אמא של עופרי וטל
New member
../images/Emo123.gif../images/Emo123.gif../images/Emo46.gif
אני כל כך כועסת. להתחיל בזה שהיה אמור להיות לי היום ראיון עבודה - ביום חמישי שעבר התקשא\רה מישהי לפלא שלי ואמרה כי שלחתי לה רקו"ח בנושא "שירות לקוחות" אמרתי לה שהגיוני ששלחתי שתגיד את החברה, והיא אמרה "הרבלייף" אמרתי שאני לא זוכרת כי שלחתי מלא קו"ח, ואם היא יכולה שתתקשר אלי הבייתה ולא לפלא, היא אמרה אני עוד דקה חוזרת אליך. רבע שעה והיא לא חזרה - חזרתי אליה והיא אומרת לי שהיה קטע לא נורמלי כי היא כנראה התבללה במספר וככה היא הגיעה אלי ובכלל אין לה את הקו"ח שלי. אבל אחרי הקטע הזה אנחנו חייבות לקבוע ראיון עבודה - שאלתי אותה עם מדובר בסוכנת (או איך שלא קוראים לזה) של הרבלייף כי זה ממש לא מתאים לי והיא אמרה שבכלל לא, אלא אני צריכה להיות שירות לקוחות שזה אומר לבדוק שהלקוח מקבל את מה שהוא הזמין, והעבודה מתבצעת או מהמשרדים שלהן או מהבית שלי אם יש לי יכולת. נראה לי טוב לעבוד בחברה כזאת, ונקבע הראיון להיום בצהריים. מיום שבת טלטל חולה. לקחתי בייביסיטר שתהיה איתה היום לקחתי אוטובוס ואח"כ רכבת ואח"כ שוב אוטובוס הגעתי למלון (שם היו הראיונות) המראיין מתחיל לדבר איתי משטח בפני את החברה, את ההשגים שלה, את המנכ"לים שלה, ואומר כי יש שתי עבודות ואמרתי שאני באתי לשירות לקוחות. אני אנסה לקצר כי זה כבר מספיק ארוך - השירות לקוחות שלהם זה בעצם למכור את המוצרים שלהם ואני אומרת לו אז זה בעצם מכירות והוא מתחיל להתפלסף לי שלמה אני אומרת מכירות אני בסך הכל עוזרת לאנשים להגיע למוצרים טובים ואני יכולה להרוויח פי אלף ממה שאני מרוויחה היום ומתחיל לתת לי דוגמאות של אנשים שהיו פעם כאלה ועכשיו הם כאלה. בקיצור מפנים אני זועמת על יום שהתבזבז לי, על 150 ש"ח שהלכו סתם, על טלטל שבמקום להיות איתה אני הולכת לשטיות ועל עצמי, כמה אני עצבנית על עצמי, למרות שניסיתי לוודאות בכל דרך שזו עבודה "אמיתית" בכל זאת אני כנראה פתי מאוד גדולה והם הצליחו לעבוד עלי
. בערב הייתי אצל אחותי, האיש בא ואמר שיש חשבון של 1,000 ש"ח (!!!) של טלפון וזה באמת ה מ ון , ובאמת אני חייבת לצמצם אבל זה הגיע ביום כל כך לא מתאים, והוא גם כועס עלי עכשיו (בצדק הוא זה שמרוויח את הכסף). בקיצור אני חייבת עבודה אני כבר לא יודעת איך לחפש ואיך לא להתייאש, יש לי את כל הנתונים להיות טובה במה שאני עושה אני שולחת מלא קו"ח בכל שבוע ואף אחד לא חוזר אלי אפילו לא לקבוע ראיון עבודה. מרגישה שמי שיכול לעזור לי למצוא עבודה - לא מתאים לו כל כך לעזור לי (גיסי (של אחותי) גיסי וגיסתי מהצד של האיש ואפילו האיש לא עושה מספיק כדי לעזור - ככה אני מרגישה.) וכמו שאתן מבינות המצב שלי ב#$%@@#. תודה על ההקשבה
אני כל כך כועסת. להתחיל בזה שהיה אמור להיות לי היום ראיון עבודה - ביום חמישי שעבר התקשא\רה מישהי לפלא שלי ואמרה כי שלחתי לה רקו"ח בנושא "שירות לקוחות" אמרתי לה שהגיוני ששלחתי שתגיד את החברה, והיא אמרה "הרבלייף" אמרתי שאני לא זוכרת כי שלחתי מלא קו"ח, ואם היא יכולה שתתקשר אלי הבייתה ולא לפלא, היא אמרה אני עוד דקה חוזרת אליך. רבע שעה והיא לא חזרה - חזרתי אליה והיא אומרת לי שהיה קטע לא נורמלי כי היא כנראה התבללה במספר וככה היא הגיעה אלי ובכלל אין לה את הקו"ח שלי. אבל אחרי הקטע הזה אנחנו חייבות לקבוע ראיון עבודה - שאלתי אותה עם מדובר בסוכנת (או איך שלא קוראים לזה) של הרבלייף כי זה ממש לא מתאים לי והיא אמרה שבכלל לא, אלא אני צריכה להיות שירות לקוחות שזה אומר לבדוק שהלקוח מקבל את מה שהוא הזמין, והעבודה מתבצעת או מהמשרדים שלהן או מהבית שלי אם יש לי יכולת. נראה לי טוב לעבוד בחברה כזאת, ונקבע הראיון להיום בצהריים. מיום שבת טלטל חולה. לקחתי בייביסיטר שתהיה איתה היום לקחתי אוטובוס ואח"כ רכבת ואח"כ שוב אוטובוס הגעתי למלון (שם היו הראיונות) המראיין מתחיל לדבר איתי משטח בפני את החברה, את ההשגים שלה, את המנכ"לים שלה, ואומר כי יש שתי עבודות ואמרתי שאני באתי לשירות לקוחות. אני אנסה לקצר כי זה כבר מספיק ארוך - השירות לקוחות שלהם זה בעצם למכור את המוצרים שלהם ואני אומרת לו אז זה בעצם מכירות והוא מתחיל להתפלסף לי שלמה אני אומרת מכירות אני בסך הכל עוזרת לאנשים להגיע למוצרים טובים ואני יכולה להרוויח פי אלף ממה שאני מרוויחה היום ומתחיל לתת לי דוגמאות של אנשים שהיו פעם כאלה ועכשיו הם כאלה. בקיצור מפנים אני זועמת על יום שהתבזבז לי, על 150 ש"ח שהלכו סתם, על טלטל שבמקום להיות איתה אני הולכת לשטיות ועל עצמי, כמה אני עצבנית על עצמי, למרות שניסיתי לוודאות בכל דרך שזו עבודה "אמיתית" בכל זאת אני כנראה פתי מאוד גדולה והם הצליחו לעבוד עלי
