החשדות 1.5.07 |סדגש|

../images/Emo124.gif החשדות 1.5.07 |סדגש|

פרטים על מופע המחווה לסיד ב"ברביקאן" כפי שדווח כאן לפני מספר שבועות, מארגן ג'ו בויד מופע מחווה במרכז ה"ברביקאן" - אחד ממרכזי התרבות הגדולים בלונדון - לזכרו של סיד, בשבוע הבא, ב-10 למאי. מרבית הכרטיסים נמכרו, ונותרו כרטיסים בודדים. כעת נודעו גם פרטים נוספים על הארוע עצמו. הארוע יהיה תחת הכותרת Madcap's Last Laugh - צחוקו האחרון של המטורף המתלוצץ, אם תרצו - והוא ישלב ביצועים של אמנים אחרים לשירים של סיד, הקרנת קליפים ותמונות של הציורים שלו. היינו, זה יהיה ארוע מולטימדיה, והוא מסתבר חלק מסדרת ארועים כאלו, הבוחנים את הקשר בין מוסיקה לבין סרטים ואמנות פלסטית. בין האורחים שיופיעו יהיו: קווין איירס (מהסופט מאשין. הוא היה חברו של סיד); הביז, ושתי בניאן, האיילינס, מייק הרון (שהיה חבר ב-Incredible String Band, מלהקות הפולק-פסיכדליה החשובות באנגליה), רובין היצ'קוק (אותו אתם זוכרים מהסרט הדוקומנטרי על סיד. הוא אוהד גדול שלו, והושפע מאוד ממנו, בשיריו) - וכריסי היינד, משום מה. טוב, היא נדחפת לכל ארוע. כמו כן תהיה "להקת בית" שתהיה מורכבת מהבסיסט של אואזיס, המתופף של אקו והבנימן, והגיטריסט של בת' אורטון. בכל מקרה, זוהי רשימה חלקית בלבד, ושמות נוספים יפורסמו. כמובן, נשאלת השאלה: היכן הפלויד? ווטרס אמור להופיע בארל'ס קורט למחרת. קשה לי להאמין שמי מהלהקה לא יהיו נוכחים. זה יהיה יותר מוזר ממוזר. אגב, התאורה בארוע תוכננה ע"י התאורן המקורי של הפלויד, פיטר ווין-ווילסון, שעבד עם הלהקה בשנת 1967, כשסיד עוד היה אתם. סטורם תורגרסון מתראיין ל"טיימס" לרגל צאת ספרו החדש, Taken By Storm ובו עיצובים שלו, מ-40 שנות פעילותו. זה ראיון טוב ומומלץ בהחלט לקריאה. תורגרסון מדבר שם על דרך העבודה שלו, וכיצד הוא הופך את הרעיונות ההזויים שלו למציאות. יש בראיון גם הרבה על הפלויד. תורגרסון עשה שולם עם ווטרס בשנים האחרונות, לאחר שלא דיברו במשך 25 שנים. כזכור, השניים מכירים מאז ילדותם: אמותיהם הן חברות מאז ועד היום. אמו של תורגרסון בת 88 וזו של ווטרס בת 94. לדברי תורגרסון, ווטרס היה מאוד מקובע בנוגע להיררכיה בלהקה, בשנות השבעים, והוא התרכך רק לאחרונה. תורגרסון היה חבר בקליקה של נערים שהתעניינו ועסקו באמנות. כך הכיר את סיד בארט, בתיכון. תורגרסון מדבר בצער על מותו של סיד, ומוסיף כי לחברי הלהקה תמיד היו רגשות חזקים כלפיו, והמשיכו לדאוג לו ולטפל בו, ככל יכולתם, עד מותו. כעת תורגרסון מתכנן מהדורה מיוחדת לרגל 40 שנה לפייפר - בחודש הבא, למעשה - עם עיצוב חדש שלו (כזכור, תורגרסון לא עיצב את עטיפת האלבום ההוא. הוא החל לעבוד עם הפלויד רק ב-Saucerful) וכן פרסום ספר עם