי-הכי מה שאינם יכולים להשיג. זה טבעי. אמונה בריפוי יכולה לפעמים להביא לריפוי, כי המוח שלך מפעיל את הגוף. אז לפעמים עדיף לא להגיד לבנאדם את האמת, כי אם יאמין שיהיה טוב - יש לו יותר סיכוי. שאלה אחרת היא, מה אתך בכל הסיפור הזה? בתור רעיה טובה, לכאורה את אמורה להתגייס מיד לטובתו ולעמוד לצידו, ולעשות כל מאמץ בשביל שיהיה לו טוב. כי קשה לו, לא מספיק שהוא סובל מהמחלה אז גם תחושת הגבריות שלו נפגעת (מה לעשות שאצל הרבה גברים הבאת ילדים לעולם זה גם קטע של הוכחת גבריות). לכאורה. את זו שאמורה לעבור טיפולים מכאיבים - פיזית ונפשית, עם כל שינויי מצב הרוח שנלווים להורמונים. את זו שתכנס להריון - ואולי אפילו עם תאומים! את תצטרכי ללדת. ואת לא רוצה.לא את המאמץ הזה, שמבחינתך הוא חסר תחולת מלכתחילה, ולא את התוצאה הסופית שלו.למעשה, את אפילו מוכנה לעשות נסיון אחד כדי להוכיח לו כמה זה חסר תוחלת. אני מניחה שהתייחסות כזו מצדך לא פחות פוגעת בו מאשר ההנחה שלו ש"יעבור לך", כי את לא מאמינה בו ואולי אפילו מייאשת אותו. תנסי להבין ממנו מדוע הוא בעצם רוצה ילד - האם זה רצון בילד או רצון להיות שלם. כדאי שתבהירי לו באופן שלא ישתמע לשתי פנים שזה לא עבר לך עד עכשיו, וזה ממש לא הולך לעבור לך בקרוב. שטיפולים מהסוג שתצטרכי לעבור קשים מאוד גם לזוגות שרוצים בילדים בכל מאודם, וגם הם נשברים לפעמים, על אחת כמה וכמה אנשים שלא באים עם מלוא הרצון מלכתחילה. זו הקרבה עצומה, לכל הרוחות! אנשים חושבים שזה נורמלי לעשות זריקות 3 פעמים ביום וכל הבדיקות והכאבים ולמכור את הבית, מילא כאשר המטרה הנעלה מקדשת את האמצעים (?), אבל כשאת בכלל לא בטוחה שאת רוצה להשיג את המטרה? במיוחד כשאת אומרת שהילד עלול לסבול מהבחירה הזאת של הורים, ואם היו שואלים אותו יתכן שההי בוחר לא להוולד בהנתן המחלה? אני יודעת שזו ממש לא תשובה טובה... אותי אישית עצם הרעיון של טיפולי הפריה מכניס לחרדה אימה, במיוחד כי ראיתי נשים שפשוט מאבדות את האישיות שלהן, נמחקות בגלל הטיפולים. נ.ב. גרטרוד צודקת.

 

[inbal76]

סליחה על בורותי

אבל כולכן מדברות על טיפולי פוריות שהיא תצטרך לכאורה לעבור, על אף שהיא כתבה שהבעיה היא אצלו. אני הבנתי ממנה שמדובר על טיפולים/בדיקות שהוא יעבור, ולא היא. לא ברור לי מה יעזרו זריקות לאישה, כאשר הגבר הוא העקר... אבל אולי זאת רק בורותי בענייני פוריות? מה פספסתי?

 

[marish]

הטיפולים לאשה

על מנת להגביר את הסיכויים להכנס להריון ולקליטת העובר. זה נהוג גם כשאין בעיה אצל האשה, אלא אצל הגבר, למשל כשהזרע חלש וכו'. תלוי כמובן מה הבעיה, לפעמים זה מסתכם בהזרקת הזרע לתוך הנרתיק. אבל אם הזרע לא מתפקד בכלל אז צריך הפריה חוץ גופית ואז משתילים את העוברים ברחם. ההורמונים הם גם כדי שהאשה תייצר יותר ביציות בשביל ההפריה, ולא תמיד העוברים נקלטים מהפעם הראשונה, אז חוזרים על הכל מהתחלה. המממ... בשביל אשה שלא רוצה ילדים, אני יודעת יותר מדי על טיפולי פוריות...

 

[inbal76]

הבנתי, ../images/Emo51.gif על ההסבר!

 

[Cat79]

ואני רוצה להודות לכלכם

על ההענות והתמיכה. איזה מזל שיש לי אתכם, אני אעדכן עם יהיו שינויים.