גבולות

[ע21]

../images/Emo124.gif גבולות../images/Emo124.gif

היה לי רעיון ש faith2 תמכה בו על מנת שהפורום הזה יהייה פעיל יותר, וישמש יותר מבמת התפרקות אפשר לעלות נושאים לדיון ולשמוע דעות של הורים וילדים, אני חושבת שככה נוכל ללמוד מה עומד מאחורי הדברים של הצד שמולנו. הנושא הראשון שבחרתי לעלות הוא

גבולות

איזה גבולות ההורים שלכם מציבים לכם? עד כמה אתם מרוצים מהמצב? האם יש צורך בגבולות? או שאתם מעדיפים לנסות ולהכוות? ולהורים איזה גבולות אתם מציבים לילדכם? איזה גבולות הציבו לכם בילדותכם? ממה נובעת הצבת הגבולות שלכם? אתם יכולים להוביל את הנושא לפי ראות עינכם

 

[ע21]

דעתי בנושא

כשהייתי צעירה יותר ההורים שלי קבעו לי שעה לחזור והם די ידעו לאן אני הולכת- אני חושבת שהיה לזה ערך כי נראה לי שזה שבצעירותי לא "הסתובבתי ברחובות" אלא ידעתי מאיפה אני יוצאת ולאן אני חוזרת - היום אני רואה ילדים מסתובבים בגינה ליד הבית שלי בשעות מאוד לא שיגרתיות ונראה לי שהשיעמום משפיע עליהם לרעה. אני דיי בעד כל נושא הגבולות אבל יש דברים שנראה לי שאני אעשה שונה מההורים שלי- יותר לעשות את זה ביחד עם הילדים לא להפיל את זה עליהם כמו פקודה, אלא להסביר מה עוד מאחורי ההחלטה בדיוק נזכרתי בדוגמא נוספת לגבולות: יש לי בת דודה בגילי, הסיפור בעניינה הוא שכשהיא היתה צעירה (אני מדברת על יסודי+חטיבה) ההורים שלה כל הזמן דחפו אותה ללימודים אבל בקטע קיצוני,יש מבחן אז לא לצאת לא לבלות בקיצור במשך כל הזמן הזה היא די ישבה בבית רוב הזמן ואז כשהתבגרנו מעט היא דיי פרקה עול, קעקועים, 5 חורים בכל אוזן וידוע לי גם על ניסיון בחומרים כימיים ועוד תמיד אני חושבת שאם היו נותנים לה למרוד בגיל ההתבגרות וקצת מתירים את הגבולות היום ההורים שלה היו יותר מרוצים.

 

[עינת]

הגבולות אצלנו מאוד רחבים

כך שיש הרבה מרחב תנועה ופרטיות יחד עם זה כשמגיעים לגבול אין דרכון... לדוגמא -

בגילאים מסויימים הגבלתי (ואת ילדת הדווקא עדיין מגבילה) בשעת החזרה הביתה, הבנים כשבגרו בשישי וחגים ידעו שאין הגבלת שעות ואם רוצים יכולים ללון אצל חברים בתנאי אחד ברור , עליהם להודיע לי בכל שעה אם יש בכוונתם להשאר ללון אצל חבר. יום שישי -

ארוחה משפחתית ורק לאחריה יציאה לחברים/בילוי.

אחרי בית ספר חוזרים הביתה ועד השעה 4 אין חברים ו/או יציאה מהבית.

לא נוגעים בחפצים האישיים אחד של השני

לא פותחים מכתבים שממוענים לאחר הגבולות אותם אני מציבה לילדי הם הגבולות שלי כאדם ונובעים מהשקפת עולמי .כמובן שאותם גבולות אני מציבה לעצמי... עד כאן בינתיים. ובאותה הזדמנות נפרדת מכם חברים לארבעה ימים של חופש יוצאת לבלות עם ילדת הדווקא שלי בפסטיבל בומבמלה חוויות בהמשך

 

[faith2]

אממממ.....

הגבולות שההורים שלי מציבים לי?....יש גבול ממש מעצבן...שאם אני יוצאת עם הרכב אני צריכה לחזור עד השעה 2. לפי דעתי זה ממש טיפשי כי שלא היה לי רישיון הייתי חוזרת מתי שבא לי, אז מה? שיוצאים עם רכב חוזרים יותר מוקדם? כבר עדיף לצאת בלעדיו ולחזור מתי שבא לי. חוץ מזה ההורים לא מציבים לי גבולות, אני חושבת שזה נובע מהמצב ששנינו עונים על הדרישות של האחר...ככה שאין טעם בהצבת גבולות שגם ככה אני לא אחרוג מהם.

 

[qt1]

גבולות...או בעצם מה הבת שלי עושה

הבת שלי מסדרת לבד את החדר שלה. לימודים- היא לומדת בשביל עצמה והרבה. אני לא מתערבת לה בלימודים אלא אם איזו מורה מעצבנת אותה ואז אני מסדרת את העניינים דרך הטלפון או הולכת לביה"ס כדי להזכיר שיש גם אמא בתמונה. בילויים- מבלה עם החבר'ה עד 01.00.-01.30 , מודיעה כשמגיעה בשלום ומודיעה כשחוזרת (בדרך הביתה, לא תמיד, קרה כבר שבאה מוקדם כי היה ערב נאחס) בגדים- אני קונה לה. אביזרים-משקפי שמש , עדשות מגע, שיעורי נהיגה - אני מממנת. מצעד החיים- אני מממנת כולל היורו שצריך שם. מחשב - יש לה ביחד איתי וביחד אם אחיה הצעיר , יש אפשרות לחבר אותה בחדר שלה למחשב אבל היא לא רוצה. כשמישהו משתמש במחשב לא מפריעים לו אבל מתריעים אם קבענו עם מישהו או שיש עבודה להכין. מכתבים- לא פותחים דואר של אחרים. ספרים- לא לוקחים ספר של מישהו ללא רשות. לא מקללים בבית , עוזרים לנקות ביום חמישי , היא מכינה הרבה פעמים א.צהריים , לא רבים עם האח הצעיר אלא אם כבר אי-אפשר יותר... וזה קורה. כשמביאה לפה חבר או ידיד סוגרת את הדלת , לא מפריעים לה. פלאפון על חשבוני. פעם בשבוע שוטפת מדרגות בבנין המגורים ומקבלת כסף פעם בחודש. ממה נובעת הצבת הגבולות שלי? לא יודעת. איזה גבולות הציבו לי בילדותי/נערותי-לא נתנו לי לנשום ועזבתי את הבית לקיבוץ. יכול להיות שהיא תכתוב כאן דברים אחרים , אני אראה לה את הרעיון שלך ונראה מה ואם ... היא עדיין ישנה , לא נראה לי נכון להעיר אותה , שתהנה...

 

[gal-or]

אצלנו גם כן הגבולות היו מאוד רחבים

אבל לדעתי, לא יותר מידי פרוצים. עדי