ציורים של סיד, כמחווה לו. הפלוידים מעורבים בפרוייקטים אלו, ולדברי הכתב, ווטרס כבר נתן את ברכתו. ושוב, הראיון מומלץ לקריאה: http://entertainment.timesonline.co.uk/tol/arts_and_entertainment/music/article1700353.ece .” ווטרס עצמו עסוק עדיין בתור שלו, שמתנהל ללא הפרעות. הוא אמור להופיע בארוע Earth Day או איך שקוראים לחגיגת ההתחממות הגלובלית שמארגן אל גור. הפלוידים האחרים לא הסכימו להשתתף. ווטרס: "אני לא יכול להבין למה מישהו לא יסכים להשתתף...." וכו' וכיו"ב. רשימה מלאה של הקונצרטים ברגל הנוכחית של הטור, כאן: http://www.brain-damage.co.uk/concert-dates/2007-tour-dates-concerts.html עוד פרטים על הסיקור של הפלויד בסדרה Seven Agesof Rock המגזין Uncut מדווח פרטים נוספים על דברים שייכללו במסגרת הסיקור של הפלויד בסדרה האמורה, העוסקת בתולדות הרוק מנקודת מבט תרבותית (היינו, נקודת מבט דומה לזו שאני נוקטת, כאן בפורום), ושתוקרן בבריטניה החל מאמצע מאי. הפלויד מופיעים בפרק השני בסדרה, העוסק בארט רוק. על פי הדיווח, נראה שייכללו בפרק קליפים נדירים, שחלקם טרם הוצגו בציבור (בארבעים השנים האחרונות, בכל אופן). בין הקליפים האלו גם פרומו ל-Jugband Blues שתיאורו אינו מוכר לי. זה קליפ שהופק, על פי הדיווח, על ידי משרד ההסברה הבריטי, לשם הקרנה בערוצים בחו"ל (ארה"ב, קנדה ואוסטרליה). זו היתה פרקטיקה מוכרת באותם ימים. בקליפ מופיעים "מחשבים מדברים וקנקני-תה שקופים". כן יוקרן הקליפ האלטרנטיבי ל"ארנולד ליין", (שצץ ביוטיוב לפני כמה חודשים, כזכור), וסרטים פרטיים של חברי הלהקה, משנת 1967. בנוסף יוקרן קליפ צבעוני עם גילמור, מימיו הראשונים בלהקה. לדברי Uncut, אף אחד עוד לא ראה את הקליפ הזה. המגמה של הקרנת קליפים נדירים נשמרת לאורך כל הסדרה. מובטחים גם סרטים נדירים של הוולווט אנדרגראונד, ודייויד בואי. גליון Rolling Stone עם הפלויד, בארץ אפשר להשיג את הגליון עם כתבת-השער על הפלויד, בחנויות סטימצקי כעת. קניתי את הגליון, אך טרם הספיקותי לקרוא בו בעיון, כפי שאומרים. קראתי את הפסקאות הראשונות, וזה נראה בסדר, גם אם אין חידושים. המאמר נכתב על ידי מייקל גילמור, שהוא אחד מהכותבים המרכזיים בעיתון בשלושים השנים האחרונות. נראה שזה חלק מסדרת מאמרים שלו על השמות הגדולים ברוק הקלאסי, סדרה שהכין במיוחד עבור המגזין.
 
לא, אין קשר

מייקל גילמור הוא עתונאי אמריקאי. הוא היה, אגב, אחיו של גארי גילמור, רוצח שהוצא להורג בשנת 77'. הוא כתב על כך ספר, והיה גם סרט אאל"ט. וכמובן, השיר האלמותי של האדוורטס, Gary Gilmore's Eyes.
 

Silvernaor

New member
מגניב, המופע ביומולדת שלי

לא שיהיה לי סיכוי זמן או אפשרות להגיע לשם, אבל בכל זאת...
 
למעלה