חושבת שזה חשוב מאד , סיפור חיי
שאחי התחיל לצאת עם גסתי לא הינו באיזור ראיתי אותה אחרי קצת זמן , והיא עברה לגור אצלי בחדר , אחי חי בסלון אמי סדרה לה לגור אצל חברה שלה , ואחר כך הם התחתנו . זה קרה לפני המון שנים ,כיום לה אין משפחה מורחבת משלה,רק אחי והילדים אני יודעת כמה חשוב השפה המשותפת כי היתה תקופה שלא דברנו, כי היא בחרה להתנתק,גלל ויכוח שהיה לי עם אחי שאושפזתי עקב התקף לב . מאז השלמנו ובנינו גשר של אהבה , נמאס לי שאחי יקרע בינינו . יש דברים שאני רואה ושותקת , הסכמנו שלא מסכים על נושאים רבים , אבל אנחנו משפחה קטנה אז אין מקום למריבות . כיום אחי חולה ,היא נקרעת, אבל לא מבקשת עזרה, אני מנסה לעזור אבל לא להדחף ,חושבת שאם התקשורת היתה טובה יותר יכולתי להקל עליה יותר . אני שם בשביל אחי והילדים , כי אני הדודה היחידה שיש להם , ועכשיו מתחילה להווצר תקשורת טובה יותר , בעיקר למענו . אני לא חלק מהמשפחה שהוא בנה , אני רק הדודה וכתחליף לסבתא שבבית האבות וזה גם בסדר כי אני יותר דתיה ,ואופי החיים שלי שונה ממנו לחלוטין . אבל האהבה היא שקושרת אותנו יחד למרות ועל אף אופי החיים השונה .