מושמושית אל תבכי../images/Emo7.gif
הדרך אל הגיהנום רצופה בכוונות טובות. זה שאת רצת לחפש עבודה נוספת רק מראה כמה אכפת לך מהזוגיות והנוחות הכלכלית שמה לעשות היום מקשה יותר מתמיד. התקופה הנוראה שלי היתה מלווה בבעיות כלכליות נוראיות ואני משכתי בשיניים בשביל לשרוד (שנאתי גם שאימי תמכה בי) בעלי מצא עבודה שניה במקום "מפוקפק" למידי והפחד התמידי שתפשוט שם משטרה (חנות למכונות מזל שזה מאוד נפוץ באילת) , אבל לא הייתה ברירה כי זה הדבר היחידי שיכולנו לעשות. עברה תקופה וחייתי בפחד תמידי שיעשו לו בעיות בזמן פשיטה (למרות שבעלי שכיר ומחוייב לקרוא לבעל הבית אם קורה כזה דבר) וכל הזמן קיוויתי שנעבור את התקופה. "למזלי" היתה שם פשיטה גדולה ורוקנו את המקום. בעלי היה "מחוסר" עבודה נוספת ואני התחלתי לחפש אלטרנטיבות, מיותר לציין שבעלי גם כן לא הסכים לזאת וכך זה נשאר עד שה´ האיר פניו אלינו שוב. לקראת חיים משותפים חשוב לנקות את השולחן מאוירה עכורה. קשה להכנס לתוך מסגרת עם מועקה כלכלית אבל תחשבי על כך כאל הרפתקה, נסי לחסוך בהוצאות מיותרות, תחשבי על מה אפשר לוותר ואת מה אפשר לדחות. והכי חשוב, כל ירידה היא לצורך עליה.