../images/Emo122.gif
לאדעת למה , יש לי דחף לכתוב... לשתף... אתם יכולים להצביע על הנקודה הזאת בחיים שלכם שגרמה לכם להיות חרדתיים? יש כאלה שטוענים שהיו חרדתיים כל חייהם... אני זוכרת בבירור את השנה ההיא שאחריה הכל היה אחרת.. לא בא לי לספר עליה.. אני מרגישה שהצלקת עדיין טרייה למרות שעברו כבר 6 שנים השנה הדוחה הזאת שהשאירה בי צלקת שלא תעבור אף פעםםםםם השנאה הכי גדולה שלי בזמן האחרון זה אבא שלי.. אני חושבת לעצמי, אם לבן אדם אין מושג בגידול וחינוך ילדים למה לעזאזל להביא אותם לעולם? ילד קטן זה דבר כל כך שביר ורגיש... ילד קטן, שעבר טראומה שהשאירה בו צלקת לכל החיים אמור לקבל תמיכה! לפחות בבית! צריך להחזיק לו את היד, ללטף אותו ולהגיד לו תמיד "אתה בסדר! אתה היית טוב! אני גאה בך!" לפחות כל הטעויות שעשו איתי, גרמו לי להבין איך בדיוק צריך לטפל בילדים... ואין מצב בעולם שהילדים שלי יהיו כמוני.
לאדעת למה , יש לי דחף לכתוב... לשתף... אתם יכולים להצביע על הנקודה הזאת בחיים שלכם שגרמה לכם להיות חרדתיים? יש כאלה שטוענים שהיו חרדתיים כל חייהם... אני זוכרת בבירור את השנה ההיא שאחריה הכל היה אחרת.. לא בא לי לספר עליה.. אני מרגישה שהצלקת עדיין טרייה למרות שעברו כבר 6 שנים השנה הדוחה הזאת שהשאירה בי צלקת שלא תעבור אף פעםםםםם השנאה הכי גדולה שלי בזמן האחרון זה אבא שלי.. אני חושבת לעצמי, אם לבן אדם אין מושג בגידול וחינוך ילדים למה לעזאזל להביא אותם לעולם? ילד קטן זה דבר כל כך שביר ורגיש... ילד קטן, שעבר טראומה שהשאירה בו צלקת לכל החיים אמור לקבל תמיכה! לפחות בבית! צריך להחזיק לו את היד, ללטף אותו ולהגיד לו תמיד "אתה בסדר! אתה היית טוב! אני גאה בך!" לפחות כל הטעויות שעשו איתי, גרמו לי להבין איך בדיוק צריך לטפל בילדים... ואין מצב בעולם שהילדים שלי יהיו כמוני.
